קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני יושב-ראש הכנסת. חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, אני מתכבד להציג בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א, התשפ"ה–2024, שיזמו חברי הכנסת רון כץ, יוליה מלינובסקי, דן אילוז, חנוך דב מלביצקי, ירון לוי, עידן רול, מיכל שיר סגמן, פנינה תמנו, נאור שירי, מאיר כהן, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר.
אני רוצה, אדוני היושב-ראש, ברשותך, גם מעבר, לפני שאני אעבור להצגת החוק, לומר תודה – זה פחות מקובל – חברת הכנסת מלינובסקי, אני בדיוק אומר לך תודה; לא רק לך, בעצם, לך אולי אפילו קצת יותר מאחרים, אבל לכל חברי הכנסת שאני הזכרתי את השמות שלהם. היה מדובר, אם אני זוכר נכון, בארבע הצעות שונות, והנוסחים היו שונים, ולכל אחד מאיתנו, בואו נגיד את האמת, יש גם קצת אגו: הגשתי הצעת חוק – אני רוצה את הצעת חוק שלי. בניצוחה של היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון עו"ד מירי פרנקל שור, עם הרבה מאוד שכל ישר, ורצון להתפשר, ורצון למצוא מכנה משותף ולראות את המטרה, ולא רק, כפי שאמרתי, את הרצון להתבלט באופן אישי, חברי הכנסת שהזכרתי אותם הגיעו בסופו של דבר לנוסח שאני גאה להציג כרגע, אדוני היושב-ראש, בפני מליאת הכנסת.
כפי שציינתי בעת שהצגתי את הצעת החוק הקודמת, של חבר הכנסת ביסמוט ואחרים, הצעת חוק זו היא הצעת החוק הנוספת שנדונה בהרחבה בחודשים האחרונים בוועדת החוץ והביטחון, בדיונים גלויים וחסויים. לא אחזור על כל הרקע שהצגתי לגבי הצעת החוק המקבילה, אולם אני חש חובה להזכיר, ולו בראשי פרקים, כי שתי הצעות החוק קודמו על רקע ראיות ועדויות על מעורבותם העמוקה של עובדי סוכנות אונר"א ברצועת עזה במתקפת הטרור הרצחנית שהחלה ביום כ״ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023. מעורבות זו באה לידי ביטוי הן בביצוע מעשי הטבח בידי עובדיה של הסוכנות והן באמצעות העמדת מתקני אונר"א, בדרך של עצימת עיניים או חמור מכך, ביודעין, לטובת פעילות ארגוני הטרור.
כך, אין אפשרות להתכחש לעובדה שהייתה חפיפה או אפילו זהות בין עובדי אונר"א ובין היותם חברים בארגוני הטרור השונים ברצועת עזה ובמקומות אחרים. אין להתכחש לעובדה כי מתקני אונר"א שימשו לטובת מפקדות ארגוני הטרור, במנהרות ובמתקנים התת-קרקעיים שנבנו ביודעין מתחת למוסדות הסוכנות, למשל המנהרות שהוקמו מתחת למטה אונר"א ברצועת עזה ששימשו כמטה מודיעיני של חמאס וכמקום לאחסון אמל"ח ופעילי טרור. דוגמה נוספת היא השימוש בבתי הספר של הסוכנות לצורך אחסון אמל"ח ואף שיגור רקטות לישראל, כפי שנחשף עוד במבצע צוק איתן. עוד דוגמה לכך היא העמדתם של משרדי אונר"א, מוסדותיה האחרים ואף מקומות המגורים של עובדיה כמחסות לפעילי טרור ולפעילות טרור לפני, במהלך ולאחר אירועי הטבח, לרבות החזקת החטופים. בשולי הדברים אציין כי גם אין להתכחש לדיווחים ולמחקרים שנערכו עוד בטרם טבח 7 באוקטובר והעידו על כך שאונר"א פועלת, באמצעות מוסדותיה השונים, ובפרט במערכת החינוך שלה, להנצחת טענות בדבר פליטות, וגרוע מכך – מקדמת הסתה לטרור, שנאה וגזענות, קריאות למאבק מזוין כנגד מדינת ישראל והעם היהודי.
