קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
שר הביטחון, גם אני רוצה לנצל את ההזדמנות להביע את ההערכה שלי על עמוד השדרה שאתה מגלה בימים האלה. השאלה שלי נוגעת לסוגיית גיוס תלמידי הישיבות. בית המשפט הגבוה לצדק פסק שעל מערכת הביטחון להיערך לגיוס ופסק שכבר אין בסיס חוקי לפטור גורף לאוכלוסייה. בכתבה שפורסמה בתחילת החודש התפרסם שצה"ל פנה לביטוח הלאומי ולרשות המיסים כחלק מההיערכות לגיוס כדי לקבל מידע על גברים חרדים מחויבי גיוס אשר עובדים ומדווחים בביטוח הלאומי או ברשות המיסים ולא לומדים בישיבה במשרה מלאה, במטרה לאתר אותם ולגייס אותם. אני גם אימתי את המידע הזה מהמציאות בפועל.
השאלה שלי היא למה? למה ללכת דווקא לאוכלוסייה הזאת של החרדים שלפחות עובדים? האם נשקלה אפשרות לחשוב אחרת – דווקא לגייס את מחויבי הגיוס מהציבור החרדי שאינם עובדים ואינם לומדים? הרי אלה שעובדים תורמים למשק באמצעות תשלומי מיסים והשתלבות וכו'. ההתמקדות דווקא באלה שעובדים נותנת עוד תמריץ לא ללכת לעבוד. ובכלל, אין כאן באמת שינוי אמיתי, אלא ללכת על אוכלוסייה מסוימת שקל להגיע אליה באופן שיפגע גם בכלכלה. זאת השאלה שלי: מה צה"ל ומערכת הביטחון – שבג"ץ אמר להם להיערך לגיוס – מתכוונים לעשות, והאם באמת מתמקדים דווקא באוכלוסייה הזאת? בעיניי, בצורה לא נכונה.
שאלת המשך לשר הביטחון: אני מקבלת את התפיסה שצריך לעשות ולהצליח, אבל אותם תלמידי ישיבות שלא עובדים ולא לומדים, נכון היה להתמקד בהם, כי הפגיעה במשק, שגם ככה גדולה בגלל המלחמה, תהיה פחותה – הם לא עובדים ולא לומדים. אני חושבת שכדאי להתמקד בהם, ולא להחמיץ את ההזדמנות ההיסטורית הזאת.
240 מילים של אורית פרקש הכהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.