חיבור חשמל ישראלי לעזה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה לחבר הכנסת אוהד טל. חיילי צה"ל נלחמים זה תשעה חודשים ומבצעים את עבודתם במסירות, בהקרבה ובהצלחה. ההישגים הם רבים. חיסלנו או פצענו 60% ממחבלי החמאס, פירקנו את 24 הגדודים, או את רובם המכריע; השבנו מחצית מהחטופים ואנחנו נחושים להשיב את השאר. אנחנו כולנו, מערכת הביטחון ואני בראשה, נחושים להשיג את מטרות המלחמה ולהשלים אותן.

כדי שאנחנו נוכל לעשות את הדברים הללו, מן הראוי שנשמר לעצמנו גם את מה שנקרא "המאפשרים" בשדה הקרב. הלגיטימציה הבין-לאומית, שתובעת תנאים הומניטריים, היא תנאי בסיסי על מנת לאפשר את פעולתו של צבא. אנחנו צריכים לשמור עליה כדי למנוע משבר הומניטרי בעזה, שלבד מהצדדים המוסריים שלו אנחנו חייבים לבצע את משימותינו ולאפשר – – –

אדוני היושב-ראש, פעם היה נהוג שחברי הכנסת קוראים קריאות ביניים. עכשיו אני רואה שזה שייך בכלל למי שהוא לא חבר הכנסת. זאת נורמה חדשה?

עלינו לשמור על הלגיטימציה הבין-לאומית כדי לאפשר לנו לבצע את משימותינו. לפיכך, הקבינט המדיני ביטחוני קיבל החלטה ברוב חבריו שיש לקדם את הפעולות ההומניטריות כמאמץ מאפשר להמשך המלחמה. כחלק מהמאמץ הזה, ולאחר שהתברר שבמערב רצועת עזה, דיר אל-בלח, אל-מוואסי, יש מחסור במים ראויים לשתייה, אישרתי, בעצה אחת עם ראש הממשלה, את מתקן ההתפלה שמספק מים לאזור אל-מוואסי, דיר אל-בלח וח'אן יונס – שלושת האזורים שבהם מרוכזת היום רוב האוכלוסייה של רצועת עזה.

אני שב ומדגיש: זיהום מים, וכתוצאה מכך הפוטנציאל – שהצלחנו למנוע עד כה – של התפרצות מחלות, יסכן את כוחותינו, יסכן את ביצוע המשימות, יסכן את החטופים שלנו. קו החשמל הזה מיועד למתקן ההתפלה. הוא מנוטר, ויש ביכולתנו לוודא שלא מתבצע בו שימוש אחר למעט השימוש להתפלת מים.

תודה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראשית, חשמל זה מוצר מנוטר. אתה יודע מה ההספק; אתה יודע מה קורה. אינני מתיימר לומר שאני יודע ואדע במאה אחוזים כל פרט, אבל אני חושב שהכיוון הוא די ברור, ותהיה לנו גם יכולת לפקח על הדברים. מצד אחד הצורך הוא חיוני. קשה מאוד בלעדיו. תקופת הקיץ היא תקופה קשה. מים זה מוצר שלא צריך להגזים בחשיבותו, ולכן התפלה היא דרך רלוונטית, והיא מספקת חלק קטן מהצורך במקום שהוא עמוס באופן מיוחד בעת הזאת כתוצאה מהפעולות שביצענו בעזה, בח'אן יונס, במחנות המרכז וברפיח. לכן אני חושב שהשימוש הזה הוא נכון, ובכל רגע נתון הדברים מצויים בידינו, אם נחליט.

אני ארחיב ואומר בהמשך גם כתשובה לחברת הכנסת ניר, ואומר כך: זאת טעות לחשוב שכאשר אתה מונע צרכים בסיסיים מהאוכלוסייה, אתה למעשה מכביד על החמאס; המצב הוא הפוך. הצורך הזה מייצר מצד החמאס רצון להגביר את הלחץ על האוכלוסייה שלו עצמו, ובאמצעות זה להביא לתמיכה ציבורית בבירות העולם דרך הקהל שמפעיל לחץ על הממשלות. בסופו של עניין זה מביא לעיצומים, לסנקציות ולקשיים אחרים שמפריעים למאמץ המלחמה.