על רקע כל אלה, ומשהוכח כי אונר"א ועובדיה משתתפים ומעורבים בפעילויות טרור נגד מדינת ישראל, הוצע בהצעת החוק שבפניכם לקבוע כי חילוף האיגרות בין ישראל ובין אונר"א שנחתמו לאחר מלחמת ששת הימים, ביוני 1967, ושעל בסיסם הוזמנה אונר"א לפעול, יפקעו ביום ה׳ בתשרי התשפ"ה, 7 באוקטובר 2024 – תאריך המציין, כידוע לכם, שנה לפרוץ אירועי 7 באוקטובר 2023 והטבח הנורא שהתרחש במהלכם. יודגש כי באיגרות עצמן נקבע והוסכם במפורש על ידי מדינת ישראל ואונר"א כי האיגרות וההטבות המפורטות בהן הן בגדר הסדר זמני בלבד. עוד צוין כי ההטבות ניתנות בכפוף להסדרים ולשיקולים של ביטחון צבאי, וכי האיגרות וההטבות יעמדו בתוקף עד שיוחלפו או יבוטלו. כלומר, כבר בעת חילופי האיגרות היה ברור כי מדובר בהסדר זמני בלבד, הסדר שנעשה מתוך רצון חופשי של מדינת ישראל, וכי הוא עשוי להתבטל במועד עתידי, בין היתר על סמך שיקולים ביטחוניים של מדינת ישראל.
אין לצפות כי המדינה תוסיף ותאפשר לאונר"א לפעול על בסיס איגרות אלה, לנוכח העדויות והראיות החד-משמעיות לכך כי אונר"א מהווה ארגון עוין למדינת ישראל ומהווה סכנה ביטחונית למדינה ולאור הראיות כי עובדי הסוכנות היו שותפים לפגיעה בפועל במדינה ובאזרחיה. כאמור, ישראל, בדומה לכל מדינה אחרת, היא מדינה חפצת חיים, וככזאת עליה לפעול כעניין של זכות וחובה נגד איומים המופעלים נגדה.
עוד יודגש כי פקיעת חילופי האיגרות אינה מהווה פגיעה בכל אותן מחויבויות של ישראל במישור הבין-לאומי. כמו כן, כהוראה משלימה להוראה בדבר פקיעת חילופי האיגרות והזמנת אונר"א, הוצע לקבוע גם כי רשות מרשויות המדינה לא תקיים כל מגע עם אונר"א או עם מי מטעמה. הטעמים להוראה זו ברורים ופשוטים, לנוכח התנהלות אונר"א ועובדיה בשנים שקדמו לטבח ובמהלכו.
בהתאם להחלטת הוועדה, הוראה זו תיכנס לתוקף רק בעוד שלושה חודשים. אציין כי הוראה זו נדונה בהרחבה במהלך דיוני הוועדה, והוסכם לגביה כי ככל שהמדינה תבקש בעתיד הקרוב לתקן, לדייק או לקבוע חריגים כלשהם ביחס למקרים שבהם מגע שכזה יהיה מותר, הרי שניתן לה זמן לגבש הסדרים רלוונטיים.
בנוסף, אציין כי אין בהוראה זו משום פגיעה בסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. מדינת ישראל פעלה ועודנה פועלת במסגרת המשפט הבין-לאומי הפומבי ודיני המלחמה. היא ביצעה ומבצעת פעולות רבות שנועדו למנוע פגיעה באוכלוסייה אזרחית שאינה מעורבת בלחימה, לרבות הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, מתן אפשרות לארגוני סיוע שונים לפעול בשטח הרצועה, דוגמת ארגון הבריאות הבין-לאומי וגופים בין-לאומיים אחרים, מתן אפשרות מעבר לאוכלוסייה אזרחית בכפוף לצרכים מבצעיים ועוד. כל אלה מבוצעים באופן שוטף, תוך הבטחת ביטחונה של מדינת ישראל.
בהקשר זה אני מבקש לציין כי גם כאן, בדומה להצעת החוק המקבילה, ולנוכח העובדה כי על הממשלה להיערך לשינויים שיהיו פועל יוצא של ההסדר המוצע בהצעת החוק, הוועדה החליטה כי פקיעת חילופי האיגרות אומנם תהיה מיידית, אך יתר הוראות החוק ייכנסו לתוקף 90 יום מיום פרסומו. בנוסף, על מנת לוודא כי הממשלה אכן נערכת כראוי, נקבע בהצעת החוק כי ראש המטה לביטחון לאומי או נציגו ידווח על יישום הוראות החוק לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אחת לשישה חודשים, וכי בשנה הראשונה מיום תחילתו של החוק הדיווח ייעשה כל חודשיים.
