קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדי שבוע אני ניצבת כאן כדי לספר על אירועי הטרור המושתקים. היום אני מבקשת לדבר על טרור אחר, טרור כלכלי. הסנקציות המושתות כלפי אזרחים וארגונים ישראליים הפכו לטרור כלכלי ממש, המופנה כלפי אזרחי ישראל ומבקש לפגוע בהם במישור הבסיסי ביותר: במקור פרנסתם וביכולת שלהם לנהל חיים נורמליים.
המשפחות שנפגעות מהסנקציות הללו לא יכולות להתנהל באופן בסיסי לא במישור הכלכלי ולא במישור האישי. הסנקציות הללו אינן פוגעות רק באנשים מסוימים, אלא יוצרות גל הדף שמטלטל את החברה כולה. מי ששותק היום, כשהניסיון הוא להטיל סנקציות נגד גדוד נצח יהודה וחטיבות לוחמות נוספות, מי שלא מביע התנגדות כשמנסים לפגוע במי שהקדישו את חייהם למען ביטחון ישראל, לא יוכל לעמוד מנגד כשאותן סנקציות יופעלו מחר על כל לוחם ולוחמת ששמו את חייהם על הכף למען הגנת העם והמדינה בעזה, בלבנון או בכל מקום אחר.
הפגיעה היא מוחשית ונוגעת לכל אחד ואחת מאיתנו. כולנו ראינו איך לאחרונה נמנעה תרומה של 8 מיליון שקלים לארגון זק"א – תרומה שהייתה אמורה לסייע להצלת חיים – והכול בשל הסנקציות שהוטלו על רומן אברמוביץ'. זה לא סיפור פוליטי ולא עניין תדמיתי; זהו מצב אמיתי שבו אנשים במצוקה נותרים ללא סיוע נחוץ רק בשל ניסיון לייצר כאן סדר-יום מדיני חדש ואינטרסים פוליטיים צרים, שמובילים לסנקציות פוגעניות ובלתי סבירות.
אני קוראת כאן לכולם, כולל לשר האוצר ובנק ישראל, לתמוך בהצעת החוק שלי שמבקשת להתמודד עם הוולונטריות והגדלת הראש של הבנקים, שנענים למימוש הסנקציות בלי שנתבקשו, תוך רמיסת זכויות אזרח. ההצעה נועדה לשים סוף לסנקציות הבלתי-סבירות הללו ולמנוע את הפגיעה האנושה באזרחי ישראל. תודה רבה.
249 מילים של לימור סון הר מלך. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.