קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
חבריי חברי הכנסת, אין הצעת חוק חשובה מזו. שר המשפטים יריב לוין, אני חייבת להגיד שמאוד התאכזבתי לשמוע שדחיתם את הצעת החוק הזו. אתם צריכים להבין – פעם אחר פעם אני שומעת אותך עולה לכאן לבמה ואומר: תקשיבו, זה לא בסמכותי, אני מבין שיש בעיה; אומר: פה – לפרקליטות, פה – על זה, פה – על המשטרה. כל פעם זה מישהו אחר. הינה, הצעת החוק שמטפלת ברגולציה ובביורוקרטיה המטורפת, באמת מטורפת, שצריכה לעזור כאן לאזרחים ישראלים לעשות צדק עם מה שנעשה להם.
אני רוצה להסביר לכם את הצעת החוק הזאת, כי אולי אתם תקשיבו, כי כשפניתי למשרד המשפטים ולגורמים שהיו אמורים להיות שם לא הסכימו לשבת לדבר; כשפניתי לגופים האחרים שאמורים להיות חלק מזה, כולל משרד הביטחון, לא הסכימו להקשיב לזה. תקשיבו, הצעת החוק הזאת קובעת שתהיה פשוט יחידה, ארכיון, במשרד המשפטים, שתאגד לתוכה את כל הראיות, את כל העדויות ממעשי טבח, ממעשי מלחמה, פיגועים, כדי שאזרח, אדם, שיצטרך להשתמש באותן ראיות, באותן עדויות, אם זה בבית משפט ואם לכל דבר אחר, תהיה לו נגישות. היום, אחרי שהעברתי הצעת חוק ממש לפני חודשיים שמאפשרת למי שנפגע מפעולות איבה – הוא או מישהו מהמשפחה שלו – לתבוע את הרשות הפלסטינית בפיצויים, הוא צריך להביא ולהוכיח את זה בבית משפט. מאיפה הוא ישיג את הראיות? אתם רוצים שהוא יתחיל לרדוף אחרי משרד הביטחון, אחרי המשטרה או אחרי מז"פ? הכנתי לכם פה רשימה: לאסוף עדויות מקופת חולים, מהמשטרה, אולי מזק"א, מהטבח של 7 באוקטובר – או שזה בכלל איזה איחוד והצלה או מג"ב או צה"ל, אבל בצה"ל, באיזו יחידה זה הולך להיות? צריך לעבור את הצנזורה לפני שאנחנו מגיעים ליחידה כזאת או אחרת שהגיעה לאותו שטח ואספה את הראיות. הם צריכים לנסוע לאבו כביר כדי לאסוף את אותן ראיות. ואחר כך תשלחו אותם אולי לפיקוח העירוני שפעלו באותו זירה, או בכלל לך תתחיל לאסוף עדויות של אזרחים שהיו שם. ומה עם הרבש"צים, שאולי הגיעו ראשונים לאירוע? או כיתות הכוננות? ולפרקליטות – בכלל צריך לבוא ולהמתין איזה שלושה-ארבעה חודשים לפני שהם בכלל מגיבים לך על איזה פקס. אוקיי?
אז לכו תשלחו את האזרחים לרווחה, שיתחילו לאסוף ככה תיק, ערימות על גבי ערימות של עדויות – על מה? על מה? על מעשי טרור? על האסון הנורא ביותר שקרה בחייהם, שהופיע בטלוויזיה, בצילומים, בעדויות בכל מקום, אבל כשהם זקוקים עכשיו לבוא ולהעמיד את אותם רוצחים שפלים, טרוריסטים, לדין אין להם מאיפה להשיג את הראיות, אין להם איך להוכיח את זה בבית משפט כדי לתבוע את אותם פיצויים.
איך אתם מסוגלים להצביע נגד הצעת חוק כזאת? אני באמת לא מבינה אתכם. כשאנחנו מדברים על הקלה ברגולציה ובביורוקרטיה, זה המינימום של המינימום. אבל לעשות צדק באמת עם עשרות אלפי אזרחים שבחודשים האחרונים נפגעו בצורה הכי קשה שיכולה להיות, כשנעשה הטבח השפל והגרוע בהיסטוריה של מדינת ישראל – אותם אתם עכשיו תשלחו לאסוף עדויות מרשימת המחלקות והמשרדים? איך יש לכם לב לעשות את זה? אני באמת שואלת אתכם.
הצעת החוק הזו היא הצעה טובה. היא מאגדת במקום אחד כל מה שנאסף, אם אלה ראיות פורנזיות ואם אלה עדויות, והדבר הזה יקל – הוא יקל על עשיית צדק אל מול מחבלים, אל מול טרוריסטים, אל מול הרשות הפלסטינית. אני לא יודעת אם אפילו אתם יודעים, אבל מתגבשת עכשיו תביעה נגד אונר"א בארצות הברית כדי לעשות דין וחשבון עם הארגון, שהשתלטו עליו פשוט מחבלים טרוריסטים ומנצלים את הארגון הזה כדי לשלוט על שניים וחצי מיליון איש. הם עשו פשעים נגד האנושות, לא פחות מזה. אם אני אראה לכם את הטלפון שלי, כמעט כל שבוע הם שולחים לי הודעות: שרן, תעזרי לנו לאסוף ראיות. מפה הצבא לא מדבר איתנו, הפרקליטות לא רוצה, זק"א – הכול שם בלגן. מאיפה הם ישיגו את זה? אתם שולחים אותם עכשיו באמת לא יודעת לאן – אתם מוכנים לקחת לידיים שלכם את הסיכון שהם יפסידו במשפט הזה, כי אף אחד לא חולק איתם את העדויות ואת הראיות הללו. איך אתם מסוגלים לעשות את זה? ואחר כך אנחנו נבוא ונגיש שאילתה או הצעה לסדר-היום: איך קרה שהצבא לא שיתף את המידע? איך יכול להיות שהעדויות שנאספו על ידי המשטרה לא הגיעו לידי אותם תובעים בבית המשפט שבארצות הברית כדי לסייע להם?