מעבר לכך, נקבעה הוראה הקובעת כי אין בהוראות החוק המוצע כדי לייתר כל הליך פלילי כנגד עובדי אונר"א, ובכלל זה הליך כאמור בשל אירועי 7 באוקטובר 2023, או הליך אחר לפי הוראות חוק המאבק בטרור, או הפעלת סמכויות כנגד עובדים אלה במסגרת הליך כאמור.
אחזור על הדברים שנאמרו גם ביחס להצעת החוק המקבילה. בסופו של דבר הגענו להסדר ראוי, המשקף נאמנה את זכותה של ישראל לפעול כנגד מי שפועלים כנגדה, הסדר אשר יכול לחיות בכפיפה אחת עם הצעת החוק המקבילה, ובמובנים רבים, כפי שהוצג, הוא משלים את הצעת החוק המקבילה, ואף אינו פוגע במחויבויות המדינה.
אני אחזור, חברי הכנסת, עוד פעם על הדברים: כוונת המחוקק ברורה, והיא להפסיק את פעילות ארגון העוין את מדינת ישראל, ושנתפס גם בשיתוף פעולה עם ארגוני הטרור, כגון אונר"א. אין כוונת המחוקק לשנות בהצעת חוק זו משהו בנושא של מתן סיוע הומניטרי או כל סיוע נדרש אחר לאוכלוסייה האזרחית. אוסיף שלדעתי אדרבה ואדרבה, ארגונים אמיתיים שעוסקים בנושא הזה, ולא ארגונים שחדורים על ידי ארגוני טרור, יוכלו לטפל באוכלוסייה בצורה הרבה יותר טובה ממה שעשה עד היום ארגון אונר"א.
אבקש להודות ליועצת המשפטית של הוועדה עו"ד מירי פרנקל שור וצוותה ולמנהל הוועדה אסף פרידמן. אמרתי כבר תודה לכל חברי הכנסת שהסכימו להגיע לנוסח משותף. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות את כל ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית כנוסח הוועדה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך. חברי הכנסת – – –
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, מכיוון שהייתה לי כבר אפשרות לעלות ולהציג את החוק הראשון ולהציג את החוק השני, אז אני לא אחזור עוד פעם על אותם דברים שכבר אמרתי, ואני אגיד – והינה, גם יושב-ראש הכנסת עלה. זה בדיוק מתאים למה שהתכוונתי לומר, אדוני יושב-ראש הכנסת, שבעיניי זה רגע היסטורי. זה לא רגע היסטורי רק מכיוון שכשסיכמתי את החוק הקודם, סיפרתי לכם איך כבר לפני 15 שנה, אם לא יותר, ניסיתי לשכנע את ראש אונר"א דאז שהארגון שלו לא רק שלא עוזר בפתרון הסכסוך אלא מנציח את הסכסוך, בוודאי ללא הועיל, ועכשיו אולי הכנסת תעשה את המעשה. זה גם רגע היסטורי – ואתה ודאי תסכים איתי, אדוני יושב-ראש הכנסת – מכיוון שאנחנו רואים איך בשעה כבר לא כל כך מוקדמת, חברי כנסת מהקואליציה, מהאופוזיציה, מסיעות שונות, עם כל המתחים שיש ועם כל הטענות ההדדיות שיש ועם כל חילוקי הדעות שיש – וטוב שיש חילוקי דעות, אנחנו עם השקפות עולם שונות – כשמדובר בנושא לאומי, כשמדובר במתן יחס למשפחות קורבנות הטרור ולמשפחות החטופים, כשמדובר במעשה שכולנו רואים אותו כמעשה שמועיל למדינת ישראל גם לטווח המיידי וגם לטווח הארוך, הכנסת יודעת להתאחד, הכנסת יודעת להתעלות והכנסת יודעת להצביע ביחד, ובעיניי, אעז לומר, זה לא פחות חשוב מן החוק הסופר-חשוב שאנחנו בעוד כמה דקות נעביר כאן במליאה.
