פקקי תנועה במעברים ביהודה ושומרון והסכנה הביטחונית שהם יוצרים

תודה לכם, חברי הכנסת בוארון ואלקין. ראשית אשיב על שאלתו של חבר הכנסת אביחי בוארון. גזרת יהודה ושומרון הייתה ותמשיך להיות כנראה אחת הגזרות המורכבות ביותר עבור צה"ל במסגרת תפקידיו להגנת אזרחי ישראל ולשמירת ריבונות המדינה. כוחות צה"ל, שב"כ וימ"מ פועלים יום-יום, שעה-שעה, מסכלים טרור, מבצעים מאות מבצעים התקפיים ואלפי פעילויות אחרות כל יום. יש למעלה מ-500 מחבלים שנהרגו מתחילת המלחמה. זה קנה מידה שונה מכל מה שהכרנו בעבר, בוודאי מאז האינתיפאדה השנייה. יחד עם זה, אנחנו משתדלים להשאיר את גזרת יהודה ושומרון כגזרה משנית, כי אנחנו עסוקים בגזרות עיקריות אחרות, ואיננו רוצים להילחם בו זמנית. מי שרוצה את זה זה האויב, שרוצה מלחמה רב-זירתית, ותוקף אותנו מעזה, מלבנון, מאיראן. אנחנו משתדלים לבודד את הגזרות, ואני חושב שמצליחים לאורך הדרך בצורה טובה.

אני רוצה לשתף אותך בדבר אחד. אחד הדברים החמורים ביותר שאני ראיתי בכניסתי לתפקידי כשר הביטחון – אחרי שנעדרתי משרשרת הפיקוד במשך 12 שנה, מאז שהייתי אלוף פיקוד הדרום ועד שחזרתי להיות שר ביטחון – היה כמות כלי הנשק ביהודה ושומרון. זאת אומרת, אם אני יכול להצביע על דבר שהשתנה באופן דרמטי בשנים האחרונות – כמות כלי הנשק. הייתי מח"ט בשנים 1992–1994 בג'נין. באמצע 1993 הגענו למצב שאנחנו אספנו את כל כלי הנשק מיהודה ושומרון, לכדנו את אחרון המחבלים במבצעים שבהם במשך כשנה חיסלנו 400 מחבלים או עצרנו אותם – פנתר שחור, נשר אדום וכל מה שבאמצע. בוקר בהיר אחד בספטמבר 1993 פתחתי את הרדיו ברכב ושמעתי שיש הסכם שקוראים לו הסכם אוסלו – פעם ראשונה נודע לי אז כמח"ט, מהרדיו – ובחלוף חצי שנה, עדיין במסגרת תפקידי, הגיעו מאות שוטרים פלסטינים עם נשק ליהודה ושומרון, רק לג'נין, ועוד אלפים ביהודה ושומרון ועוד אלפים בעזה. מאותו רגע אבדה היכולת בכלל לעשות ניטור.

בשנים האחרונות, ב-10 או 12 השנים האחרונות, כשאני נעדרתי מהמערכת – ולפני כן ידעתי מה קורה גם בגזרות אחרות – הכמות הזאת צמחה. זה נושא שאנחנו נצטרך לעשות בו סדר, אבל אני חושב שכל דבר בעיתו. יש דברים שצריך לדחות אותם למועד המתאים. אי-אפשר שנשק בלתי חוקי יפעל כנגד אזרחי ישראל – לא ביהודה ושומרון, לא בתחומי הקו הירוק ולא בכל מקום אחר. לכן אני חושב שהדבר הזה הוא הדבר המרכזי ביותר.

עכשיו אני רוצה לומר לך דבר נוסף. זה לא בבחינת רק מילים ואותיות. כשאני נכנסתי לתפקיד, במסגרת התחקירים הראשוניים שעשיתי לכוחות ימ"ס, ימ"מ ודובדבן שפעלו במחנה הפליטים בג'נין, התברר לי, לפי מיטב שיפוטי המקצועי, שהסיכון שמוטל עליהם הוא סיכון חריג, כי השיטה היא שאתה יוצר עדיפות מקומית לפרק זמן קצר בפעולת קומנדו, מגיע למי שצריך, הורג אותו או עוצר אותו וחוזר חזרה, אבל כשהפעולה מתמשכת, מגיעים מאות ולפעמים אלפים מכל הסביבה שבאים לירות. אני הנחיתי לראשונה, לדעתי בקיץ 2023 – ואני לא זוכר בדיוק את התאריך, יוני או משהו כזה – לפעול מהאוויר, אחרי שנים שלא עשינו את הפעולה הזאת, ולפעול בפעולות של סיכול ממוקד ולא לסכן חיילים במקומות האלה. זו דוגמה למדיניות בדברים שיש בהם צורך. מאז תקפנו עשרות פעמים בכל מקום שבו יש צורך להגיע לפצצה מתקתקת שיכולה לפגוע באזרח ישראלי, ומנגד רמת הסיכון והמורכבות עבור חיילי צה"ל הן בלתי סבירות. אז אנחנו פועלים גם בדרך הזאת, וזו דוגמה, אבל אין לי ספק שאנחנו נצטרך לעשות פעולה. אנחנו עוקבים אחרי הדברים בצורה מאוד מאוד הדוקה. אני לא מזלזל בשום איום. אני חושב שצריך לקחת כל איום בחשבון, בוודאי הדברים האלה.

