ציון יום זאב ז'בוטינסקי

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, בנות ובני משפחת ז'בוטינסקי, ירדנה מלר, מזכירת הכנסת לשעבר, מי שנשאה על דגלה את ערכי ז'בוטינסקי לאורך כל שנותיה פה בכנסת ישראל, נציגי הארגונים מכון ז'בוטינסקי, המרכז למורשת בגין, בית אורי צבי, העמותה להנצחה מורשת הלח"י והמועצה להנצחת זכרו של ז'בוטינסקי, שרים, חברות וחברי הכנסת, אנו מתכנסים היום לציין את זכרו ופועלו של אחד מגדולי האומה, זאב ז'בוטינסקי. זאב ז'בוטינסקי היה מנהיג שחזה את העתיד ופעל בנחישות להבטיח את מקומו של העם היהודי בארצו. ז'בוטינסקי היה איש חזון אשר עמד בשורה אחת עם גדולי האומה והניח את היסודות לדורות של יהודים שהולכים בדרכו, אני וחבריי שנמצאים פה בבית הזה ביניהם. הוא הקים תנועה עם תפיסת עולם ייחודית, ששילבה שאיפה לשליטה בכל חלקי הארץ וכלכלת שוק חופשי.

הוא היה ליברל חילוני, אינדיבידואליסט, שהתנגד לזרמים הסוציאליסטיים בעולם. לצד אלה הוא הוביל ערכים שמגלמים בתוכם את אחריותה של המדינה להעניק לכל אזרחית ואזרח את צורכי הקיום הבסיסיים, כפי שהדגיש בחמשת המ"מים שהגה: מזון, מרפא, מלבוש, מעון ומורה. הוא המשיל אותם לגן שילדים משחקים בו יום-יום, ובו חמישה בורות עמוקים ומסוכנים שאפשר ליפול לתוכם. אני מציע בפשטות – כך כתב ז'בוטינסקי – לכסות את חמשת החורים בעפר, וירוצו להם הילדים כאוות נפשם.

מתוך חמשת המ"מים אתמקד בערך האחרון, שבעיניי הוא הראשון: מורה. זאב ז'בוטינסקי ראה בחינוך כלי מרכזי לעיצוב עתידו של עמנו. הוא האמין שמערכת חינוך חזקה היא הבסיס לבניית חברה ערכית. לדבריו, אין לך בעולם שכבה שכוחה גדול מכוחם של מורים, ולכוח זה נודעת חשיבות יתר. ז'בוטינסקי הבין שהמורים הם אלו שיכולים לעצב את הדור הבא ולנטוע בו זהות לאומית. הוא טען כי חשוב ללמד את הילדים על ההיסטוריה והתרבות היהודית. הוא הדגיש את החשיבות של חינוך לערכים לאומיים, מתוך הבנה שיהוו בסיס לעמידה מול אתגרים חיצוניים.

זאב ז'בוטינסקי היה הלוחם הגדול ביותר למען זכויות נשים. זאב ז'בוטינסקי הצביע על ההפסד עצום הנגרם לחברה המוותרת על שיתופה של האישה בעיצוב דמות חיינו. הוא נלחם להענקת זכויות נשים מלאות. הוא תבע לנצל את תכונת הנשים בחינוך הדור הצעיר בהתיישבות בעיר ובכפר. "ההתיישבות קמה ונופלת עם האישה", טען. האישה בעיני ז'בוטינסקי היא "נפש ארוגה מחוטי פלדה וחוטי משי". לדבריו, "אין תפקיד ומקצוע שלא הייתי מעדיף את האישה על הגבר". החזון של ז'בוטינסקי בתחום החינוך רלוונטי גם היום, בעידן הגלובליזציה, שחושף אותנו למנהגים ולתרבויות שונות. אסור לנו לשכוח מאין אנו באים. הגאון האציל – זהו הבסיס לכל הצפון ברעיון בית"ר, היהודי שרוצה לתפוס את מקומו בתוך שאר אומות התרבות, רוצה שתהיה לו מולדת בלתי תלויה. צריך שיהיה ליהודי צבא עברי.

