הצעת חוק היחידה המיוחדת לחילופי מידע של גופי הביטחון והרשויות האזרחיות, התשפ"ד–2024

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השרים, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק של חברת הכנסת שרן השכל – – –

הצעת החוק של חברת הכנסת שרן השכל נומקה על ידיה בשורה של טעמים – –

– – נומקה על ידה בהרבה טעמים שונים, ובפרט בטעמים של יעילות, התגברות על ביורוקרטיה וכדומה. אבל אני חייב לומר שאני רואה את הדברים אחרת. ולמרות שהכוונה והרעיון הבסיסי נכונים, הדרך היא בעיניי לגמרי לגמרי לא נכונה. ההצעה מבקשת להקים יחידה חדשה, נוספת, במשרד המשפטים. ואני יכול לומר לכם: שלא כנהוג במקומותינו, אני לא רק לא אימפריאליסט בדברים האלה אלא הפוך. אני חושב שצריך להתייעל וצריך לצמצם, וככל שהשירות הציבורי יהיה מהודק יותר ומצומצם יותר, זה יהיה עדיף. וצריך לחשוב עשר פעמים לפני שמקימים עוד יחידות עם עוד ביורוקרטיה שכרוכה בהן, ועוד עלויות, ועוד כוח אדם ועוד הוצאה ציבורית.

המטרה של היחידה הזו – למעשה שתי מטרות מרכזיות לפי הצעת החוק: שיתוף מידע בין הרשויות והעברת מידע לגורמים פרטיים, קורבנות מעשי הטרור; ניהול של המידע והראיות שיועברו אליה על ידי רשויות אחרות, וזה יאפשר לה למיין אותם ולנתח אותם. אני חושב ששתי התכליות הן ראויות, אבל אני יכול לומר לחברת הכנסת שרן השכל שלשמחתי לשתי התכליות האלה כבר יש פתרון, ויש מי שמטפל בדברים ויעשה אותם, ולכן אין צורך ביחידה חדשה.

אז הינה אני עונה: אני יכול לעדכן אותך שבניגוד למה שקרה בעבר – – –

בוודאי, זה מה שאני הולך לעשות.

אני יכול לומר שבניגוד למה שקרה בעבר, יש לא מעט דברים – ראינו את זה גם בהצעת החוק הקודמת, של חברת הכנסת מיכאלי, בעניין סיוע משפטי לנפגעי עבירה – שהיו תקועים שנים ואני דאגתי להביא אותם, להעביר אותם ולהשלים אותם.

אני יכול לחזור על הבשורה שכבר בישרתי עליה לפני זמן לא רב, שבהחלטת ממשלה 1523, שיזמתי, הוקמה סוף-סוף נציבות זכויות נפגעי עבירה, אחרי הרבה הרבה הרבה שנים של ניסיונות.

הנציבות הזו – שאגב, הצורך בהקמתה התחדד בעקבות האירועים הנוראים של טבח 7 באוקטובר, אבל לא רק לצרכים האלה – תהיה אמונה בדיוק על הטיפול במה שאת מציעה כאן. הווה אומר, היא תבוא ותטפל, בין יתר הדברים, בריכוז מידע, בלהיות כתובת לנפגעי העבירה, לסייע להם בניהול ההליכים המשפטיים, לסייע להם במיצוי זכויותיהם. אגב, לקדם – –

רק שנייה. – – לקדם חקיקה ולקדם דברים אחרים שנדרשים בעניין הזה. ובהחלט אני אומר, חברת הכנסת השכל: ככל שברגע שהנציבות, שנמצאת כרגע בשלבי הקמה, תתחיל את פעולתה, התכנים שאת מציעה בהצעת החוק הזו, שיהיו לרשות החדשה הזו שאת מציעה להקים – אני אומר: אין היגיון להקים עוד רשות. פשוט נאפשר לנציבות נפגעי עבירה לטפל בדברים האלה, לייצג את נפגעי העבירה במסגרת המומחיות של הנציבות הזאת, הטיפול ההוליסטי בכל הנושאים האלה. ולכן, יש לנו פתרון מצוין, מאושר, מסודר. אני חושב שאין טוב ממנו, והוא גם הכי מקצועי.

במסגרת הזאת, הנציבות הזו בוודאי גם תהיה גוף שיקבל מידעים מכל הגורמים השונים, ותוכל לתכלל אותם ולטפל בהם. אבל אני אגיד יותר מזה: כבר היום, עוד בטרם הקמת הנציבות, יש אסדרה בעניין העברת מידעים בין הגופים השונים. וצריך לומר שזו אסדרה מורכבת ומסובכת, כי מדובר הרבה פעמים במידעים שהם חסויים מהרבה מאוד סיבות, החל מחיסיון כתוצאה מנושאים שקשורים למקורות מודיעין וכלה בחיסיון בגלל פרטים אישיים של אנשים ודברים שנוגעים לצנעת הפרט. ולכן הנגשת המידע הזה לציבור – במקרה הזה לנפגעי העבירה – היא אכן דבר מורכב, משום שצריך לבדוק היטב מה ניתן להנגיש ואיך לעשות את זה בלי לפגוע בכל מיני דברים אחרים, לרבות בנושאי ביטחון.

