קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כן, כן. הצעת החוק החשובה הזאת היא יוזמה של שלושה חברי כנסת – שלי, של חבר הכנסת פינדרוס ושל חבר הכנסת שוסטר – והיא נדונה בוועדת הכלכלה בהובלת חבר הכנסת דוד ביטן. למה הצעתי את ההצעה הזאת? לאחר דיונים רבים שהיו בוועדת הכלכלה, חבר הכנסת ביטן, על סגירת סניפי בנקים ביישובים הערביים, כאשר הסניף הוא המקום היחיד שאפשר לנהל בו בנקאות – יש אזורים רבים ללא סניפי בנקים כמעט, כמו למשל בנגב. ההתייחסות אל הסניף כמשהו רווחי בלבד מחטיאה את המטרה. לכן, ביקשנו פעם אחר פעם להימנע מסגירת סניפי בנקים בחברה הערבית או ביישובים אחרים. הצעת החוק הזאת באה כדי שהסגירה לא תהיה אוטומטית, אלא היא תעבור פרק זמן ואחר כך עוד פרק זמן ואחר כך – אישור של ועדת הכלכלה. בוועדת הכלכלה ברור שיהיו ביקורת, מעקב, התנגדויות. הסגירה הזאת – גואטה, אתה מפריע לי עם הקשב של יושב-ראש ועדת הכלכלה וסגנו חבר הכנסת שלום דנינו.
ממלא מקום, סליחה. לכן, ההצעה הזאת, שעברה גם בטרומית, גם בראשונה, גם בשנייה, מגיעה עכשיו לשלב הסופי, ואני שמח שהיא הגיעה לתחנה הסופית ותהפוך להיות חוק. מלבד העובדה שיש לנו ביקורת גם על התנהגות הבנקים בחברה הערבית, למשל, אתם יודעים שבממוצע, פינדרוס, שיעור הריבית שגובים ביישובים הערביים גדול ב-1% משיעור הריבית בבנקים ביישובים היהודיים? הבנת את זה, ברוכי? גדול יותר ב-1%, ואת המספר הזה נתן המפקח על הבנקים לוועדת הכלכלה. לא רק שהמצב הכלכלי והסוציו-אקונומי ביישובים הערביים הוא נמוך יותר, הבנקים מתייחסים אחרת; אגב, גם חברות הביטוח. אז קושי גורר קושי, וזה מעגל קסמים כלכלי-חברתי. לכן ההצעה הזאת היא הצעה חברתית ממדרגה ראשונה, ואני אשמח שהיא תעבור. תודה רבה.
258 מילים של אחמד טיבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.