פקקי תנועה במעברים ביהודה ושומרון והסכנה הביטחונית שהם יוצרים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כמובן, אני ארצה שאלה נוספת אחרי התשובה.

אדני שר הביטחון, מדי בוקר עומדים עשרות אלפים בפקקים קבועים בשעות ובמקומות קבועים ביהודה ושומרון ומהווים מטרה למחבלים; למשל, הפיגוע שהיה במחסום א-זעים שבו נרצח מתן אלמליח ואזרחים נפגעו.

ברצוני לשאול:

1. האם בראיית מערכת הביטחון מדובר בפקק תנועה או באיום ביטחוני?

2. כיצד אתה פועל כדי לפתור איום זה?

תודה רבה, אדוני השר, על התשובה ועל כך שהבהרת שאתה בהחלט רואה בפקקים האלה במחסומי תנועה באיו"ש איום ביטחוני, וגם תודה רבה לך על היוזמה של ההשקעה התקציבית המשמעותית – וזה נכון – בשדרוג המעברים.

אבל הבעיות הן שתיים: 1. חלק מתהליכי השדרוג האלה, ייקח להם זמן, כידוע; 2. גם במקום שזה מתבצע, אדוני השר, זה בסוף לא מביא לפתרון. הזכרת את מעבר מזמוריה. אני אגלה לך מה קורה אחרי שחנכת אותו, כי אני עובר שם כל יום. אתה חנכת אותו, ויש שם שני מסלולים היום לכניסה לירושלים ולא אחד. אבל בכל יום שאני נוסע, המסלול החדש פתוח והמסלול הישן סגור, אז עדיין נשארנו עם מסלול אחד. למה? כי לצבא אין כוח אדם. זה דומה למה שקורה בכביש 443. בזמנו, כששמו שם מחסום בכניסה לירושלים, ראש ממשלה ביקר שם ואמר: כדי שלא יהיו פקקים, אני רוצה שישה מסלולים, ובנו שם שישה מסלולים. אין יום אחד בחיים שעבדו שם יותר משלושה. בדרך כלל עובדים אחד או שניים, עם פקקים.

לכן, אדוני השר, השאלה היא: איך אתה מתכוון לפתור את המצוקה של כוח אדם שיש במחסומים? כי בלעדיה, שדרוגים לא יעזרו. והדבר השני – חלק גדול מאוד מהסיבה לפקקים הוא אי-עמידה של צה"ל בנהלים – שבידוק העומק חייב להתבצע בצד ולא על המסלול הראשי. זאת ההנחיה שנים רבות. היא לא מקוימת. זה מה שגורם לפקקים, שבסוף מסכנים את ביטחונם של המתיישבים שעומדים בפקק הזה. מה אתה מתכוון לעשות כדי להטמיע את ההנחיה הזאת וכדי שהיא תקוים? תודה רבה.