קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, ודאי באופן שבו המציעה הציגה את ההצעה שלה, זה באמת דורש מאיתנו לבוא להבנה. אבל לפני זה אני גם אקריא חלק מהתשובה כדי לראות שזה גם מתכתב עם מה שאת אומרת.
אנחנו עונים – אני אקריא קודם כול באופן רשמי: לאחר עיון בהצעת החוק של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין בנושא תיקון חוק חניה לנכים לעניין זכאות לתג נכה לצמיתות, אתכבד להשיב כי מעיון בהגדרת המונח "נכה" שבחוק חניה לנכים, התשנ"ד, ניתן להיווכח שעיוור נכלל בה, ולפיכך זכאי לקבל תג נכה, ובהתאם לנוהל המשרד, התג יהיה לצמיתות. אז דבר ראשון, את כבר יודעת שלגבי עיוורים זה לצמיתות, ולא רק זה – ככה זה גם פועל וזאת ההנחיה שיש. עכשיו, לגבי קטוע הגפה התחתונה, גם הוא נכלל בקריטריונים של המשרד, ולפיכך גם הוא זכאי לתעודת תג נכה לצמיתות. בכל אופן זה מייתר את הצעת החוק. אבל אני כן רוצה להגיד שהתשובה שאני קיבלתי היא שזו המדיניות שעכשיו קיימת גם במשרד – לתת לכל אלה שמניתי, כמו עיוורים וכמו קטוע גפה אחת, תג לצמיתות.
את העלית באמת עוד נושא, שיכולות להיות עוד כאלה נכויות, ועל זה אנחנו מוכנים לשבת. אבל אם אנחנו היום נאשר את החוק, הן לא יהיו, בפירוש לא נוכל לעשות את זה. לכן, אני כן מקבל את זה שלפי הנוהג, וכפי שהמשרד גם מכריז פה, שהוא נוהג לצמיתות, ולשאר הדברים אנחנו באמת נעשה דיון מה אנחנו יכולים לכלול באלה שיקבלו צמיתות.
אני מאוד מתחבר למה שאת אומרת. אני רוצה לציין – חבר הכנסת סגלוביץ' אמר קודם שלפעמים ועדת השרים דוחה או מאשרת חוק לפי מי שמציע. במקרה הזה אני יכול להגיד שזה ממש לא נכון. באמת, תסתכלו על החוק הזה – נכון לעזור לנכים ולא לטרטר אותם שיבואו עוד פעם. הראיה לכך שלפני שבועיים – אני חושב שזה היה ב-17 במרץ, אולי קצת יותר – גם חבר הכנסת ינון אזולאי הציע הצעת חוק כזאת, וועדת השרים ביקשה לתמוך, והמשרד ביקש לערער, והוא ערער מכיוון שבאופן מעשי זה הנוהג, זה הנוהל היום במשרד, אז ככה שגם את הצעת החוק של ינון אזולאי – באנו ואמרנו שזה מיותר, בגלל שאנחנו בעקבות זאת עשינו תקנה, בכל אופן, הוראה ונוהל.
אז יש איזה הסדר בעניין הזה, ואני חושב – – –
אם כך, אני מסכים לכך שאנחנו נמשיך ולא נקיים הצבעה על כך.
בגלל שבכל אופן אני חושב שאנחנו בתמימות דעים עם המציעים, עם כל הבית הזה, שנכים שאין סיכוי שהם יכולים להבריא, שלא יעזור שום דבר, עוד שנה, ועוד שנה, התג הזה מגיע להם לצמיתות, בהנחה שלא צומחת רגל או לא צומחת גפה לבד – אז במקרה הזה אין ספק שאנחנו צריכים לאשר להם לצמיתות, וזאת גם המדיניות של המשרד היום.
425 מילים של אורי מקלב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.