קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום 271 ימים למלחמה, ו-120 חטופות וחטופים עדיין בידי חמאס. כל חבר כנסת בבית הזה מחויב לפעול להשבתם, בלי חופשות, בלי פגרות, ללא דיחוי. בכל יום שעובר זמנם הולך ואוזל. אנחנו במציאות בלתי אפשרית. אסור לאפשר להנהגה לנרמל את התופת שהחטופים שרויים בה ולקבל בשוויון נפש את מניין הימים, את מניין המתים.
ההנהגה שלנו חסרה בנשים; הקבינט הביטחוני שלנו חסר בנשים; ניהול נושא החטופים חסר בנשים; במשרדי הממשלה אין מנכ"ליות; ניהול העקורים חסר בנשים, ועוד ועוד ועוד ועוד. היעדר נשים מעיב על החיים של כולנו. התוצאות קשות. בושה לנו. לא עוד. בואו נתחיל לפעול.
אני מבקשת להציג בפניכם היום תיקון לחוק החברות שעוסק במכסת ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות. הצעת החוק שמובאת בפניכם לא קשורה לימין או לשמאל, לא קשורה לעמדות פוליטיות, לא קשורה לשיוך מגזרי. זו הצעת חוק שלשמחתי הרבה חתומים עליה רבע מחברי הכנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה, מרוב סיעות הבית ומכל המגזרים. זו הצעת חוק טובה, שבאה לתקן מצב של חוסר איזון משמעותי שקיים היום. במדינות שבהן כבר נחקקו חוקים דומים התוצאות מדברות בעד עצמן. והבונוס: אין כאן סוגיה תקציבית – זו לא הצעת חוק שתעלה כסף למדינה.
ייצוג שווה לנשים במוקדי קבלת ההחלטות, סביב אותם שולחנות שבהם מתקבלות ההכרעות שמשפיעות על חיי כולנו, הוא אחד הנושאים המרכזיים שאני מובילה מזה שנים. חשיבות הנושא התחדדה אצלי בעיקר כשנבחרתי לראש רשות, לפני 13 שנים, והפכתי לאחת מתוך מספר קטן מאוד של נשים, 6% בלבד, בתפקיד ראש רשות. לצערי, משנת 2018, במקום עלייה בייצוג נשים בעמדות מפתח, ישנה ירידה משמעותית: מ-8% נשים בקרב המנכ"ליות במשק ירדנו ל-3% בלבד; בתפקיד יו"ר דירקטוריון ירד הייצוג הנשי מ-15% ל-5.6% בלבד.
כדאי לדעת כמה עובדות על ייצוג מגדרי בדירקטוריונים לפני שמצביעים בעד החוק: רק אחת מכל ארבעה דירקטורים בעולם היא אישה; רק באחד מתוך 20 דירקטוריונים מכהנת אישה כיושבת-ראש; אחוז אפסי של מנכ"ליות מכהנות בחברות הנסחרות בבורסה בישראל; שיעור המנכ"ליות במשק הישראלי בכלל הוא נמוך מאוד – כ-20% בלבד. זה לא הגיוני.
בחברות ממשלתיות קיימת חקיקה המחייבת לתת ביטוי שווה לייצוגם של בני שני המינים, כלומר ייצוג שווה לנשים. ואכן, בחברות ממשלתיות שיעור הנשים בדירקטוריונים עומד כיום על 43%. זה לא מושלם, אבל די קרוב. לעומת זאת, בחברות הציבוריות, שעליהן לא חלה החקיקה הקיימת, שיעור הנשים נמוך משמעותית – כ-25% בלבד. בחברות פרטיות, שם אין פיקוח כלל, הייצוג הנשי נמוך עוד יותר – סביב 10% בלבד.
