קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. הקשבתי ברוב קשב היום לנאומה של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן על רצח עם, על טיהור אתני. אני רוצה לשאול אותך, עאידה: למה את שונאת את הילדים בעזה? הילדים בעזה גדלים לתוך מכונה משומנת של שנאה והסתה. חמאס שולל מהם השכלה, שולל מהם התפתחות, שולל מהם להגיע למצב של בני אדם הומניים ומוסריים. הינה – עאידה, למה את הולכת? הינה חלק מהטקסטים. למה? למה לברוח?
את יודעת איך בעזה מלמדים את הילדים את החוק של ניוטון?
ספר פיזיקה בעזה מראה לילדים: זה גוף של יהודי, זו רוגטקה, זה המרחק בין הרוגטקה ליהודי. ככה הם לומדים פיזיקה. איזה עתיד יש לילדים האלה? אנחנו האויבים שלהם? אתם האויבים שלהם. את דנה אותם לדיכוי, לנבערות, לאלימות.
אני רוצה לומר לכם, אני ראיתי סרטונים שבהם ילדים בגיל שלוש מתחפשים לשהידים. ילד אחד שוכב על הרצפה עם קטשופ והילד השני יורה בו, וההורים שלהם מוחאים כפיים. ההורים שלהם מוחאים כפיים. אותם הורים רצו סביב משאיות שהציגו אנשים שנחטפו מפה עם אגן שבור, עם רגליים שבורות, ערומים כביום היוולדם, ומחאו כפיים. אין כזה דבר חפים מפשע בעזה. אין חיה כזאת. מי שאשם בזה זה לא ישראל, שרצתה לעשות הכול כדי להפוך את עזה לסינגפור. אבל עופר כסיף לא יכול לשמוע את זה, ועאידה סלימאן לא יכולה לשמוע את זה. הם בורחים מהמליאה.
אבל האמת לאמיתה היא שהאויב הכי גדול של הילדים בעזה הוא לא מדינת ישראל, הוא אנשים כמוהם, חברי כנסת במדינת ישראל שסותמים את הפה כשלוקחים ילד בגיל שלוש ומאמנים אותו להיות רוצח, כשלוקחים ילדה בגיל ארבע ומאמנים אותה להיות רוצחת, כשמגדלים שם אוכלוסייה שלמה של נאצים, שכל רצונם הוא לא להשתחרר מכיבוש, כי כבר אין כיבוש, וכל רצונם הוא לא עצמאות – לא מעניין אותם עצמאות, לא מעניין אותם רווחה, לא מעניין אותם קדמה; הם לא רוצים שום דבר כלפי עצמם – הם רוצים שאנחנו נמות. וכשעאידה תומא סלימאן באה וצועקת כאן: רצח עם, טיהור אתני – איפה היא כשלוקחים מיליוני ילדים כמה קילומטרים מכאן והופכים אותם מגיל אפס לרוצחים, לשהידים ולנאצים?
321 מילים של גלית דיסטל אטבריאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.