ציון יום זאב ז'בוטינסקי

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כמעט עצוב לראות שיש פה כפול מחברי האופוזיציה מאשר מחברי הקואליציה של הימין על מלא ביום לזכרו של ז'בוטינסקי.

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תפיסת הביטחון של ישראל נשענת כבר יותר מ-100 שנים על מאמרו המפורסם ביותר של ז'בוטינסקי "קיר הברזל". ז'בוטינסקי כתב שאנחנו צריכים קיר ברזל של עוצמה צבאית בינינו לבין אויבינו. בקיר הזה, הוא כתב, "לא נראה אף לא סדק אחד". אנחנו רואים בקיר הברזל שלנו הרבה יותר מסדק אחד. כוחנו הצבאי נסדק, כוחנו המדיני נסדק, החוסן הפנימי שלנו סדוק ושבור. הערכים הלאומיים והליברליים שז'בוטינסקי האמין בהם לא רק סדוקים – הם מנותצים, הם שבורים לרסיסים. במקום קיר ברזל יש רק את הגדרות ההרוסות בעוטף עזה ואת הגבולות המופצצים בגבול הצפון.

כדי שזה לא יקרה שוב אנחנו צריכים להבין איך זה קרה לנו. אנחנו צריכים לחקור באומץ, בלי להסס, בלי לפחד מהאמת. הניסיון של הממשלה, של ראש הממשלה, למנוע את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית נובע רק מדבר אחד: הם יודעים את האמת. הם יודעים את האמת על חלקם באסון, והם פוחדים מהאמת הזאת.

את ועדת החקירה צריך להקים. אנחנו חייבים את זה ללוחמים בעזה. אנחנו חייבים את זה לחטופים במנהרות החמאס. אנחנו חייבים את זה לסיגל וארז, הוריה של נועה פרייס, זכרה לברכה, התצפיתנית שנהרגה בתוך המיגונית בבסיס נחל עוז. אנחנו חייבים את זה לאימא של בן סוכמן מקיבוץ בארי, שהייתה על הרמקול של הטלפון שלו ואמרה לו שהיא אוהבת אותו, ואז הוא שמע איך המחבל נכנס לתוך הממ"ד ורוצח אותה. מגיע להם לדעת את האמת. הם לא ידעו מנוח עד שלא תתברר האמת והאשמים כולם ילכו הביתה.

אין קיר ברזל במקום שבו בורחים מאחריות; אין קיר ברזל במקום שבו מפילים את האשמה על הדרג הצבאי. במדינת ישראל יש דרג מדיני לא רק בשביל טקסים ונסיעות לחו"ל. מישהו היה אחראי ב-7 באוקטובר למדינה הזאת. מישהו עמד בראש הפירמידה כשקרה לנו האסון הנורא בתולדותינו. המישהו הזה, בנימין נתניהו, אמר לנו: חמאס מורתעים, הם לא יעזו לשלוח אפילו טיל אחד. הוא אמר לנו: מי שרוצה לסכל הקמת מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק החמאס, בהעברת הכסף לחמאס. זו הייתה הקונספציה. היא לא נולדה בצה"ל, היא נולדה במשרד ראש הממשלה, ושם צריכה להתחיל החקירה.

בגלל זה הם יעשו הכול כדי למנוע את ועדת החקירה, ובגלל זה הם לא יצליחו. כשתקום ועדת החקירה – והיא תקום, אתם לא תצליחו לחמוק מזה – היא תזמין אותי והיא תשאל אותי: האם ידעת שעומד לקרות משהו נורא? ואני אגיד לה: כן, אני ידעתי שעומד לקרות משהו נורא. והיא תשאל אותי: האם הזהרת? ואני אגיד לה: כן, הזהרתי. עשיתי מסיבת עיתונאים שבועיים לפני אסון 7 באוקטובר והזהרתי. והוועדה תשאל אותי: איך ידעת שעומד לקרות משהו נורא? ואני אענה לה: מפני שהייתי חשוף בדיוק לאותם חומרים מודיעיניים שאותם ראה גם ראש הממשלה, והם היו חד-משמעיים. היה ברור שעומד לקרות משהו נורא. אם ידעת, אתה אשם; אם התעלמת למרות שאמרו לך, אתה אשם; אם לא הכנת את המערכות, אתה אשם. אם לא הייתה לך שליטה על האירוע, בשביל מה אתה שם ומה משמעות האחריות שלך?

אם הדרג המדיני לא ייקח אחריות על אירועי 7 באוקטובר, לא יכיר באשמתו, ימשיך לנסות להפיל את התיק על הצבא, אז אין יותר אחריות במדינה, אז הממשלה היא פסאדה ריקה וראש הממשלה הוא חליפה ריקה.

במדינה מתוקנת, ראש הממשלה כבר היה מתייצב – –

– – מזמן מול אזרחיו ואומר להם: אני לא מוכן שתתקפו יותר את הצבא.

אין צבא אחר. אסור לפגוע בצה"ל. אני אחראי, אני אשם, אני אלך הביתה.

קיר הברזל נפל ב-7 באוקטובר. אנחנו צריכים להקים אותו מחדש, כמו שיודעים בבארי ובשדרות ובמטולה ובקריית שמונה.

כדי להקים משהו חדש צריך קודם לפנות את ההריסות. אנחנו נדע לעשות את זה, אנחנו נדע לפנות את ההריסות ולבנות מחדש. תהיה פה מדינה טובה, חזקה, משגשגת – –

– – אפילו שמחה – –

– – מעצמה אזורית עם כלכלה משגשגת.

תהיה פה מדינה שבנתה מחדש את עוצמתה – –

– – ועשתה את זה טוב יותר. תהיה פה מדינה עם ממשלה שאפשר – – –

כי זה מה שחסר לנו – מדינה עם ממשלה שאפשר לסמוך עליה.

כי זה מה שחסר לנו – מדינה עם ממשלה שאפשר לסמוך עליה. תודה רבה.