למרות שבשנים האחרונות קמו כמה יוזמות להגדלת הייצוג הנשי בדירקטוריונים במודל וולונטרי, למשל פורום 35+, יוזמות מצוינות וחשובות, במבחן התוצאה הן לא מספיקות, ונדרשת גם חקיקה מחייבת, כפי שהוכח בחברות הממשלתיות. בעשור האחרון אימצו חלק ממדינות האיחוד האירופי חקיקה הקובעת מכסות ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות. באיחוד האירופי התוצאות מדברות בעד עצמן: מאז יישום החקיקה במדינות הללו ניכרת עלייה משמעותית בייצוג שווה של נשים בדירקטוריונים. לכן, אין מנוס מהבנה שכדי להביא שינוי גם בישראל נדרשת חקיקה מחייבת. זה תפקיד הבית הזה, זה התפקיד של כולנו.
אתמול ערכתי כנס רב-משתתפים בכנסת, כנס תחת הכותרת "כיסא משלך". הכנס עסק בנושא ייצוג חסר של נשים והדגיש את חשיבות הצעת החוק המובאת היום. אז לצד העובדות העגומות, למה חשוב שיהיה ייצוג שווה לנשים? ייצוג שווה הוא נושא שמשפיע על החברה כולה, על גברים ונשים כאחד. זו ממש לא בעיה רק של נשים. ייצוג שווה הוא לא רק הוגן, כי אי-אפשר להצדיק הדרה או תת-ייצוג של 51% מהאוכלוסייה. ייצוג הולם וגיוון מגדרי הוא הדבר הנכון ביותר גם מבחינה עסקית וגם מבחינה כלכלית.
נשים בדירקטוריון מביאות קול אחר. הן אחראיות ומעמיקות, נוטלות פחות סיכונים מיותרים, ובפועל, החברות שבהן הן מכהנות נהנות מההכנסות ורווחים גבוהים יותר ומביצועים טובים יותר. זה מגובה במחקרים ובתוצאות עסקיות מובהקות. מחקרים של בנקי ההשקעות Goldman Sachs, Credit Suisse, Deloitte, PWC ואוניברסיטאות מובילות מראים כי ייצוג נשי בדירקטוריון – ובמיוחד שלוש נשים ומעלה – נמצא בקורלציה עם עלייה של 300% במחיר המניה לאחר ההנפקה, עלייה של 40% ברווחים, עלייה של 45% במחיר המניה על פני חמש שנים ועלייה ביעילות תפקוד הדירקטוריון. חברת הייעוץ McKinsey הראתה כי בחברות עם הנהגה מגוונת מגדרית הרווחים וביצועי המניה גבוהים בעד 50% מאשר בחברות שאין להן הנהגה כזאת. ייצוג מגוון בדירקטוריונים טוב לכלכלה וטוב לעסקים.
לקראת הכנס שהתקיים אתמול ערכתי סקר שהזמנתי ממכון המחקר מאגר מוחות, בקרב נשים שכבר חברות בדירקטוריונים. מהסקר עלה כי 80% מאמינות שהן נאלצו לעבוד קשה יותר מעמיתיהן הגברים כדי להשתלב בדירקטוריון, ו-98% – 98% – מאמינות שיש לפעול באופן יזום לשיפור המצב הקיים.
החקיקה שמובאת היום קובעת ייצוג הולם העולה הדרגתית בהתאם לגודלו של הדירקטוריון ועד לכדי ייצוג שווה של נשים בתום עשר שנים מתחילת החוק, כך שיתאפשר לחברות להתכונן מבעוד מועד למהלך. ההצעה קובעת מנגנוני פיקוח ודיווח על מנת לוודא יישום מלא ואפקטיבי של דבר החוק, כצעד משלים לעצם הטלת חובת הייצוג השווה.
השבוע ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לדחות את הדיון בהצעת חוק זו בשלושה חודשים – בעצם, למעשה, לזמן הפגרה. ושוב – מסמוס של הצעת החוק, דחיקה שלה הצידה; עוד דוגמה של הדרת נשים על ידי ממשלת ישראל.