אחת הפעולות שעשינו – אני ביקרתי לאחרונה גם במועצות אזוריות בעמק חפר, בעמק המעניינות, בגלבוע, ואחד הדברים שהנחיתי וצה"ל יתחיל ביישומו זה הקמת צוותי התערבות אזוריים, קרי, יכולת שיש למועצה או לצבר של מועצות להפעיל כוח שהוא כוח מילואים מיומן ומקצועי, שמסוגל להגיע מהר, בדומה למה שקורה בלוט"ר אילת ובלוט"ר ערבה ובמקומות אחרים, שהייתה לי הזכות להשתתף בהקמתם במסגרת תפקידיי בצה"ל. זה ילך ויקרה. הם יצוידו בציוד הטוב ביותר, יאומנו, ומדובר על אנשים שהם אנשי מילואים ביחידות הטובות ביותר שלנו.

אנחנו ממשיכים גם לחזק את כל המרכיבים האחרים. התוכניות שאנחנו שמנו שקובעות את רמות המיגון השונות – מדובר בהשקעות של מאות מיליוני שקלים, ולפעמים זה מגיע ל-5 ול-10 מיליון שקל ליישוב, במצלמות, בגדרות, באמצעי חישה, במערכות וכמובן בכלי רכב וכלי נשק.

אשר לשאלתו של חבר הכנסת אלקין, גם כאן, מייד כאשר נכנסתי לתפקיד, משיקולים שהם שיקולים ביטחוניים ואזרחיים, יזמתי תוכנית לשדרוגם של 16 מעברים במרחב יהודה ושומרון ובעוטף ירושלים. הדבר הזה נובע פשוט מזה שיש יותר מכוניות, עומסי תנועה גבוהים יותר, זמן שהייה ארוך יותר בהמתנה, וכתוצאה מזה גם פוטנציאל גבוה יותר לפיגועים. השקענו בעניין הזה, מתקציב משרד הביטחון, כ-0.5 מיליארד שקל. מרחיבים 16 מעברים, מוסיפים נתיבי בידוק, מציבים טכנולוגיות, מקימים כיכרות ורמזורים, מגדילים חניונים, מוסיפים גשרים, בונים אזורי איסוף להולכי רגל. מי שנוסע בימים האלה במקומות האלה לאורך קו התפר רואה את העבודות המואצות, אם זה ברנתיס, במכבים. זו האמירה שקשורה גם לביטחון וגם להתיישבות בארץ ישראל. רק בשבוע שעבר חנכנו את מעבר מזמוריה המחודש, שמצטרף לאותם מעברים שדיברתי עליהם, רנתיס, חוצה שומרון, אייל ותרקומיא, שהורחבו בחודשים האחרונים. יש לנו את כל ה-16. זאת אומרת, אנחנו פועלים ואנחנו בכיוון.

אנחנו פועלים בעניין הזה לתוכנית רב-שנתית בהשתתפות של המל"ל על מנת לגבש תפיסה כוללת שתשפר את מרקם החיים ושתאפשר לתושבים לחיות. אלה פעולות שלא נעשו שנים ארוכות, לצערי, ותהיה בהן הקלה מאוד משמעותית, לטעמי, לתושבים.

אני לא אספיק, כי אני כבר עכשיו הייתי צריך להתחיל. זה ב-12:30. אני מתנצל בפניהן.

ראשית, אני מתנצל בפני כל אלה שלא הספקתי לענות על שאלותיהם. אבוא פעם נוספת. אני רואה שבסך הכול העניין הוא פופולרי. אשתדל להגיע יותר; לוח הזמנים שלי צפוף. ראשית, אני רוצה לענות לחבר הכנסת בוארון. אני מציע לחזור בך מהדברים שאמרת לגבי מידת הנחישות, היוזמה וההתקפיות של האלוף יהודה פוקס, אלוף פיקוד מרכז, שעוסק בשלוש השנים האחרונות – ולא רק – בהגנתם של תושבי יהודה ושומרון. הוא פיקד על מאות מבצעים, אישר אלפי מבצעים, ועשה זאת יום ולילה להגנתם של התושבים. אני רוצה גם לשלול דברים נוספים שעליהם דיברת.

אני שמעתי את הדברים, ואני משיב לך.

הדבר השני הוא שבניגוד למה שאמרת, אף מינוי מהמינויים שסיכמנו עליהם לא בוצע כתוצאה משיקול דעת פוליטי. לא שאלנו אם לבן אדם יש כיפה על הראש או אין לו; לא שאלנו אם הוא גר במקום א' או במקום ב'; לא שאלנו את עצמנו שום שאלה אחרת. הרמטכ"ל, צמרת צה"ל, אני, שוקלים את הדברים רק באופן מקצועי. אני אחדש לך עוד דבר: בניגוד למה שאמרת, שום מינוי איננו מושהה. זה הכול דברי בלע ושקר. כל המינויים שאושרו יבוצעו עד האחרון שבהם.

