הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – הוספת עקרון השוויון בפני החוק ועיגון מעמדה של מגילת העצמאות)

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת קריב, היריעה באמת רחבה, אני אנסה לענות לפחות על רוב הדברים אם כי, כמובן, בקיצור.

ראשית, אדוני היושב-ראש, אין עיתוי אומלל יותר להביא את הצעת החוק הזאת מאשר ימים ספורים לאחר שבג"ץ מוציא צו על תנאי בסוגיית חוק האזרחות. אם מישהו לא מבין כמה חשוב חוק הלאום, ובאיזה בעיה אנחנו נמצאים במערכת המשפט שלנו, הוא מקבל דוגמה חיה עכשיו, תוך כדי המלחמה, כאשר מה שמטריד את שופטי ישראל זה למה אנחנו לא מאפשרים לחסל את הרוב היהודי כאן באמצעות יבוא של טרוריסטים, בני משפחות של טרוריסטים וטרוריסטים לעתיד. פשוט טירוף מערכות מוחלט. ועל הרקע הזה, כל ניסיון להחליש את חוק הלאום הוא לא רק מסוכן אלא הוא גם ההפך ממה שדרוש, בדיוק ההפך ממה שאנחנו צריכים לעשות עכשיו.

אני אומר יותר מזה, חבר הכנסת קריב, וכבר אמרתי ואולי לא הובנתי: אני נשארתי בעמדתי – חוקי-היסוד הם ב-100%, לא ב-99%, ב-100% המנדט והקניין של הכנסת הזאת, גם מכוח הסמכות שלה כאספה מכוננת. אין לבית המשפט העליון לא 1% ולא 0.1% של זכות ויכולת לגעת בהם, אבל אתם אלה שמגבים את לקיחת הכוח הזה לשם. אז אי-אפשר ביד אחת לבוא ולדבר עם הכנסת ולהציע לנו לחוקק חוקי-יסוד, וביד השנייה לגבות את בית המשפט כאשר הוא שם את עצמו מעל הכנסת ומעל העם ומחליט איזה חוק נאה בעיניו ואיזה לא. אני חושב שבעניין הזה אני עקבי מאוד, ואני מצפה שכולם יהיו כאלה.

עכשיו אני אומר לך גם לגוף הדברים, ופה אני חייב תודה לחברי השר אבי דיכטר, שהזכות הגדולה של הובלת חוק הלאום רשומה על שמו, שחידד את זיכרוני בלא מעט נקודות שאתה העלית ושאכן היו נושאים לדיון ולמחלוקות כאשר החוק הזה נחקק.

ראשית כול לגבי השפה. אמר כאן קודם בהערת ביניים השר דיכטר, ובצדק, שהחוק קובע שעברית היא שפת המדינה, ואני חושב שכל ניסיון לדבר עכשיו על מעמד של שפה רשמית משבש את הדברים עד לכדי מצב שמעמד העברית עוד יכול להיות נמוך יותר משל שפה אחרת. אני אגיד לך יותר מזה: החוק הרי קבע ועיגן את העובדה שלערבית יש מעמד מיוחד, ולא ייגרע מעמדה. אבל אני מתקשה להתפעל מהדאגה לשפה הערבית. אתה יודע למה? כי בקדנציה הקודמת, כשאני הבאתי לכאן הצעת חוק לחייב לימודי ערבית, אתם כולכם הצבעתם נגד בלי יוצא מן הכלל. כולם. אולי מישהו לא היה פה, אבל סיעותיכם, כולכם הצבעתם נגד, אז אל תבואו עכשיו ותספרו לי על מעמד השפה הערבית ועל חשיבותה.

אני אגיד לך גם משהו בנושא השוויון: אף אחד לא חולק, אין ספק שזה המצב, שבמדינת ישראל יש שוויון אישי מלא לכולם, אבל היא גם מדינת לאום של עם אחד בלבד, וזה העם היהודי. וזה המצב החוקי הקיים. הוראת שוויון – קודם כול, אם בכלל – מקומה בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולא פה. שנית, וזה הדבר היותר-חשוב, הרי את הדבר הזה אפילו יצחק רבין בשעתו לא עשה. כאשר חוקקו את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו זה לא נכתב. ולמה זה לא נכתב? לא כי יצחק רבין, חס וחלילה, לא רצה בשוויון אזרחי מלא לכולם, אלא בגלל הבעיה של מה יעשו עם זה שופטי בית המשפט העליון, שייקחו את זה, ועכשיו יבטלו את חוק האזרחות ואת החקיקה שמגינה על המעט שעוד נשאר לנו כאן באמצעות שימוש באמירה הזאת, שגם אתה לא מתכוון אליה.

ולכן ההתנגדות לעניין הזה היא בוודאי לא התנגדות לעקרון השוויון, שכולנו מקבלים אותו במישור האישי, בין כלל האזרחים במדינה. הוא גם מקוים, והוא גם מקוים בהקפדה גדולה.

אתה יודע למה? כי אז לא היה צורך לומר את המובן מאליו. ואני אזכיר לך שכאשר דנו כאן בחוק הלאום, אני אמרתי שחוק הלאום לא קובע שום דבר חדש, הוא פשוט אומר את המובן מאליו, שבג"ץ הלך וכרסם בו, והפך אותו פתאום ללא מובן מאליו.

אני רוצה גם להגיד עוד דבר: גם בהכרזת העצמאות אני לא מכיר שום שוויון זכויות לאומי, ולכן כל הניכוס הזה של הכרזת העצמאות וההתאהבות המאוחרת – –

– – בעניין הזה, גם היא, רבותיי – נוסח הכרזת העצמאות, לו אני הייתי מביא אותו כהצעת חוק שלי היום עם הדברים שיש בו ואין בו, אתם הייתם מייד קופצים וצועקים. אבל למה אתם מסכימים? כי אתם יודעים דבר אחד: אתם יודעים, אדוני ראש האופוזיציה, שיש בג"ץ שיש לו יכולות קריאה סלקטיביות, ואז הוא לוקח את מה שנוח, והוא מפרש באופן יצירתי את מה שפחות נוח לו ומעלים אותו לחלוטין, בשיטה שבעיניי היא גם לא משפטית וגם לא הגונה.

ולכן, מכל הסיבות הרבות והטובות האלה, אני חושב, חבר הכנסת קריב, שההצעה הזאת היא לא נכונה. היא לא בנויה אפילו למטרות שאתה רוצה להשיג. ואני חושב שבעת הזאת, דווקא בעת הזאת, צריך לשמור על חוק הלאום, צריך לחזק אותו. חוקקנו אותו רק לפני שש שנים. במונחים של נורמות חוקתיות זה פרק זמן קצר מאוד. בואו ניתן לחוק הזה לשקוע, ניתן לו להיטמע, נראה את ההשפעה שלו, ואחר כך, אם יהיה צריך – ואני לא חושב שצריך – אולי ביום מן הימים יבואו וגם יציעו בו תיקונים כאלה ואחרים.

לכן אני מבקש מהכנסת לדחות את הצעת החוק ולהסיר אותה מסדר-היום. תודה.