הדרת נשים על ידי ממשלת ישראל. אין שום סיבה לחכות עוד שלושה חודשים. זוהי הצעת חוק טובה, מתבקשת מאליה. זו הצעת חוק לא פוליטית. זאת הצעת חוק שלא דורשת תקציב. זאת הצעת חוק שאין סיבה אמיתית להתנגד לה.
אז למרות החלטת ועדת השרים, אני מעלה את הצעת החוק להצבעה במליאה, ואני מקווה שאתם, חברי הכנסת מכל המגזרים, מכל הסיעות, מכל המגדרים, מכל הקשת הפוליטית, תצביעו בעדה. 51% מאוכלוסיית המדינה נושאות עיניים אל הבית הזה. בואו נעשה את מה שנכון וצודק.
אדוני השר, לא ברור לי כל כך מה הממשלה עושה לייצוג שווה של נשים. כמה מנכ"ליות יש במשרדי ממשלה? כמה חקיקות אתם עושים בעניין? אני גם לא ראיתי הצעות חוק ממשלתיות לאפליה מתקנת, כמו שאתה קורא לזה. אני שומעת ולא מאמינה. יש כאן דמגוגיה. מה אתה מנסה? להקים את האתיופים על הנשים? את הערבים על הנשים? את המוגבלים על הנשים? מה זה קשור? אישה היא בן אדם, והיא צריכה להיות בייצוג שווה בכל החברות, גם הממשלתיות, גם הציבוריות, ודרך אגב, גם הפרטיות.
אתה אומר: אני דוחה, אני רוצה דיון מעמיק. הרי זה בדיוק הרעיון של הצבעה טרומית. אתה מעביר הצעה בטרומית, ואחר כך אתה דן בוועדות. אם זה נראה לך חשוב, אם זה נראה לך במקום – תצביעו בעד, זו הצבעה טרומית, ונלך לוועדות ונדון. תעשה את כל הסטטיסטיקות, תבדוק כמה.
אני גם לא מאמינה, אתה משווה נשים וגברים לקבוצות מיעוט אחרות? זה באמת בלתי מתקבל על הדעת. הצעת החוק הזאת לא חדשה. היא לא נולדה לפני יומיים. הצעות דומות כבר יש על השולחן שנים, שנים, והן לא מקודמות. אז הגיע הזמן לעשות מעשה.
דרך אגב, האם אתה ביקשת, כשהייתה הצעת חוק של צגה מלקו למחוק את האישום הפלילי של יוצאי אתיופיה, מחקר השוואתי – –
– – לעבירות פליליות של יוצאי כורדיסטן? לא.
אתה הצבעת בעד הצעה כזאת כי היה בסיס להאמין.
אז אני אומרת, דיון רציני קורה בוועדות. אין שום סיבה לא לאשר את הצעת החוק הזאת בהצבעה טרומית. זו תחילת הדרך, אז בואו נדבר. אבל אתה לא יכול בדמגוגיה להגיד שנשים הן קבוצות מיעוט, שנשים הן כמו קבוצות מודרות, שנשים הן כמו קבוצות – – –
אתה אמרת שנשים הן כמו אתיופים, ערבים, חבר המדינות – –
– – ולא כך הוא. אתה מקים אוכלוסיות עלינו.
בית נכבד, אני קוראת לכם להצביע בעד הצעת החוק הטובה הזאת.
טלי, לא מדובר על מינוי נשים לא ראויות – רק נשים ראויות, ואנחנו יודעים שהן טובות.
הוא אמר שהוא רוצה לעשות מחקר השוואתי – –
זה מה שהוא אמר: תראי לי מחקר השוואתי עם קבוצות אחרות. זה לא אותו דבר. נשים וגברים זה לא אותו דבר.
אז אני קוראת לכם להצביע בעד. אין שום סיבה לא לאשר את הצעת החוק הזאת בקריאה טרומית, ואחר כך נדון בוועדות בצורה רצינית.
1,229 מילים של מטי צרפתי הרכבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.