אמשיך ואומר: האחריות לנושאים מדיניים איננה מוטלת על צה"ל. האחריות הזאת – – –

חבר הכנסת סעדה, האנשים האלה שאתה מדבר עליהם – בזמן שאתה ישבת במשרדים ממוזגים, הם סיכנו את נפשם יום ולילה.

אל תקרא להם רופסים ואל תקרא להם רכרוכיים. אתה עושה עוול לחיילי צה"ל, לצבא ההגנה לישראל.

אשר לשאלותיו של חבר הכנסת אלקין, אנחנו מאפשרים את התשתיות, בחלק מהמקומות נמצאים חיילי צה"ל, ובחלק מהמקומות נמצאים שוטרי משטרת ישראל ומשמר הגבול. במעבר מזמוריה צריכים להתייצב שוטרים של משמר הגבול, ולמרות העניין הזה אנחנו, משרד הביטחון, לקחנו על עצמנו והרחבנו. אני מצפה שהם יגיעו ויבצעו את עבודתם. לצערי, סירבו לאפשר להם להשתתף בטקס, כי כנראה זה לא מצא חן בעיני מישהו שהטקס הזה הוא של משרד הביטחון, אז אפילו לזה לא הגיעו. אני מקווה שאנחנו נמצא את הדרך להביא אותם.

לגבי השאלה של חברת הכנסת גוטליב בעניין התצפיתניות – אנחנו מפעילים את הכוחות שלנו בהתאם להערכת המצב. עכשיו אני רוצה לספר לכולם את מה שאולי שכחתם: להיות חייל בצבא ההגנה לישראל זה דבר מסוכן.

יש בעניין הזה סיכונים, ואנחנו משתדלים להיות ממוקדים, מאוזנים ואחראים בכל מה שאנחנו עושים. אנחנו עושים את הדברים למיטב השיפוט של המפקדים במערכות גדולות של מאות אלפי אנשים ומתוך הסתכלות על האויב ועל דברים אחרים. אשר למה שקרה בגבול רצועת עזה, על הדבר הזה אין מחלוקת, ברור לגמרי שהיה שם כישלון. הנושא הזה מתוחקר, ויש עוד הרבה מה ללמוד ממנו.

אשר לענייני שחרור העצורים, הדבר הזה נעשה בהתאם לסיכום ראש הממשלה, על פי הנחיית המל"ל, בהוראה לשב"כ ולשב"ס. אני חושב שנעשתה פה טעות חמורה בשיקול הדעת, ואני מקווה שהמסקנות יופקו.

באשר לשאלתו של חבר הכנסת סובה – וזו תהיה השאלה האחרונה שאענה עליה, עם כל הכבוד – הסיכונים ברחבי מדינת ישראל רבים, גם ביהודה ושומרון, גם ביישובים שמשיקים ליהודה ושומרון, גם בגבול הצפון, גם בגבול עזה וגם במקומות אחרים.

אנחנו מחלקים את הסד"כ, את הכוחות, את המשאבים, בהתאם למיטב שיפוטנו. הלכתי לעמק חפר על מנת ללמוד את הדברים מקרוב. פניתי כאן אל חברי הכנסת ואני פונה גם לאחרים ואומר להם שהמרכיב המכריע ביכולת שלנו הוא האנשים. השליטה על הברז הזה של לאפשר עוד מכל המגזרים ומכל הסיווגים של סדיר ומילואים, חובה ומילואים, נמצאת גם בבית הזה. לכן, תסייעו לנו על מנת לסייע לאזרחים.

ברשותכם, לסיום דבריי, ומאחר שאני לא נשאר, אני רוצה לברך את חבר הכנסת והשר לשעבר ז'קי לוי, שנכנס לכאן עם בני משפחה וקרובים כדי לומר דברים ולהנציח מטעם הכנסת את זכרו – אורלי, סליחה, לא ראיתי, סליחה – וגם חברתי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. הגיל שלי כבר לא מאפשר לי לראות. אני רק רוצה לנצל את ההזדמנות ולומר שחבר הכנסת דוד לוי, השר לשעבר, סגן ראש הממשלה והמנהיג דוד לוי, הוא אחד האנשים המשמעותיים ביותר, היקרים ביותר שקמו לעם ישראל. הוא התווה דרך חברתית וציווי שלדעתי אנחנו הולכים לאורו לא רק בתנועת הליכוד אלא במדינת ישראל. אני מקווה שאנחנו, בפעולות שלנו, בקירוב הלבבות, בדאגה לפריפריה, בחיבור האוכלוסיות, נהיה ראויים לזכרו. אני מודה לכם שבאתם ומתנצל שלא אהיה פה. תודה רבה.