אתם יודעים מה התשובה? בגלל שפעם אחר פעם אתם נכשלים בלעשות דברים שהעם זקוק להם, לטפל בשורש, בבעיות הביורוקרטיות המטורפות שיש למדינה שלנו. אני פשוט קוראת לכולכם להצביע בעד הצעת החוק הצודקת והנחוצה הזו. אחרת אל תבואו ותתלוננו על בתי המשפט, אל תגידו בג"ץ, אל תבואו ותפילו את זה על הפרקליטות. לפני הכול תבואו אתם ותתקנו, תתקנו את הבעיות. אל תבואו ותפילו את האחריות על מישהו אחר. אתם בקואליציה, האחריות בידיים שלכם. ובהצבעה הזו – אם אנחנו נפסיד בבתי המשפט יותר מאוחר מול הרשות הפלסטינית או מול אונר"א, תדעו שזה באחריות שלכם. תודה רבה.
תודה רבה. אדוני שר המשפטים יריב לוין, אני שומעת אותך פה עומד, מתרץ ומתפתל. הרשות הזו של נציבות לנפגעי עבירה, הדבר הראשון – הצעת החוק שלי לא מבקשת סיוע משפטי. ההפך. היא לא מבקשת סיוע משפטי, היא לא מבקשת לרכז איזשהן סמכויות, היא לא מבקשת איזשהו ייעוץ לאזרח, ייעוץ כזה או אחר. ועם כל הכבוד, אתה מציע את עצמך כשותף – אני כבר שלושה חודשים רודפת גם אחרי הפרקליטות וגם אחרי האנשים בתוך משרד המשפטים כדי לדון עניינית בהצעת החוק, והם לא מעוניינים להיפגש, לא מעוניינים לשמוע. אז זה מאוד נחמד לחשוב שבאמת כל האמת נמצאת אצלם, והם לא מעוניינים בשום שינוי ובשום איזושהי הזזה של הגבינה שלהם לפה או למקום אחר. אבל מה לעשות, ברגע נתון זה יש תביעה אל מול אונר"א בבית משפט אמריקאי – אין להם מאיפה להשיג את המידע הזה, אין להם מאיפה להשיג את הראיות האלה. בזמן נתון זה יש בבית המשפט הישראלי תביעות שעומדות שלא מצליחים להגיע למידע ולראיות האלה.
הבעיה היא קודם כול בריכוז המידע. גם היום לאותה נציבות לא תהיה הסמכות בעצם לאסוף מכל החלקים – מחדר מיון, ומה שהיה בעצם באותה נתיחה של הגופה, או במקרה הרפואי או הפציעה בעצם שהייתה לו. הרי הם לא יאספו את זה. ותאמין לי, השר לוין – קרעי, בבקשה תמתין דקה, אני מנסה להשיב לשר.
בסדר, אבל זה לשר, עם כל הכבוד.
אני מבינה שיש לך משהו שהוא מאוד מאוד מעניין, אבל נראה לי שזה טיפה יותר חשוב, יש פה דינים של חיי אדם, חיי אדם, ותביעות עומדות לפיצויים של משפחות של נפגעי פעולות טרור, אז עם כל כבוד, זה יכול להמתין בדיוק שתי דקות.
אני חושבת שהשר לא השיב פה על כלום, משום שכולנו יודעים – ראינו את המאמץ שלו כשיש החלטת ממשלה, כמה זמן הדבר הזה לוקח, כמה משאבים, לפעמים גם שנים. וגם השר לוין יודע שהוא השתמש בהצעות חוק פרטיות כדי להעביר דברים באופן יעיל ומהיר. הוא עשה את זה. ולכן הוא יודע שהצעת החוק שלי היא יותר יעילה, והיא גם תהיה יותר מהירה, ולאותן תביעות שעומדות עכשיו בבית משפט יושגו הראיות באופן יותר מהיר ויותר איכותי, כדי שנוכל להעמיד אותם לדין ולקבל ולו מעט מן הצדק.
המטרה היא לתת סמכות. עכשיו, אין לי בעיה שאותו מאגר, נקרא לזה, יהיה בתוך אותה נציבות לנפגעי עבירה, אבל תעביר את החוק כדי שנוכל לתת להם סמכויות חוקיות לאסוף את הראיות – לאסוף את הראיות מהמשטרה, לאסוף את הראיות מחדר מיון, לאסוף את הראיות מזק"א או מכל גוף אחר שהיום לא יכול לאסוף מהם את הראיות. ולכן, כשאתם מצביעים היום נגד הצעת החוק הזו אתם לא תאפשרו להם לאסוף את הראיות במקום אחד כדי שלאזרח תהיה נגישות ויכולת להגיע למקום אחד במקום להסתובב ב-50 משרדים. אז אני מבינה שיש המון תירוצים.
ואני מבינה שהמשרד שלך לא מעוניין בכך, אבל לפעמים צריך שנייה להתעלות מעל הפקידים, ולדעת להעביר דברים טובים שמשרתים את הציבור הישראלי.
1,211 מילים של שרן מרים השכל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.