לצד החינוך לערכים לאומיים, ז'בוטינסקי הדגיש את החשיבות של חינוך לכבוד האדם, כדי ליצור חברה שוויונית וצודקת. הוא ראה חשיבות רבה מאוד בהגנה על זכויות המיעוט, ודיבר על הצורך לשלב בין שמירה על זכויות אלה לבין שימור הזהות הלאומית של מדינת ישראל. לאור העקרונות שהתווה ז'בוטינסקי, עלינו לוודא שמערכת החינוך בישראל ממשיכה לטפח את הערכים שהנחיל, כדי שנוכל לטפח את דור העתיד ולהעניק לו את הכלים והידע שיכשירו אותו להנהיג ולהוביל את המדינה בעתיד.

ז'בוטינסקי היה מאז ומעולם איש של חזון. את חזונו תחילה שזר במילים כפובליציסט, עיתונאי, סופר ומשורר. בעקבות הפרעות האנטישמיות באירופה והחשש שיחדרו גם לאודסה, עיר מולדתו, עבר ז'בוטינסקי מחזון למעשה, ממילים לפעולה ולהנהגה. במאמרו המפורסם "קיר הברזל", שפורסם לפני יותר מ-100 שנים, הציג ז'בוטינסקי תפיסה אסטרטגית שגרסה כי השלום והביטחון של העם היהודי תלויים ביכולתנו להקים כוח מגן עצמאי שאינו תלוי ברצונם של אחרים. הוא קבע באופן חד-משמעי כי עלינו לבנות קיר ברזל – עוצמה צבאית בלתי ניתנת להפרה שתהווה את הבסיס לקיום שלנו.

המאבק על קיומנו ועל זכותנו לחיות בארץ ישראל ממשיך היום ביתר שאת, ודבריו אקטואליים יותר מתמיד. האיומים החיצוניים שאנו עומדים בפניהם מחדדים את העקרונות שהנחיל לנו ז'בוטינסקי. המציאות בשטח מוכיחה שוב ושוב כי רק באמצעות עוצמה צבאית נוכל להבטיח את חיינו ולגרום לשכנינו להשלים עם קיומנו. כפי שכתב ב"קיר הברזל", "עם חי", כלומר, האויב, "מסכים לוויתורים בשאלות עצומות וגורליות כאלו, רק כאשר לא נשארת לו כל תקווה, כאשר בקיר הברזל לא נראה עוד אף לא סדק אחד". כמה חשוב להפנים זאת בבניית אסטרטגיה קיומית לעם שלנו.

חברות וחברי הכנסת, ז'בוטינסקי קרא לעלייה מסיבית של יהודים לארץ ישראל ולבניית חברה עצמאית וחזקה. דמותו ומורשתו הובילו להקמת תנועת בית"ר, אשר חינכה דורות שלמים לעמידה על זכויות העם היהודי ועל בניית עוצמה צבאית וכלכלית. למעשה, גם היום, שנים רבות לאחר העלייה לארץ ישראל, אנחנו ממשיכים במשימה לבנות את החברה הישראלית. המשימה הזאת, חברותיי וחבריי, מתחילה כאן, בבית הזה, ועלינו, חברות וחברי הכנסת, להוות דוגמה לעמנו.

מה שהיה פה היום הוא חרפה – אני חייבת לציין את זה. הלך הרוח כאן בכנסת ישראל מחלחל לחברה הישראלית כולה. המשימה הזו דורשת מאיתנו הדר; לנהוג באחדות, בשותפות, באהבת איש את רעהו. לכן, עלינו להפסיק את ההסתה ואת השיח המפלג. הקמנו יחד מדינה ויחד אנחנו חייבים להמשיך לבנות אותה כחברה מאוחדת. "גדלות, אצילות ופאר. היהודים הם העתיק שבאצילי העולם".

אסיים עם המילים של פרק בשיר פרי עטו של זאב ז'בוטינסקי שחובר בשנת 1932, מההמנון של תנועת בית"ר. "עיקרה של בית"ר הוא הדר", שכל כך חסר בבית הזה. "הדר / עברי גם בעוני בן שר / אם עבד, אם הלך, נוצרת בן מלך, בכתר דוד נעטר/ באור ובסתר זכור את הכתר / עטרת גאון ותגר".