קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. יש עמדה לממשלה? מי עונה לי?
מי זה אחד? יש רק אחד פה. אתם בעד או נגד, קרעי?
לא, לא, היא בעד המעונות, תכף נדבר על המעונות. אני דווקא חשבתי שהשבוע הם בעד המעונות, אבל בסדר. חבר הכנסת קריב, קראת לקרעי הסרגל הכי עקום שאתה מכיר, אז השבוע אני קניתי לבת שלי – אתה מכיר את הסרגלים האלה, שאתה עושה ככה? קרעי, זה קרעי – סרגל. אבל איך הוא אמר? תראה, מדי פעם יוצאת לו האמת. אני שואל אותו מה עמדת הממשלה – הוא אומר לי: אם זה אתה, אנחנו נגד. תודה.
אין מה להתרגש מ-AP, הוא בסך הכול עוד משרד שייסגר בתקציב הבא, כי כולם יודעים כמה אתה מיותר. ChatGPT עושה את העבודה פי 20 יותר טוב ממך. אתה לגמרי מיותר, אין שום אג'נדה במשרד התקשורת. אתה מקסימום צריך להיות רשות, וגם בזה אני מפרגן לך, אבל הציבור בהחלט יחסוך גם זמן אוויר וגם המון כספים שמושקעים בתפקיד המיותר שלך, בטח כשאתה מעביר את זה.
עכשיו, מה הוא כל כך נגד, השר קרעי? עזוב שאתה נגד כי אני מדבר וזה כואב לך כי אני לא AP ואתה לא יכול לסגור אותי, אבל אתה נגד – אני רק מקריא את הצעת החוק – מיגון מוסדות חינוך. עכשיו, יש כאלו שיגידו, כמו שדיברתי נגיד עם חברת הכנסת טלי גוטליב – זו האג'נדה הליברלית, הכלכלית שלך, את לא רוצה להשית על מפעילי מעונות הוצאה כלכלית. אני שמח שאת אומרת את זה. עכשיו תראי כמה אתם צבועים.
אדוני, או שתעצור לי את הזמן – אני לא מעוניין לשמוע. שמע, אני לא מעוניין לשמוע אותך. אני מבקש רק לעצור את הזמן שלי. אני אפסיק.
שמע, אתה כל כך – באמת, אני אומר לך, אני לא אגיד לך מה אני חושב עליך, אבל אני כן מבקש שתעצור את הזמן, כי המיותר הזה – עדיף שתלך ותצא, אף אחד בכלל לא יגיד ששר חסר במליאה, כי אתה לא חסר לאף אחד. למה הצביעות שלכם? אני אענה לך.
אני יכול לקבל טענה שבאה ואומרת: בגלל האג'נדה הכלכלית שלך את נגד הצעת החוק. אממה, את הצבעת על הצעת חוק של אתי עטייה. את הצעת החוק של אתי עטייה לפני כחצי שנה, ארבעה חודשים, משהו כזה, העברתם. הצעת החוק אומרת מה, את יודעת? כל מי שידו אינו משגת במדינת ישראל, המדינה תממן לו מרחב מוגן. עכשיו, למה זה כזה מעוות? כי הרי זו הצעת חוק שלא נעים לי להגיד – יכול להיות שבכותרת היא מעולה – שום הצעת חוק כזאת לא תעבור, כי אין לה שום יכולת כלכלית לממן את זה. זה פעם אחת. פעם שנייה, אני בא ומציע קונסטרוקציה שבה המדינה תיקח אחריות על מיגון מעונות יום ותאפשר – – –
אני לא אפגע, אני נותן להם חמש שנים.
אז זו הבעיה? השנתיים האלה? אפשר להגיע לוועדה, אפשר לתת את זה. אנחנו רוצים לעזור להורים במדינת ישראל שהילדים שלהם, התינוקות שלהם והנשים במשפחתון יהיו במרחבים מוגנים. מה, זה אירוע הזייתי?