אני ממתין, אדוני היושב-ראש. קריאות ביניים זה חלק מהעניין, אבל קהל שהוא לא חברי הכנסת צריך להיות בשקט. אלה הכללים פה.

לכן, מי שחושב שהפעלת לחץ על האוכלוסייה האזרחית ובאמצעותה על החמאס תביא לפתרון, שוגה, כי הלחץ הזה מופעל בראש ובראשונה כנגד מדינת ישראל. בעניין הזה אני חושב שאנחנו חייבים לתת את המינימום, בוודאי כאשר מדובר על מים, ולאפשר את הדברים.

דומים הדברים בקשר של השאלה שנשאלה לגבי נמל אשדוד. אנחנו מחויבים למצוא פתרונות של אספקה, מאחר שאנחנו פועלים במרחב רפיח, והכניסה של רוב הסחורות נעשית ממרחב כרם שלום. אבל הצד המצרי לא מספק כעת סחורה להעברה – או לא בהיקף ניכר – לכיוון עזה דרך כרם שלום, ואנחנו נאלצים להביא אותה ממקום אחר. הפתרון של נמל אשדוד הוא פתרון ישים ופתרון נכון שגם מאפשר פיקוח מתאים.

אני חושב שהיעד הכולל שלנו בסופו של דבר הוא לא להביא למצב שמדינת ישראל עוסקת בנושא הזה, אבל הצרכים הדחופים והמיידיים מחייבים את העניין, והאלטרנטיבות הן פחות טובות. אני מזכיר את היתרון הגדול בכך שציוד שנכנס דרך ישראל, והפיקוח עליו גבוה יותר; הייתי אומר, כמעט מושלם.

אשר לשאלתה של חברת הכנסת פרקש באשר לענייני גיוס החרדים והביטוח הלאומי – היעד שלנו הוא להגיע למצב שאנחנו מצליחים בתהליך הגיוס ומביאים יותר ויותר אוכלוסייה חרדית שמשרתת בצה"ל. העניין שלנו איננו בעימות, איננו ביצירת מחלוקות ואיננו ביצירת שסעים בעם. אני מקווה שאת זוכרת היטב שזו הפעם הראשונה שצווי גיוס נשלחים אל האוכלוסייה החרדית. אני מעריך שבתקופה הקרובה אנחנו נשלח אלפי צווים, כי אם צריך לגייס 3,000 – אנחנו מבינים שלנוכח מצב ההיענות, אנחנו נפעיל את זה באופן מדורג, אבל מצד שני, עם שולי ביטחון. בתקופה הראשונה אני מעריך שלגיוס שנקרא גיוס יולי-אוגוסט ומשתרע על החודש האחרון, כפי שהבהרתי אתמול, אנחנו נוציא כ-3,000 צווים, מתוך כוונה שיגיעו המקסימום. אם יגיעו 3,000 – מצוין; אם לא, נראה את הפרופורציות ונלמד לקראת הגיוסים הבאים. בהקשר הזה אנחנו רוצים נתיב מצליח. אנחנו במערכת הביטחון לא מחפשים לעשות פעולות להכעיס, אנחנו לא מחפשים לעשות פעולות קנטרניות. אנחנו מחפשים הצלחה בתהליך.

אני אגיד לך על זה שני דברים: 1. אנחנו מטייבים נתונים. אין בטיוב הנתונים משום ההחלטה למי מפנים ולמי לא, זאת אומרת, מזה שלמדת על מי מקבל ביטוח לאומי מתוקף עבודה וכן הלאה – הדבר לא אומר או לא מביא גזרה אוטומטית שזה דווקא מי שיגויס. אני נותן את האופטימיזציה הזאת, מפקיד אותה בידיו של צה"ל ושל אכ"א. מאחר שאני שומע את השאלה החוזרת ונשנית, אני מציע שתשאלי את עצמך אם בכל התקופות שקדמו לתפקידי הדברים נעשו בצורה נכונה. אני לא רוצה להיכנס לעוד מדרגה אחת, אבל לי יש כמה שאלות גם אל אנשים אחרים בעניין הזה. זה קורה לראשונה.