ולכן, בדיוק בשביל זה – וזאת עוד סיבה שאנחנו מקימים את נציבות נפגעי העבירה, שהיא תוכל לרכז את הדברים, לתאם בין הרשויות, לקבל את המידעים, ומתוך המומחיות שלה בטיפול בתחום הזה תוכל גם לסייע לנפגעי העבירה ולנפגעי הטרור בסיוע הכי טוב, הכי מקצועי, הכי מלא, הכי רחב, ויחד עם זאת, כמובן לעשות את זה באופן מסודר שלא יפגע בדברים אחרים.

צריך גם להגיד שבחלק מהמקרים החזקת מאגרי מידע כאלה היא לא אפשרית. הרי אף אחד לא מצפה, למשל, שכל מאגרי המידע שמצויים לצורך הדוגמה בידי השב"כ יועברו עכשיו ויוחזקו גם בידי איזשהו גוף נוסף, יחידה במשרד המשפטים או אפילו נציבות נפגעי העבירה. ולכן, הדרך הנכונה לעשות את הדברים היא לא להקים רשות שתחזיק את מאגרי המידע, אלא לאפשר לנציבות לקבל את המידעים שהיא צריכה לקבל מהגופים השונים באופן קונקרטי ונקודתי – לתיקים או לאירועים או לנפגעי העבירה המסוימים. בדרך הזאת אני חושב שאנחנו גם נגן על המאגרים בצורה טובה יותר, נחסוך הרבה מאוד משאבים, וכמובן גם נקטין את הסיכוי שיהיה עוד מעגל שעלול להיפרץ וכדומה.

אני חייב לומר גם שכבר היום מעוגנים בחוק חופש המידע ובהנחיית פ"מ 14.8 נושאים שונים שנוגעים לבקשות מצד גורמים לעיין במידעים הנוגעים או המצויים בחקירה. גם הנושא הזה מטבע הדברים מצריך איזונים שאי-אפשר לעשות אותם, גם לא במסגרת הצעת החוק שאת מציעה. ושוב אני אומר: ברגע שנציבות נפגעי עבירה תיכנס לפעולה מלאה, עם המומחיות שתהיה בה לנושאים האלה, אני משוכנע שהיא תבוא אלינו ותבקש תיקונים שונים שיטייבו את היכולת שלה לטפל בדברים, לקבל את המידעים להעביר אותם וכו'. אני בטוח – ואני כבר אומר: אני מתחייב לעמוד לרשותה ולסייע לה בעניין הזה, ואני בטוח שאנחנו כולנו כאן נעשה בנושא הזה מאמץ גדול.

לכן, חברת הכנסת השכל, אני חושב שמובן שאי-אפשר, בהצעת חוק מן הסוג הזה, לקבוע איזו קביעה כללית גורפת באשר לשיתוף מידע והקמת מאגר מידע והחזקתו בידי משרד המשפטים או בידי איזו רשות, כאשר המידע הזה מוחזק היום על ידי גופי מודיעין שונים וגופים אחרים, עם כל המורכבות שבמקורות המידע ועם כל המורכבות שבתוכן שלו. אני חושב שההפרדה שנעשית, אגב, היא מאוד חשובה, כי בעיניי זה מאוד מאוד מסוכן שמידע מהסוג הזה יוחזק באופן מרוכז במקום אחד – לא רק מסיבות של דליפת המידע, אלא אני לא הייתי רוצה שאצל גורם כלשהו יהיה ריכוז כזה של מידעים מהשב"כ ומהמשטרה ומכל הגורמים למיניהם. אני חושב שכל אחד מבין מה המשמעות של זה גם מבחינת זכויות אזרח ומבחינות אחרות. ולכן אני חושב שהאופן שבו אנחנו פועלים, גם בהיבטים של הגנת פרטיות, גם בהיבטים של הגנת סייבר, הדרך שאנחנו הולכים בה עם הקמת נציבות נפגעי עבירה, עם מתן היכולת שלה לקבל את המידע ללא צורך להחזיק מאגרים רחבים שלא לצורך – אני חושב שהיא דרך נכונה וטובה יותר.

צריך גם לומר, אנחנו חיים בעולם של משאבים מוגבלים. הצרכים התקציביים שאנחנו מכירים אותם הם מרובים, ואני חושב שהאחריות שלי כשר היא לעשות מאמץ מאוד גדול כדי למקסם את היעילות והשימוש במשאבים בדרך הטובה ביותר. ולכן, אם יש לי דרך יעילה יותר וטובה יותר שבמשך שנים רצו בה, והצלחנו סוף-סוף להקים אותה – נציבות נפגעי עבירה – אני חושב שנכון לפעול בדרך הזו.

ואני כן מוכרח לומר, חברת הכנסת השכל, אני בהחלט מאוד לרשותך ברגע שהנציבות תחל באמת את פעולתה, כדי לוודא שהדברים החשובים שאת רוצה שיונגשו לנפגעי הטרור, אכן הנציבות תוכל לטפל בהם, ולוודא שהיא נותנת את השירות החשוב הזה ואת הליווי החשוב הזה לאותם נפגעים ולמשפחותיהם היקרות. תודה רבה.