אני כבר אמרתי בפתיחת דבריי, כשהצגתי את החוק הזה, שנדרשה עבודה רבה – נדרשה עבודה רבה כי אנחנו בוועדת חוץ וביטחון קיבלנו כמה הצעות חוק עם נוסחים שונים. סך הכול – – –
צודקת חברת הכנסת גוטליב. היינו בדיונים ארוכים מול משרדי הממשלה, שמענו בקשב רב את כולם, לקחנו בחשבון את ההערות שהיו בדיונים, אבל אני דווקא התכוונתי לומר שנעשתה עבודה רבה מאחורי הקלעים. כמי שקצת ותיק בכנסת אני רוצה לומר לכם שמגיע באמת בשפה פשוטה שאפו לכל המציעים ולכל החתומים על ההצעות האלה, על כך שהם השכילו לעשות את העבודה, לשבת מול הצוות המשפטי ולהגיע לנוסח המוסכם.
ודרך אגב, אספר לכם בתור אנקדוטה, שאחד מנציגי הממשלה, שהיה מאוד פעיל וגם די הייתי אומר לחוץ במהלך הדיונים, כשסיימנו את הדיונים והצבענו על החוקים בקריאה השנייה והשלישית, ראיתי אותו הולך אחריי לחדר יושב-ראש הוועדה – לא הבנתי למה, חשבתי שיש לו עוד טענות או תלונות – והוא אמר – ואני מייחס את זה לא לי אישית אלא לכל חברי ועדת חוץ וביטחון – הוא אמר לי תודה רבה על התהליך. זה אומר שגם כשלא מסכימים, אפשר לעשות דיון רציני, אפשר להגיע לפשרות בנוסח החוק איפה שאפשר להגיע, ואפשר להתעקש על הדברים שאין להתפשר עליהם. ודרך אגב, אפילו בדיון האחרון, דקות לפני ההצבעה, דרך אגב, בעקבות פנייה של משפחות שכולות ומשפחות החטופים, שינינו דברים מסוימים בחוק, ביטלנו סעיף מסוים בחוק, ובעיניי לפחות, הנוסח הנוכחי שתכף נצביע עליו הוא נוסח נכון, הוא נוסח סביר, הוא נוסח שנותן את הפתרון.
אני חוזר ואומר: הוא נוסח שייתן גם לממשלה – החוק ייתן לממשלה 90 יום כדי להתארגן, כדי למצוא גופים אלטרנטיביים, דרכי פעולה אלטרנטיביות. לאחר שאונר"א יסיים את פועלו, אנחנו נוכל להעניק את השירותים לאוכלוסייה איפה שצריך, במה שצריך, בדרכים אחרות, דרכים נוספות, ללא דאגה שמא, כפי שגם שמענו בעדות מאוד קשה, עובד סוציאלי זה או אחר, מורה זה או אחר, מנהל בית ספר זה או אחר, הוא אולי במהלך היום מורה אבל במהלך הערב לוקח קלצ'ניקוב או נשק גרוע מזה והופך לא סתם למחבל אלא למפקד בכיר בארגוני טרור, ואת הראיות אנחנו ראינו גם בשבועות האחרונים.
אני גם רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת, ואני יודע שגם אליך, אדוני, היו לא מעט פניות.
לא, לא, לא. לזה כבר התייחסתי בחיוך עצוב ואמרתי שלא תמיד היה פשוט, גם לי כיושב-ראש ועדה, בטוח גם לך. אני התכוונתי למשהו אחר. אני יודע שגם גורמים בין-לאומיים רבים פנו ושגם אתה, כמוני וכמו אחרים, כמו בעלי ההצעות, הסבירו בסבר פנים יפות למה הצעת החוק הזאת נדרשת. ולכן, כשיכולת לומר מה שאמרת לקובי ולכל אלה שמכבדים אותנו בדיון הזה וכל אלה שהשתתפו בדיונים בוועדה, אני חושב שהגענו לרגע הזה בזכות.
תודה רבה לכם מראש. אני חוזר ואומר, אם לא יוסרו הסתייגויות, אני מבקש להסיר את כל ההסתייגויות ולתמוך בחוק כנוסח הוועדה בקריאה שנייה ושלישית. תודה.
1,815 מילים של יולי יואל אדלשטיין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.