נו, יאללה, עשית את – – – די כבר, מה זה?
אלמוג, אני רוצה לראות שאתה מצביע עכשיו בעד. שב.
כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני חייבת לומר לכם שאני עומדת כאן ובאמת אני לא מאמינה שאני צריכה לעמוד כאן ולשכנע אתכם. אז אני אספר לכם למה בחרה ועדת השרים לדחות לנו. הגשתי הצעת חוק פשוטה שאומרת שחיילי צה"ל שמשתחררים, חיילים וחיילות – הרי יש להם את הזכות לעבודה מועדפת. בואו נדבר על החיילים המדהימים שיש לנו, שעושים עבודה נהדרת, ואם זה היה תלוי בי הם היו מקבלים את המענק הזה גם בלי עבודה מועדפת. לתומי חשבתי שממשלת ישראל וכל מי שנמצא בוועדה טיפ-טיפה יצא מהקופסה ויבין מה המשמעות.
אני ביקשתי דבר פשוט: ביקשתי שבמסגרת עבודה מועדפת יתאפשר גם להיכנס ולתגבר במערכות החינוך המיוחדות, אנשים עם צרכים מיוחדים, לסייע לילדים עם אוטיזם. אני רוצה רק להגיד לכם שבפעם האחרונה, ב-2001 עדכנו את העבודות המועדפות, ותשימו לב מה יש ברשימת העבודות המועדפות לחיילי וחיילות צה"ל – לשם אנחנו מייעדים אותם: אז ראשית, יש להם אפשרות לקבל עבודה מועדפת כמתדלקים. ואני שואלת, מישהו צריך היום מתדלק? והאם חברת דלק, פז, סונול, באמת כאלה חברות שצריך להעביר להן תקציבים כדי שיעבדו אצלן? בל בוי – איזה יופי של תפקיד. חיילנו מהצנחנים וכל החיילים – האם זה מה שאנחנו מייעדים להם כשהם רוצים לתת קצת מעצמם?
בבקשה, תראו את הרשימה שלא מעודכנת מ-2001. ואני שואלת באוצר, ואומרים לי: לא, אנחנו לא יכולים לפתוח את הרשימה. ואני שואלת: אנחנו ב-2024, על מה אתם מדברים?
אני רוצה לספר לכם איזה מקצועות מציעים לחיילים ולחיילות הנהדרות שלנו כשהם משתחררים. אלמוג, גם בשבילך, וגם בשביל הילדים שלנו, וגם אחרי 7 באוקטובר, לא יעלה על הדעת שאפילו לא מוכנים לרענן את הרשימה, לאפשר לחיילים שלנו לצאת לעבודה מועדפת איכותית, ובסוף נרוויח אותם – יכול להיות שהם ישתלבו בעבודה, ילכו לאקדמיה וילמדו. אז בואו תשמעו מה מציעים להם.
אלמוג, רגע. אחרי הרשימה תענה לי.
אלמוג, אחרי הרשימה תענה לי. אני לא שומעת אותך.
וגם תעצור לי את השעון.
תעצור לי את השעון, אני מבקשת.
ברשותכם, אני אקשיב תכף. אני רק רוצה להגיד לכם מהי הרשימה המעודכנת בעבודות מועדפות. שטיפת רכב, עבודה על ספינות – זאת אומרת, נוסעים ומפליגים מהארץ. אז החיילים שלנו יכולים לנקות חדרים ויכולים לבשל, זו התרומה שלהם. האם הספינות האלה צריכות את הכסף של מדינת ישראל שתממן אותן? דבר נוסף – מפעלים לניקוי ותיקון שטיחים. וואו, איזה יופי. מתפרות, מרפדיות, מסגריות, נגריות – תגידו, איפה אנחנו, בשנות השישים? לא התקדמנו? איך יכול להיות שלא מעבירים הצעת חוק כל כך מתבקשת?
אני רוצה לומר לכם בגילוי נאות, לפני דקה רשמתי לשר האוצר – אני לא יודעת כמה הוא מעורב, אני לא יודעת מה משפיע, איך יעלה על הדעת שמ-2001 לא מעדכנים עבודות מועדפות לחיילים שלנו, החיילים המדהימים. מרביתם ילדים שסיימו בגרויות מטורפות עם 5 יחידות. הם יצאו לאקדמיה. למה לא – – – ויעשו משהו ציבורי מעבר?
אז אני רוצה לומר לך – – –
טלי, אני דיברתי עם כולם. השר בן צור, לזכותו ייאמר, אמר: אני מוכן, אם האוצר לא יתנגד, להחליף את מקומות העבודה. השר לוין אמר לי, לזכותו: זה חוק מצוין. פניתי גם ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, והוא אמר: אנחנו לא יכולים.
אז תצאו מהקופסה, תצביעו, נעלה את זה בטרומית, ואני בטוחה שגם שר האוצר יסכים לזה.
כי לא יעלה על הדעת שאנחנו מקובעים. יש לנו ילדים מלח הארץ, ואנחנו צריכים אותם.
אז מה זה עוזר לי? מה זה עוזר לי? מה זה עוזר לחיילים שלנו כשמתנגדים ועושים לי התנגדות? אפילו לא דוחים לי את זה.
אין פה שום שינוי תקציב.
לא, סליחה. תעיפי את הנושא של התדלוק, תעיפי את הרפדיות, תעיפי נגריות. תגידו, איפה אתם חיים? מה, אנחנו בשנות השמונים? אני לא מבינה. תנו צ'אנס לחיילים האלה שמשתחררים לתת וללכת למען הציבור ולעזור לילדים.
תקשיבו, זו שערורייה מאין כמוה, לדחות הצעת חוק כזאת חשובה. אחרי 7 באוקטובר אין זכות להתנהג ככה לחיילים שלנו.
תפסיק אתה עכשיו לערבב חלב ובשר. נו, תעשה לי טובה.
אתה אפילו לא מדבר לעניין. יש לך משהו בנושא הזה? מה אתה חושב, זה נכון או לא?
אני אומרת לך, זה נכון או לא?
יופי. אני צודקת, אז תשכנע את החברים שלך.
כעסתי מספיק. כבוד היושב-ראש, אני רוצה לומר שאני עומדת כאן ואני מתביישת.
כשבאתי לכנסת ישראל – זו קדנציה ראשונה, ואמרו לי: תקשיבי, יפגשו אותך לוביסטים. אמרתי: שיעז אחד, אחד, לבקש ממני משהו שהוא נגד האזרחים שלי ונגד החיילים שלי. ואתם יודעים, מרגיש לי ככה, כי אם החיילים שלנו המשוחררים לא מעניינים אתכם, אז הבושה על הידיים שלכם. תודה.
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה – כבוד השר, אני מקבלת את עצתו של כבוד השר. יש כאן כנראה מספיק אנשים שמבינים שמספיק שנים עברו והגיעה העת לשנות. לכן, בהתאם להמלצת השר, אני אקבל, ואנחנו בתקופת הפגרה בהחלט ננסה לגבש ולשנות. אני בטוחה שגם שר האוצר – אני לא בטוחה כמה הוא יהיה חשוף לבקשה הזו – שגם שר האוצר יירתם לזה. תודה רבה.
785 מילים של דבי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.