רצח שישה חטופים בשבי חמאס

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש – – –

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – –

אני מסתכל על 11 החודשים האחרונים, ואני שואל את עצמי על מה במדינה הזו ייקחו אחריות. אם אף אחד בממשלה, בהנהגת המדינה, לא מוכן לקחת אחריות על 7 באוקטובר, על מה כן ייקחו אחריות? 1,200 נרצחים – קחו אחריות. זה קרה במשמרת שלכם. יותר מ-700 חיילים שנהרגו, קרוב ל-10,000 פצועים. איבדנו את הצפון, איבדנו את הדרום, איבדנו את אהדת העולם, איבדנו את ההרתעה. מה עוד צריך לקרות כדי שתיקחו אחריות?

כרמל גת, עדן ירושלמי, הרש גולדברג פולין ואלמוג סרוסי היו אמורים להשתחרר בעסקה של יולי. ברגע האחרון החלטתם לא לקיים אותה. זו הייתה החלטה שלכם, לא תתחמקו ממנה. הם היו בחיים אחרי זה עוד שלושה חודשים, והם היו בחיים ביום חמישי שעבר. עכשיו הם מתים, נרצחו. קחו אחריות.

אל תגידו לנו שהחמאס אשם. ברור שהחמאס אשם. ברור שהחמאס הוא ארגון טרור רצחני ורדיקלי. ברור שאת יחיא סנוואר צריך להרוג – לא רק אותו, כל מי שחבר בחמאס, בג'יהאד האסלאמי, הוא בן מוות. רק זה לא פוטר אתכם מאחריות. יש למדינת ישראל ממשלה, יש לה קואליציה, היא אחראית. רציתם להיות בממשלה, רציתם להיות בשלטון – זה בא עם המחיר הזה, זה בא עם האחריות. לא תתחמקו מזה. מי שעמד בראש המדינה כשזה קרה, מי שאמר שהוא מוביל והוא מחליט והכול נהיה בדברו – הוא אחראי, הוא וכל מי שיושב בקואליציה שלו, עד אחרון חברי הכנסת. כולכם אחראים. אתם אחראים לנרצחי הנובה. אתם הייתם אחראים למיה גורן וקיריל ברודסקי, זכרם לברכה; לאחים שרעבי, לנדב ורועי, שני הבנים של חנה פרי, שקבורים בנירים. קחו אחריות על מה שאנחנו לא רוצים לחשוב עליו – על מה שקורה עכשיו ללירי אלבג, לקרינה ארייב. אתם אחראים למה שקרה לנו כחברה, כמדינה, כבני אדם. אתם אחראים לזה שהמדינה המדהימה ביותר בעולם, מדינה שמחה, מצליחה, אופטימית, הפכה למדינה מוכת צער, סחופת יגון, הולכת מדיכאון לדיכאון לדיכאון.

אני אומר מפה לחברי הכנסת של הקואליציה: אל תחשבו לרגע שחמקתם מזה, שאם נתניהו מצליח לחמוק מאחריות, זה כולל גם אתכם. זה ירדוף אתכם עד יומכם האחרון – האשמה, הבושה, האסון, שאתם חלק ממנו. לא ועדת החקירה תטיל עליכם אחריות – עם ישראל יעשה את זה. אתם לא תוכלו לשבת בבית קפה ב-30 השנים הקרובות. לא תוכלו להזמין שולחן במסעדה. ישמעו את השם שלכם ותהיה שתיקה מעיקה, ואז יגידו לכם: מצטערים, המסעדה מלאה, פתאום.

אני יודע שאתם מוכרים לעצמכם שזה פוליטי וזה לפי מחנות. אין לכם מושג כמה אתם טועים. זה כבר לא בלפור וזה לא קפלן, זו מדינה שלמה שראתה את ששת הנרצחים, ואומרת לכם: אתם אחראים. נתניהו יכול להמשיך לעשות מסיבות עיתונאים עם מצגות – זה לא יעזור לו; ערוץ 14 יכול להמשיך לשלם מיליונים לינון מגל ולברדוגו – זה לא יעזור לכם. בסוף יש דבר כזה, מציאות. יש את החיים שלנו. בחיים שלנו ארבל יהוד חטופה בעזה. החיילים הכי גיבורים בעולם נשלחו למלחמה שאין לה כיוון וכבר אין לה מטרה. תושבי הצפון לא חוזרים הביתה, ובחיים שלנו הכלכלה מתפרקת והמעמד הבין-לאומי שלנו מתרסק.

קרה לנו הדבר הכי נורא שיכול לקרות לנו. החיים שלנו התפרקו סביבנו. הצער אוכל אותנו. כל יום מתים עוד ועוד אנשים, ואף אחד לא לוקח אחריות. אתם רק מחפשים – –

– – את מי להאשים, על מי להפיל את האשמה.

זה מחלחל – – –

זה מחלחל. זה כבר לא רק המלחמה – – –

כולם הבינו, זה מחלחל, זה כבר לא המלחמה; כולם הבינו שאין יותר דבר כזה במדינת ישראל, אחריות. מספר ההרוגים בתאונות דרכים מזנק – לא עולה על דעתה של שרת התחבורה שהיא אחראית; שנת הלימודים לא נפתחת – שר החינוך לא אחראי; הפשיעה בשיא של כל הזמנים, אין ביטחון אישי, שיא במספר הנרצחים גם במגזר היהודי – השר לביטחון לאומי חוגג וצוהל; דירוג האשראי יורד – שר האוצר לא קשור לזה; המעמד הבין-לאומי שלנו מתרסק – מה זה קשור לשר החוץ? ועדת החקירה על אסון מירון קבעה באופן הכי נחרץ מי האשמים – לא מעניין אף אחד; ועדת החקירה לצוללות מוציאה מכתבי אזהרה שלא היו כמותם בתולדות המדינה – שעמום מוחלט, אתם כבר לא אחראים לכלום.

החוק קובע שמי שלא אחראי למעשיו הוא משוגע. חיינו מנוהלים על ידי ממשלה שהשתגעה. זה לא יעזור לכם – אתם אחראים, אתם אשמים. אתם תלכו הביתה, מפני שאנחנו מדינה חפצת חיים, מפני שיש לנו אפשרות אחרת, מפני שזו לא ישראל האמיתית. ישראל האמיתית היא צה"ל והלוחמים הגיבורים שלנו, וישראל האמיתית היא ארגוני החברה האזרחית שלקחו אחריות ב-8 באוקטובר, וישראל האמיתית הייתה בשבת האחרונה בבגין ובפרדס חנה-כרכור ובחיפה ובירושלים, והיא אמרה למשפחות החטופים: אנחנו כן איתכן, אנחנו כן לוקחים אחריות, ואנחנו לעולם לא נוותר עליכם ולעולם לא נוותר על המדינה שלנו. זו ישראל האמיתית, והיא תנצח. תודה רבה.