זה משהו שהמדינה לא יכולה לעשות? זה משהו שהשוק לא יכול לאפשר? לא. אבל מתי אתם כן תאפשרו את זה? אם היום, חס וחלילה, יפגע טיל בגן ילדים – אז אתם תקומו ותגידו: אוי, צריך למגן את מעונות היום. הממשלה שלנו מתכנסת במקלט אטומי, כי חס וחלילה שלא יפגעו בה.
אני לא בעד שיפגעו בה, אבל למה הדם שלכם טוב מילדי ישראל, גב' טלי גוטליב?
למה לילדי ישראל אין מיגון? את יכולה לא להסכים איתי מהיום עד עוד שנה.
עד עוד שנה את יכולה לא להסכים איתי. אתם כל כך חצופים בתשובות שלכם. עכשיו תשמעי מה התשובה של הממשלה. מילא הם יגידו: זה נוגד את האג'נדה הכלכלית שלי; מילא הם יגידו שהם לא בעד פגיעה במעונות היום. מה התשובה של ממשלת ישראל על הצעת החוק, חבר הכנסת ינון אזולאי? ההצעה הזו היא הצעה תקציבית. ואללה, אנשים לא קוראים את הצעת החוק. שקל המדינה לא צריכה לשים. למה לא שמתי שקל? כי ידעתי שאיך שאני אגיד וארמוז אפילו על מעורבות ממשלתית במיגון ילדי ישראל, יגידו לי: לא לא לא, זה תקציבי.
אמרתי שלי אין בעיה שיהיה גם וגם. אני לא רוצה להשית הכול על המעונות, אבל אני כן רוצה שאם מישהו עכשיו ישקול לחדש חוזה במבנה שהוא שוכר, כן, שייקח בחשבון מבנה מוגן.
האמת, לא, אתה יכול להמשיך לדבר, אבל תעצור לי את הזמן, כי אם אתה טוען – –
ברור שאני אתייחס אליך, אמרת את זה לפרוטוקול, למה שאני לא אתייחס אליך? אם אתה טוען שאני בא לפגוע עכשיו בחרדים בזה שאני רוצה שיהיו להם מבנים ממוגנים. ואללה, תשמע, אני לא יודע לאן הטרללת שלכם תלך, אבל סבבה.
הוא לא ייתן, הוא, אני לא יודע מה יש לו נו?
אין לי בעיה שחמש שנים – 100,000 שקלים, בסדר? תפרוס אותם לחמש שנים, תיתן ערבות – שהמדינה תיתן ערבות בריבית אפס, אין לי בעיה. חבר'ה, אני בא ואומר: יש הצעת חוק, יכולה להיכנס לוועדה ולצאת באלף דרכים שונות. הרעיון הבסיסי בא ואומר שהמדינה לא ממגנת אף אחד. היא לא ממגנת ילדים. מעונות לא ממוגנים היום, המשפחתונים לא ממוגנים. בזמן שיש עכשיו בחצי מדינה טילים, הילדים לא במסגרות. הילדים לא במסגרות – ההורים לא במסגרות. זה לא חיים, זו לא שגרה חינוכית.
אלף ואחת עובדות, טלי, אלף ואחת עובדות לא מקבלות עכשיו שכר ויצאו לחל"ת בגלל שאין מיגון. אתם, אין לכם מושג, כי AP, הוא אמר בדיוק – כל האג'נדה שלכם היא נגדנו. הרי מה היה לי עם החוק של נשות המילואים, אופיר כץ?
