תודה, אדוני היושב-ראש. מכובדי שר הביטחון, לאחר יותר משמונה חודשי לחימה ברצועת עזה, מדינת ישראל, צבא ההגנה לישראל, בניגוד להצהרות של כבודו ושל הרמטכ"ל, טרם מיצתה את הדין עם רבים שהשתתפו בטבח הברברי הנורא.
ברצוני לשאול:
מדוע מדיניות צה"ל – והפצ"רית יפעת תומר-ירושלמי, כפי שפורסם – היא שלא ניתן אישור לסיכול עזתים שזוהו ככאלה שהצטרפו ללוחמים המרושעים הללו והשתתפו בטבח ובפשעים כנגד האנושות שבוצעו ב-7 באוקטובר? תודה.
אדוני שר הביטחון, אני חייב לומר לך במלוא הכבוד, מאחר שנהגת כאן ביושר ולא ענית במילה אחת – לא, כלומר לא אמרת אין הנחיה כזאת של להגן מסיכול, לא מעצר – אמרת, יש מעצר ויש סיכול – אין הנחיה כזאת להגן מסיכול על אותם אנשים מתועבים שתיארת היטב.
ואני רק רוצה לומר, הזכרת את "זכור את אשר עשה לך עמלק" – שם אין מעצר, בזכור את אשר עשה לך עמלק. ואני רוצה לומר לך, ייצגת פה את כל חיילי צה"ל, אני מסכים איתך לחלוטין, למעט חיילת אחת – קוראים לה יפעת תומר-ירושלמי, ואני אומר את זה באחריות, כי אני יודע את הדברים וגם ראיתי את הדברים, שההנחיה שלה היא מאוד ברורה, שהאנשים הללו מוגנים מסיכול, לא עמלק ולא חצי עמלק. אגב, הם היו הרבה יותר גרועים מעמלק.
ולכן אני רוצה לשאול: כיוון שהעמדה הזאת מבוססת על פרשנות באמת מופרעת, מופרעת, של אותו סעיף בפרוטוקול הראשון של אמנת ז'נבה ובאותו בג"ץ סיכולים ממוקדים – גם פרופ' ברק לא היה מעלה על דעתו פרשנות כזאת מופרעת, להגדיר אותם כאזרחים ולא כלוחמים, אלה שהצטרפו ללוחמים, אלה שהיו שותפים למעשים הכי ברבריים, כמו שאמרת – אני רואה בעולם המושגים הזה עולם מושגים מעוות ומסוכן, ואני אומר לך, שר הביטחון, היחס הסלחני הזה מערער את הצדק ואת התשתית המוסרית של כל המלחמה.
ולכן אני רוצה לשאול, דבר ראשון, כיוון שאני מניח, כמו שאמרת, שאדוני לא שותף לתפיסות ולערכים הללו של המדיניות המשפטית: האם בכוונתך לבקש חוות דעת משפטית נוספת? ואני אומר לך מראש שיש רבים בארץ ובעולם שחולקים נחרצות על העמדה המופרעת הזאת של הפצ"רית, חולקים נחרצות.
דבר שני, בכל הכבוד, אדוני אחראי לביטחון בישראל ולא הפצ"רית, וטוב שכך. לכן אני שואל אם תקיים דיון נוסף מעבר לחוות דעת נוספת כדי להנחות על שינוי המדיניות הזו, שעל פיה העזתים הללו שטבחו, אנסו וערפו, כמו שאמרת, מוגנים על ידי הפצ"רית מסיכול. תודה.
363 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.