קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, תרימו את העיניים ותסתכלו על החבר'ה המופלאים האלה – תעשו לנו שלום. נבחרת ישראל קטועי גפיים בכדורגל הגיעו היום לכנסת, היו בוועדת הספורט.
אני רוצה לספר לכם על שני חיילים שנפצעו בתחילת הלחימה, שקד ואני לא זוכר את שם השני, מגולני, שנפצעו ואיבדו את הרגל שלהם, ולא האמינו שהם יקומו מכיסא הגלגלים. הם הגיעו לשרון פז המדהים, שמנהל את הנבחרת הזאת, והוא גיבש את הנבחרת, ולקח את החבר'ה האלה והיום הם משחקים כדורגל, ויש להם חיוך על השפתיים, והם חזרו מאליפות אירופה לא מזמן, לפני שבועיים, והביאו הרבה כבוד למדינה.
ויש הסיפור של בן, שהוא וארוסתו איבדו את הרגל בנובה. אתם מכירים את הסיפור הזה. הם צריכים להתחתן עוד מעט. שניהם איבדו את רגל ימין, וגם הוא לא האמין שהוא יקום מכיסא הגלגלים, והוא נמצא בנבחרת. אני רוצה להגיד לכם תודה. אתם השראה לכל הפצועים, לצערנו הרבים, במדינת ישראל, שיסתכלו עליכם ויגידו: כן, באמצעות הספורט אפשר להשתקם, באמצעות הספורט אפשר לחייך. אתם ההשראה, ועלינו ככנסת לתקצב ולדאוג שיהיה להם שיקום באמצעות הספורט. תודה רבה.
(חברי הכנסת מכבדים בקימה את נבחרת הכדורגל.)
171 מילים של סימון דוידסון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.