סליחה, טלי. עד שאני לא ויתרתי והורדתי את השם שלי, אף אחד לא רצה להעביר את החוק. בא שר העבודה בן צור – אתה זוכר? סליחה שאני עושה לך אאוטינג, אופיר כץ – ואמר: מה אתם רוצים? אני העברתי תקנות. ואז אני בא עם הסעיף ואומר: איפה העברת תקנות? הוא הראה – לא, אני אעביר שבוע הבא. אתה מחכה שבוע הבא, חודש – ככה אתם מורחים את זה – כשמה רציתי? שלא יפטרו אשת מילואימניק בגלל שחייל המילואים במילואים, והיא צריכה לאסוף את הילדים?
ככה היה לי עם חוק אחר – אני הייתי צריך למחוק את השם שלי בשביל שאתם תקבלו את הקרדיט. עכשיו, גם פה אני בא ואומר לכם, לא מעניין אותי קרדיט, הפעם אני אעלה את החוק הזה, ואתם לא תצביעו על זה.
עכשיו, אני, בגלל שיש לי דקה, אני מבקש עוד דקה על כל הזמנים, חנוך, למרות שאתה, לא יודע – – –
אני רוצה שנייה לדבר – טלי, בחייאת, די. אני מבקש לדבר ולהזכיר לכם, כי בכל זאת במעונות עסקינן, ואני שמח שגם היושב-ראש חשב שיש לי איזה מניע נסתר, למרות שהחוק הזה הוגש הרבה לפני חוק המעונות, אבל בסדר גמור, והוא עלה לוועדת השרים. אני רוצה להקריא לך במיוחד, או לכם, חברי הכנסת, משלושה משפטים שאמר מישהו שאתם מאוד מאוד תופסים ממנו.
דמיינו אדם ששוקל 45 קילו, שסוחב על הגב שלו אדם ששוקל 55 קילו, וזה ששוקל 55 קילוגרם רוצה להוסיף עליו עוד קילו. מה קורה במצב הזה? ההכרזה וההבנה שהאדם הרזה, שסוחב את השמן, הוא קודם כול ייעצר, ואחרי זה הוא יגיע למצב שהוא קורס – אמר את זה לפני 12 או 11 שנים בנימין נתניהו בהשוואה של האדם הרזה והאדם השמן.
20 שנה. אדוני היושב-ראש, תודה רבה על הזמן. אני רק אומר לכם: שימו לב מה הוא אמר אז בקורלציה אחרת לגמרי – אגב, הוא התכוון לחרדים, לא אני התכוונתי לחרדים, אבל אני רוצה להשתמש במה שהוא אמר כדי לנסות – ואולי למישהו יהיה פה קצת היגיון – ולהבין שאנחנו לא יכולים לסחוב את העגלה יותר, לא כי אנחנו ניעצר – כי אנחנו קורסים.
כי מה שהממשלה הזו – ואני עכשיו קראתי שהחוק של המעונות עולה כבר ביום ראשון לוועדת שרים. אין על היעילות שלכם, מת עליכם, ינון, מת על היעילות שלכם, איזה אלופים אתם, אבל תגיד, ינון, מה עם הכסף לצפון? מה עם התוכנית לצפון? מה עם התוכנית לצפון? פוגל, לפני כמעט שמונה חודשים הייתה ישיבת ממשלה והבטחתם להם 3.5 מיליארד שקלים – שני משפטים אחרונים, ותודה על הזמן שהוספת. שני משפטים אחרונים: אתם הבטחתם להם 3.5 מיליארד שקל – אפס; אופקים, הבטחתם להם – עשה קונצים והזמין למסיבות עיתונאים – 239 מיליון שקלים – כלום; טבריה – כלום.
נשות מילואים – כלום. אבל גולדקנופ, שיש לו בכלל – לדעתי אסור לו לעסוק בחוק, כי יש לו חברה שעושה מעונות יום, הוא מגלגל 20 מיליון שקל על מעונות היום, והוא מריץ חבר כנסת שיעביר הצעת חוק על מעונות היום.
