קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אני אמשיך את מה שבעצם התחלת.
צה"ל מתריע כבר כמה חודשים על מחסור בכוח אדם בשעת מלחמה. אין מענה הולם.
מדוע אתה קורא להאריך את השירות הסדיר ולהגדיל את הנטל על המשרתים הקיימים במקום להגדיל את מספר חרדים? תודה.
אדוני השר, קודם כול, תודה רבה על התשובה. הקשבתי לכול, ורשמתי לי כמה הערות שאני רוצה שתתייחס אליהן. אגב, בזה אני פותחת סוגריים – התלונות על ממשלה, כנסת, בוא, יש ראש ממשלה כאן 15 שנה. זו לא אני. התלונות – בבקשה, אתה מוזמן, זה בצד שלכם. אבל בוא נהיה ענייניים.
מה הסנקציות? אחלה, אתה שולח – בעיניי, היה צריך להעלות יותר. מה הסנקציות על אלה שלא יבואו? אוקיי, שלחת צו, ואיך אומרים אצלנו? הוא עושה מזה טיארה.
אל תתערב. תן לי, אני לא שומעת, חנוך.
הכול בסדר. אצלנו מי שלא מתגייס הולך לכלא, תאמין לי.
אבל אני לא מצליחה להבין. זו השאלה שלי, אל תפריעו לי.
תודה. מה הסנקציות על מי שיקבל את הצו – כשאתה מכין לו אוכל מיוחד, זה עולה הרבה כסף, ואנחנו גם ככה בתקופה – כמו שאתה בטח יודע, השמיכה הקצרה; תכין לו, תביא לו מש"ק ת"ש, מש"ק חינוך – עזוב, אתה הולך למ"פים. דבר גם על צורכי היום-יום במפקדה. היינו שם, אנחנו מכירים מה חייל צריך. אז קודם כול, דבר איתי על המעטפת, דבר איתי על הסנקציות, כי אתה מכין כאן מעטפת. מה קורה למי שלא מגיע?
ועוד שאלה: דיברת על זה שהרף הוא שונה לטייס חרדי; השאלה היא אם הורדת רף הקבלה לא פוגעת בעצם בכשירות – ממש הקשבתי לך לכל מילה – כי על נשים הרי תמיד החבר'ה החרד"לים אמרו: אתה מוריד את הרף, אתה פוגע בכשירות. אז אני אשמח לדעת אם הורדת הרף עבור אותו חרדי לא תפגע בכשירות של צה"ל. תראה, אני לגמרי הקשבתי לכל דבר ורשמתי לי.
אבל אל תפריע לי. אני גם לא שומעת את מה שאתה אומר וזה גם סתם מפריע.
אני חייבת להגיד משהו: משפחת יודקין, באמת, כבודה במקומו מונח, ואני חייבת להגיד משהו אחד: אני כל שבוע אצל משפחות שכולות. הייתי בקרני שומרון, הייתי בכפר סבא, בכל מקום, ולפעמים פגשתי גם את היושב-ראש. פגשתי בעיקר אותך, בוא נגיד ככה. אני אגיד לך את האמת – ואני מ-8 באוקטובר אצל משפחות שכולות – תגיד לי, נראה לך באמת? באמת אני שואלת אותך. זה בכלל לא אותם מספרים, וכבודה של המשפחה במקומו מונח, אבל מי שמשלמים את המחיר הם החילונים, המסורתיים, הדתיים, לא החרדים. תודה.
393 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.