הצעת חוק החברות (תיקון – מכסות ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ג–2023

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה, אדוני היושב-ראש. השר, חברות וחברי הכנסת, חברת הכנסת צרפתי הרכבי, אני חייב לומר בראשית הדברים שהצורך בשילוב נשים – אגב, לא רק בחברות ציבוריות דווקא, בכלל, בכל העולם העסקי ובמקומות אחרים – הוא בוודאי צורך אמיתי. והממשלה גם עושה. אני בטוח שהשרה מאי גולן תשמח לשבת איתך ולתת לך סקירה מפורטת של הרבה מאוד פעולות שהיא עושה כדי לקדם את הדברים האלה במסגרת מה שאנחנו עושים בממשלה. אבל אני חושבת שהצעת החוק הזו היא – – –

אני אומר, אני בטוח שהיא תשמח לשבת איתך ולתאר לך הרבה מאוד פעולות שהיא עושה. אבל – – –

חבר הכנסת להב הרצנו, באמת, קצת כבוד.

אני חושב שהצעת החוק הזאת היא גם לא נכונה, היא גם לא מעשית, ובעיקר, צריך לומר, בעיניי, היא לא יכולה לעמוד לבדה. ולכן רצינו לדחות את הדיון בשלושה חודשים, כדי לנסות לעשות איזושהי חשיבה יותר רחבה על העניין, ואני אסביר למה.

קודם כול, צריך להבין שאנחנו רוצים לא רק נשים בדירקטוריונים. אנחנו רוצים גם אנשים מאוכלוסיות מוחלשות, שלא מגיעים; אנחנו רוצים גם אנשים בעלי מוגבלות. יש לנו הרבה מאוד קבוצות אוכלוסייה שמצאנו לנכון לתת להן העדפה מתקנת בחקיקה שנוגעת למשל לעבודה בשירות המדינה. וההצעה שלך בעצם באה ואומרת: כל הקבוצות האלה – נתעלם מהן, אנחנו ניתן רק לקבוצה אחת – שהיא קבוצה גדולה מאוד, חשובה, אבל בהתעלם – – –

– – – של התנשאות, בדיוק להפך. אני אומר שאת רוצה בסוף לתת לקבוצה אחת, שבהחלט יש לה תת-ייצוג – ותת-ייצוג שצריך לתקן אותו, אני מסכים – אבל יש עוד קבוצות שיש להן תת-ייצוג, אפילו יותר גדול, שלא קיימות בכלל בסקטורים האלה. אני לא יודע למשל בכמה חברות ציבוריות יושבים בני מיעוטים. אני מניח שאם תבדקי תגלי שכמעט באף אחת. אם תבדקי כמה אנשים מהציבור החרדי יושבים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות תגלי שיש הרבה פחות מאשר נשים, לצורך העניין. ואני יכול להמשיך ולתת דוגמאות. כמה יוצאי אתיופיה יושבים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות – אני מניח שהמספר הוא בערך אפס.

ולכן, אם באים לעשות סדר בעניין הזה, אז לא שולחים איזו הצעת חוק ואז דורשים מחר בבוקר תוך שבוע לאשר אותה ולרוץ קדימה בהתעלם מהכול, אלא באים ואומרים: אוקיי, רוצים דיון אמיתי, בוא נשב, נבדוק באמת את המצב.

אני, אגב, הקשבתי לנאום שלך, לא שמעתי נתונים מדויקים שבהם היית באה ואומרת לי: בדקתי, יש כך וכך יוצאי אתיופיה, כך וכך בעלי מוגבלויות, כך וכך בני מיעוטים וכך וכך מהציבור החרדי, ורק נשים – אין. ואז הייתי אומר: חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי צודקת. אבל אני מניח שאלה לא הנתונים וזה לא המצב.

אתה צודק. גם יוצאי חבר המדינות, אני מסכים, אני איתך לגמרי, חבר הכנסת בליאק. לכן, אני חושב שצריך להסתכל על הדבר הזה במכלול ולתת מענה לכל הקבוצות כולן, ולא רק לקבוצה אחת מסוימת. זה דבר אחד.

אבל אני אגיד גם עוד דבר. חברת הכנסת צרפתי הרכבי, הלוואי שהיינו במקום שכבר פתרנו את הבעיה בעולם הציבורי ועכשיו אנחנו באים לעשות רגולציה לעולם הפרטי. אני חושב שזה דבר מאוד מאוד בעייתי ומסוכן לעשות רגולציה כזאת על חברות ציבוריות ולהתערב בצורה הזאת בשוק הפרטי – טוב, אם המציעה לא מקשיבה לתשובה, אז מה הטעם בתשובה? אני חושב שזה דבר מאוד מאוד בעייתי ומסוכן לעשות רגולציה כזאת על חברות ציבוריות, כאשר את מציעה כלל הרבה יותר מחמיר ממה שיש היום בחברות ממשלתיות, למשל.

מה לא? יש דרישה כזאת כמו שאת מציעה בחברות ממשלתיות? אין. אז איזה היגיון יש, סליחה, אם באים ורוצים באמת לעשות עבודה רצינית ולא רק לשים איזו הצעת חוק שברור שאי-אפשר לקבל אותה בצורה שהיא הוגשה ואחר כך לבוא ולהגיד "הממשלה כביכול לא רוצה לקדם נשים"? אם רוצים לעשות עבודה רצינית, צריך קודם כול לבוא ולהגיד: בואו נבחן את המצב בחברות הממשלתיות, נראה מה אומר החוק, נראה מה קרה ביישום של החוק, נראה איזה עוד קבוצות מקבלות שם ייצוג, ואז נלך באופן מתון, ולכל היותר, אם בכלל, נאמץ מה שיש בחברות בממשלתיות ונחיל אותו כאן. אז יש אולי איזה היגיון, איזה היגיון מסדר, בכל ההצעה הזאת.

לכן, חברת הכנסת הרכבי, הנושא הוא חשוב, הוא טוב; אני יכול להגיד לך שלי הייתה הזכות, כשהייתי שר התיירות, לחולל מהפכה נשית בהנהלת המשרד ולמנות מספר חסר תקדים של סמנכ"ליות במשרד שהייתי אמון עליו. כשהייתי יושב-ראש הכנסת זכיתי לכך שיש שתי סגניות מזכיר כנסת שנבחרו בתקופתי – גם זה באופן חסר תקדים; יועצת משפטית לכנסת נבחרה כאשר הייתי יושב-ראש כנסת. אני יכול להמשיך ולתת דוגמאות אין-ספור. הנושא חשוב, אבל אם רוצים באמת לטפל בו – בואו נטפל בו ברצינות – –

– – ולא בהצעה שהיא לא נכונה, לא צודקת כלפי ציבורים עצומים אחרים שזקוקים לסיוע, ובעיניי היא גם לא נכונה במובן הזה שהיא מטילה על השוק הפרטי את מה שאנחנו לא מחילים אפילו על המגזר הממשלתי – דבר שהוא בוודאי בבחינת אבסורד. תודה.