מכבודי השר, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, קודם כול אני בא להשיב על הצעת החוק פ/3532/25, של חברת הכנסת מזרסקי, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן שירותים במרפאה ביישוב קטן לחברי קופה אחרת). קודם כול, בפתח הדברים אני מבקש לומר לחברת הכנסת מזרסקי תודה רבה על עצם האכפתיות. אני מכיר אותך כחברת ועדת הבריאות בהיותי יושב-ראש הוועדה. נושא הבריאות בוער בליבך באופן אמיתי, עם הדאגה והמסירות הרבה שלך לקידום שירותי הרפואה בכלל, ובפרט לקידום שירותי הרפואה בפריפריה – שוויוניות זה דבר שמחייב אותנו, ואנחנו פועלים לכך במשותף בהרבה דברים. והינה, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה אתמול קיים את יום הנגב, וגם התקיים דיון בוועדת הבריאות, והצגתי בפני הפאנל את הפעולות שמשרד הבריאות עושה לצמצום פערים בנושא הרפואה בפריפריה בכלל ובנגב בפרט. לכן, אלו דברים שנמצאים בלבת המשרד. ההצעה שהעלית היא חשובה, ואני אפרט תכף.
סעיף 29ב(ג) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי קופה תהיה חייבת לתת שירות רפואה ראשונית למבוטחי קופות אחרות ביישוב קטן עד 10,000 תושבים. למעשה ההסדר הקיים בסעיף הרלוונטי נועד להתמודד עם חוסר היעילות בקיומן של מרפאות של ארבע קופות בכל יישוב קטן. כך, במקום לחייב את כל קופות החולים לתת שירותי רפואה ראשונית לכל מבוטחיה בכל יישוב ויישוב, כולל יישובים קטנים מאוד, הוא קובע חובה לקופה המחזיקה מרפאה ביישוב קטן לתת שירותי רפואה ראשונית גם למבוטחי קופות אחרות שאינן מחזיקות במרפאה ביישוב. חשוב לציין כי ההסדר הקבוע היום בסעיף 22ב(ג) לחוק אינו פוטר את הקופה המבטחת ממתן כלל השירותים הקבועים בחוק בזמינות סבירה, במרחק סביר ובאיכות סבירה לפי סעיף 3(ד) לחוק, חובה שבה עליה לעמוד בכל מקרה, אך הוא נועד לוודא כי למבוטחי כל הקופות ייתנו שירותי רפואה ראשונית במרפאה ביישוב שלהם, גם אם מדובר במרפאה של קופה אחרת.
ההצעה דנן מבקשת להרחיב את ההסדר הקיים בשני מובנים: 1. חובתה של הקופה תחול לא רק על מתן שירותים ביישוב קטן – גם על מתן שירותים ביישוב סמוך ליישוב הקטן עד 10 קילומטר, וזאת בלא תלות בגודל היישוב הסמוך. זו נקודה אחת. 2. הקופה תיתן ביישוב הקטן או ביישוב הסמוך את כלל השירותים הקיימים בסל, במקום השירותים שהיא נדרשת למבוטחי הקופה האחרת ביישוב קטן כיום, שהם במהותם שירותי רפואה ראשונית: רופא משפחה, רופא ילדים, רופא נשים, אחות מעבדה ובית מרקחת, לרבות חדר תרופות. בנוסף, ההצעה רוצה לחייב את הקופה בשילוט בדבר אפשרות למבוטחי הקופות האחרות לקבל את השירותים במרפאת הקופה, ואת הקופה האחרת – בפרסום אפשרות זו למבוטחיה.
בטרם אתייחס לסעיפים, יש לציין כי מושכלת יסוד במערכת הבריאות היא כי הדרך הטובה ביותר לשיפור השירותים הינה תחרות. בכל נתון שנבחן עולה כי ביישובים שבהם ישנה תחרות בין קופות החולים, משתפרות זמינות ואיכות השירות לעומת יישובים שבהם אין תחרות. לפיכך, פגיעה בתחרות ובתמרוץ לתחרות תיעשה רק במקרים שבהם ישנו צורך רפואי מיידי או במקרים ייחודיים. לכן במקרה הזה צריך לדעת איפה לא לאבד את התחרות בשביל לתת שירותים מצוינים ותחרותיים.