תודה רבה על התשובה, אדוני השר ביטון. אתה אומר שההצעה מאוד חשובה, ולא באתי בדין ודברים. קודם כול, פתחת ואמרת שלא עשיתי עבודה מקדימה כדי לדבר איתכם. בשיעור אזרחות לימדו אותי שהרשות הזאת היא רשות מחוקקת, ואני ניסיתי לפנות אליכם כמה וכמה פעמים, למשרד החינוך. אפשר לבוא לפה, להגיד את זה, להגיד: אתם לא מדברים, לא מנסים, בואו נראה, בואו נשנה – לא, זה לא באמת עובד. אתם לא באמת עונים, וזה לא באמת משנה. אבל בסדר, אני לא באמת מתלונן.
חנוך, הדברים שאתה אמרת, רמזת, שאני דואג כאילו להעלות את זה עכשיו בגלל החרדים – קודם כול, זה פגע ברמה האישית. ב. זאת גם לא מהות הצעת החוק. אני חושב שבסוף המדינה הזאת, כמו שהיא יודעת לדבר – אני אתן לך דוגמה על הדרוזים: רק כשהם נופלים, רק כשהם נופלים, אנחנו מדברים על הדרוזים, נכון? כן, כן. אזרחים במדינת ישראל לא מחוברים לחשמל ב-2024 – מישהו דואג לזה? מישהו דואג לזה?
ועדות תכנון ובנייה – יש בעיה עם תכנון ובנייה בחברה הדרוזית, ברור שיש בעיה. תגיד, 76 שנים זה לא מספיק זמן לפתור את זה? ברור שיש בעיה במיגון מבני חינוך.
ברור שיש בעיה, פשוט לא פותרים את זה. מתי יפתרו את זה? מדינת ישראל יודעת להתעורר רק כשקורה אסון. רק כשנהרגים ילדים דרוזים, מדברים על דרוזים; רק כשאחסאן, זיכרונו לברכה, נהרג, רק אז אתם נזכרים בו. זה בדיוק אותו הדבר. זה בדיוק אותו הדבר. כשיקרה אסון, אתם תתעוררו ותגידו ש-80% מילדי ישראל לא ממוגנים ויש בעיה עם מיגון, ויש בעיה עם תכנון ובנייה ושימוש בהיתר חורג ופרופסיה של הסייעות. אני מכיר את הנושא הזה מבפנים ומבחוץ. זאת לא בעיה עכשיו, שאני בא לפתור את כל בעיות העולם בחינוך לגיל הרך – את זה תעשה הרשות שש"ס חתמו בהסכם הקואליציוני. אני בא לפתור פה סוגיה – צריך למגן את הילדים. זה היה אמור להיות אינטרס שלכם.
ואני אסיים ואומר שלפני שמונה חודשים אני הייתי בעלמה ובדלתון. השר סופר, בטוח אתה מכיר את זה, כי זה היישוב שאתה גדלת בו. הילדים לומדים – ודיברתי על זה עשרות פעמים, השר ביטון, עשרות פעמים דיברתי על הילדים שלומדים בדלתון ובעלמה במקלט מ-1960, ילדים בני שלוש, עם אסלות שלא מתאימות להם. נשות ואנשי הצוות שם קורסים. אני בכלל לא אדבר על המגזר הערבי, כי חס וחלילה להגיד לכם ערבי, כי חס וחלילה, להם אנחנו לא צריכים לדאוג, אבל הילדים בעלמה ובדלתון עדיין לא זכו למבנה מוגן, ויש כסף לזה. זו הבעיה.
אם אתם יודעים להתמודד עם זה בחקיקה הרבה יותר טובה משלי, כי כל המוח נחת אצלכם, בצד של ה-64 – סליחה, 68 גאוני הדור שלנו – אז בבקשה, תפתרו את זה. אני לא יודע לכתוב הצעות חוק אחרות, אבל אתם בטוח שלא, כי אצלכם לא עברה במשך השנה האחרונה הצעה אחת שתמגן את הילדים והילדות שלנו.
1,833 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.