כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, מעל במה זו אני רוצה לזעוק את זעקתם של המטופלים, שאמורים להיות מטופלים, אבל לצערי הרב, השם המתאים להם הוא הלקוחות של קופות החולים. מתי אפשר להפסיק את העושק של אותם חולים?
אני רוצה לספר על מקרה שכבר יומיים אני עסוקה בו. זה לא מקרה בודד; זה מקרה שמייצג רוב מוחץ של אזרחים. אחמד מחאג'נה, שצריך לעבור ניתוח, הוא כבר שבוע, עשרה ימים, מנסה להשיג תור ל-MRI. למרות שיש הסכם של קופת חולים כללית שהוא עדיין בתוקף עם בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת, הם מסרבים לתת התחייבות, קופת החולים. בינתיים הוא כל בוקר נמצא במרפאת כאב ובלילה הוא במרפאת כאב אחרת, כי הוא לא יכול לסבול יותר.
תגידו, מתי אפשר באמת להפסיק את המונופול הזה, לא משהו אחר, של קופות החולים על חיי החולים? אני מקווה שהזעקה של אחמד ושל כל האנשים הסובלים תגיע לאוזנם של האנשים שיכולים לעשות מעשה בדבר. תודה.
147 מילים של אימאן ח'טיב יאסין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.
אימאן ח'טיב יאסין · רע"ם