לעניין הרחבת סוגי השירותים המוצעת בהצעה – רפואה ראשונית היא יותר רלוונטית בהקשר זה מאשר שירותים אחרים, שכן לרוב מדובר על שירותים שנמצאים בפריסה רחבה, שנועדו לתת מענה יום-יומי במקרה של מחלה קלה אך מיידית, הדורשת בהכרח זמינות בטווח זמן קצר ובנגישות גיאוגרפית גבוהה, שכן המבוטח נמצא לרוב במצב תחלואה בעצימות שונה. הרחבת החריג הקובע חובה של קופה למתן שירותים למבוטחי קופה אחרת כך שיחול על כלל שירותי הסל עשויה לפגוע דווקא בזמינות שירותים אלו – זאת, שכן קופות החולים עושות מאמצים להביא לרפואה מומחית ורפואה איכותית ליישובים קטנים על חשבון שעות למבוטחי הקופה במרפאות האם שלהם. אם קופות החולים ידעו שהן חולקות את השעות של הרופא המומחה גם עם מבוטחי קופות אחרות, הן יחדלו מכך, מה שיוביל להרעת השירותים שאינם שירותי רפואה ראשונית למבוטחי הקופה בפועל.
בנוסף, הרחבת ההסדר גם ליישוב סמוך שהוא אינו יישוב קטן, משמעותה תמריץ לקופה המבטחת שלא לפתוח מרפאה. למה שהקופה תפתח מרפאה אם היא חייבת לתת שירותים ליישוב שהוא לא במרחק קטן, אם היא יודעת? לכן אני אומר, בלי להיכנס לרזולוציות: הנושא הוא חשוב. את ציינת, וכפי שאמרתי, מה שהיה עכשיו במלחמה לימד אותנו שהקופות יודעות לעשות מרפאות אחודות, אבל במקרה הזה, אם אנחנו לא נעשה את זה בצורה מושכלת, באופן תחרותי, זה יפגע בסוף במתן השירות. תארי לך שקופת החולים, במקרה הזה, על פי רוב, קופת חולים כללית – ביישובים פריפריאליים, שהם חלק הליבה, והם צריכים להביא רופאים – מה ייתן להם תמריץ לפתוח מרפאה כשהם צריכים בסוף לתת שירותים ליישובים סמוכים או לפגוע במבוטחים שלהם?
לכן אנחנו פועלים – דיבר איתי חבר הכנסת ניסים ואטורי. הוא אומר לי למשל שבקצרין, היישוב קטן, אבל אם אישה רוצה למשל רפואת נשים והיא בלאומית, ויש שם רק x מבוטחים – פעם בחודש תבוא רופאת נשים. כרגע אנחנו פועלים בהידברות מול הקופות במקומות כאלה להקים מרפאה אחודה – כפי שעשו, כפי שציינת, בים המלח, בטבריה, באילת – להביא רפואה כללית למקומות הללו; אבל זה בהידברות שאנחנו עושים עם הקופות, כי מערכת הסנכרון שלהם והעברת המבוטחים היא חלק תחרותי חשוב.
אני מציע שההצבעה תהיה במועד אחר. למה? בואי ניפגש כאן עוד תקופה של כמה חודשים, לאחר שיחה, תצייני בפניי כמה מקומות מאוד ממוקדים, כדי שאני אוכל לפנות לקופות ולהגיד להן: הינה, אלה יהיו דגל, בואו תפעלו בחודשים הללו להידברות: האם אתם יודעים להקים מרפאות אחודות ולתת שירות? אגב, זה התעצם בתקופה האחרונה ביישובי הצפון, כשנסגרו מרפאות בכלל היישובים, והיישובים שהיו אמורים לקבל שירותי רפואה, למשל בקריית שמונה – וגם שם זה הצטמצם – אז היו צריכים ללכת לצפת ולעוד מקומות. לכן אין ספק שזה דבר מטלטל, ואנחנו פועלים לכך מול הקופות, אבל בסוף המגבלות שלהן הן לא רק במבנים – זו מגבלה גם בעצם הרופאים, במתן השירות.
לכן אני חושב שההצעה כשלעצמה היא הצעה מצוינת ונכונה, היא גם הגיונית ונותנת היגיון אמיתי, אבל זה לא יכול לבוא בחקיקה. צריך לדעת שרוב שירותי הבריאות נמצאים בסל מסוים של מבחני תמיכה ובתחרות של מבוטחים, וזה מאתגר את הקופות וגורם להן לתת שירותים יותר טובים, אבל מה שנעשה בחקיקה – פונים אליי בהצעות נוספות לבתי מרקחת בפריסה. זה נשמע נחמד כתחרות, אבל בסוף, במתן השירות, יש לכולנו אחריות, מה כוחן של הקופות לעשות.
לכן אני מציע, כפי שאמרנו – ונתת הסכמה – שלא תהיה הצבעה כעת. ההצבעה תהיה במועד אחר, ואנחנו ננסה ללמוד באופן פרטני יותר, בשיח מול הקופות, ולתת שירות ולצמצם. הרעיון של מרפאות אחודות הוא רעיון נכון, ואנחנו נפעל לכך בדרך של הידברות. תודה רבה.
1,002 מילים של אוריאל בוסו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.