כן. אדוני היושב-ראש, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אחים ואחיות בני החברה הערבית שלנו, בני ובנות החברה הערבית שלנו, היום הנחנו על שולחן הכנסת הצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין האלימות והפשיעה, ובעיקר בעניין הקנוניה והרפיון בתפקידה של הממשלה במאבק באלימות ובפשיעה. כמובן, בסופו של דבר, הכנסת, ברוב של 47 חברים מול 42 חברים, דחתה את ההצעה הזאת, למרות הזכות שבהעברת ההצעה הזאת ולמרות צדקתה של ההצעה הזאת והצדק שבה. ההצעה הזאת באה אחרי המתנה של שנתיים. מהיום הראשון של הממשלה הזאת יש עלייה שלא הייתה כמוה במעשי האלימות והפשיעה, של 130%. בשנה שעברה, שנת 2023, והשנה, שנת 2024 – זה יותר מהשנה שעברה כבר בחצי השנה הראשונה. לכן, לא הייתה ברירה אלא להעלות את ההצעה הזאת על סדר-היום. וכמו שהממשלה נכשלה בשנתיים הקודמות בלנהוג באחריות ולהגן על חיי האזרחים הערבים, כך נכשלה היום הכנסת בלנהוג באחריות ולהגן על חיי האזרחים הערבים. ולכן, אם נשאל על הפתרון של הבעיה הזאת, זה ברור מאוד שברמה הפוליטית הממשלה נכשלה והכנסת נכשלה. יש להדגיש בפנינו בתור אזרחים ערבים את החשיבות של נשיאה באחריות ומילוי תפקידנו בהפלת הממשלה הזאת ופיזור הכנסת. זה יהיה אמצע הדרך, אולם מחצית הדרך הנותרת היא להראות מודעות פוליטית ולפעול כתנועה פוליטית אשר תוביל להשתתפות נרחבת בכל בחירות הבאות של הכנסת; שנצא להצביע ונפיל את הימין הפשיסט והגזעני הזה, אשר לא אכפת לו מחיי האזרחים הערבים כלל. חברי הכנסת הערבים עושים מאמץ רב במיוחד בנושא הזה, כדי שיישאר תמיד על שולחן הכנסת. אך הממשלה הגזענית הזאת, והכנסת הזאת בהרכב הימני הקיצוני שלה, מתעקשות כל הזמן על התעלמות מזכותנו לחיות. התגובה הטבעית שלנו כאזרחים ערבים היא לפעול לפיזור הכנסת הזאת, לפירוק הממשלה, ולהשלים את העניין הזה של הפלתה בבחירות באמצעות השתתפות רבה ורחבה אשר תחזיר את הנציגים הערבים לתוך הסצנה ולהשפעה על המגרש הפוליטי.)
אני אשמח. אני פניתי לאזרחים הערבים ואמרתי: מה הלקח מהאירוע שהיה לנו היום בכנסת? אמרתי שהממשלה נכשלה והפקירה אותנו ואת ביטחוננו. ולצערנו, היום פנינו לכנסת ישראל ודרשנו סעד מכנסת ישראל, וכנסת ישראל נכשלה כישלון ערכי בלתת הגנה בסיסית לאזרחיה הערבים. ולכן המסקנה המתבקשת – שנפעל לפרק את הממשלה הזאת, לפזר את הכנסת ולחזור ולהשתתף בבחירות במלוא העוצמה, כדי ליצור שינוי פוליטי שיביא ממשלה אחרת, שתשרת את האזרחים הערבים ואת כל אזרחי המדינה. הממשלה הזאת, לא רק שהפקירה את האזרחים הערבים, היא גם הפקירה את האזרחים היהודים ב-7 באוקטובר והפקירה את החטופים אחרי 7 באוקטובר.
378 מילים של מנסור עבאס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.