תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני שר הביטחון, ראשית, אני רוצה לחזק אותך בימים האלה. אני מרגיש גם כחבר כנסת וגם כאזרח שאתה עומד בפני, בוא נגיד, מתקפות לא פשוטות. גם אם לפעמים אני לא מסכים עם עמדתך, בסוף זה לדעתי חשוב להמשך התפקוד המיטבי של שר ביטחון בזמן מלחמה.
השאלה שלי נוגעת למיגון באזור מרום הגליל, מועצה אזורית מרום הגליל. אני ניסיתי כמה וכמה פעמים. מבנה חינוך של ילדים בגן ילדים שלומדים במקלטים, עשרה מטרים מרובעים – אנחנו ניסינו לראות אם זה עניין של חוסר בכספים – גם נגב-גליל, גם משרד החינוך – בסופו של דבר אתמול הגיע ראש המועצה לוועדת הכספים ואמר שזה תקוע בפיקוד העורף, לא מעניין של חוסר תקציב, אלא ביורוקרטיה שמקשה עליהם במשך תשעת החודשים הקרובים לבנות מיגון לגני ילדים ברחבי המועצה. אני רק רוצה לסבר את האוזן: מדובר ב-30 ילדים, 20 ילדים, יחד עם שלוש נשות צוות, שלומדים בעשרה מטרים רבועים במקלטים תת-קרקעיים. זה לא סביר ברמה קיצונית. יש להם מבני חינוך חדישים, פשוט לא ממוגנים.
אני רוצה רק להבין איך אפשר לייעל את העבודה ולראות איך אנחנו מתקדמים, שיהיה להם מיגון במועצה, ספציפית בעלמה ובדלתון, שבהם הייתי. תודה.
184 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.