קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בהתייחס להצעת החוק שהוגשה ונומקה, הצעת חוק לתיקון פקודת החסינויות וזכויות היתר של האומות המאוחדות (ביטול החסינויות וזכויות היתר של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א)), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת רון כץ וקבוצת חברי הכנסת, יוליה ואחרים, דן אילוז וכל מי שעוסק והגיש, והצעת חוק להפסקת יחסי מדינת ישראל עם סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א) והכרזתה כארגון טרור, של חברי הכנסת יוליה מלינובסקי ואביגדור ליברמן.
משרד החוץ מבצע פעילות מדינית ותקשורתית רחבה ובמסגרתה ריכז והפיץ מידע שמפרט על אודות מעורבות עובדיה של אונר"א בטרור החמאס, כולל בטבח 7 באוקטובר. החקיקה שעברה בקונגרס האמריקאי לבטל את המימון שנותנת ארצות הברית לאונר"א בסך 400 מיליון דולר לשנה, המימון המרכזי שהיא מקבלת, היא אחת מהעדויות למאמץ הזה.
עמדת הממשלה כפי שנקבעה על ידי ועדת שרים לענייני חקיקה, היא לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית בכפוף לתנאים הבאים: הצעת החוק תמוזג עם הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א של חבר הכנסת בועז ביסמוט; בהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרדי הביטחון, ראש הממשלה, החוץ והמשפטים; על פי נוסח הצעת החוק שאישרה ועדת שרים לחקיקה ביום ראשון, 26 במאי, חשוב לציין כי לא ייפגעו ההתחייבויות הבין-לאומיות של מדינת ישראל ולא תהיה פגיעה בסיוע ההומניטרי המועבר לרצועת עזה.
ההצעות כאן הן ברורות מאוד, והן צריכות להיות ממוזגות ומשולבות בתוך הליכי החקיקה בתיאום עם המשרדים.
אני יכול לומר לכם, אחרי שקראתי את התשובה בתמצית, שנושא אונר"א הוא נושא שכל השנים ייחסתי לו, ואני מייחס לו, חשיבות רבה מאוד במובן של מה זה אונר"א. זה למעשה הארגון היחיד בעולם שהוקם כדי להנציח ולשמור על קבוצה מסוימת שמוגדרת כ"פליטים פלסטינים" במובן הרחב של ההגדרה, פליטות שעוברת מדור לדור, עד דור רביעי כבר. אם היה ארגון כזה באירופה – אני אומר להם כשאני פוגש אותם – אז היו היום 100 מיליון אנשים באירופה שהיו מוגדרים כפליטים, למרות שהיום כולם נמצאים תחת הגדרה אחת כללית ולא מוגדרים ולא ממומנים.
הדבר החמור במנדט שאונר"א קיבלה זה שהמנדט צמוד להחלטת או"ם שמדברת על זכות השיבה. לפי הפרשנות הפלסטינית של מנדט אונר"א, ולצערי אונר"א ועובדיה קשורים בטבורם לחמאס ולכל הארגונים הקיצוניים הפלסטינים – לפי הפרשנות שלהם התפקיד שלהם זה לטפל בפליטים כדי לממש את זכות השיבה לתוך מדינת ישראל. לכן יש את אונר"א עזה, אונר"א במוסדות המרכזיים בישראל, אונר"א ביהודה ושומרון, ויש פעילות של אונר"א בירדן, בלבנון, בכל מדינות ערב שבהן נמצאים אלה שמוגדרים כפליטים. גם פלסטיני שהיגר לברזיל וחי שם מוגדר לפי ההגדרה הזאת כפליט שלפי הפרשנות שלהם הוא עם זכות שיבה.
מדינת ישראל, מממשלת בן-גוריון ועד היום, דוחה על הסף את הטענה לזכות שיבה, ואומרת שכל הפליטים צריכים להיות משוכנים ומטופלים במקומות מושבם. זה ויכוח ארוך, והמדיניות שלנו ברורה וחד-משמעית.
הפעילות שהובלנו עקב הטבח הנורא שקרה ב-7 באוקטובר – אז השתנו סדרי עולם, ודברים שקודם לכן לא היו אפשריים ולא נפתחו לדיון מעמיק הוצבו על השולחן עקב מה שקרה ומה שקורה בעזה והחשיבות של מה שאמור לקרות ביום שאחרי. אונר"א היא חלק מהבעיה, היא לא חלק מהפתרון. ואכן, אני הובלתי מדיניות מאוד אגרסיבית נגד אונר"א, וכל הסנקציות שהעולם הטיל, של השעיית המימון, נבעו מפעילות משרד החוץ, שמסר את האינפורמציה לכל הגורמים. ואז החליטה ארצות הברית להשעות את המימון לאונר"א, ובעקבותיה היו מדינות רבות שעודדנו אותן לעשות את זה. אבל העולם הוא עולם שנוהג כמנהגו. הקימו ועדה באו"ם עם שרת החוץ הצרפתייה לשעבר קולונה, והיא הוציאה מסקנות. הבאנו הוכחות. יש לי תיק שנקרא תיק אונר"א, שבנינו אותו במשרד ואנחנו מגישים אותו, שמפליל את אונר"א במעורבות בטרור, בהסתה בחינוך, בכל הדברים האחרים, עם מספרים ונתונים, כולל מעורבות של עובדי אונר"א עצמם בטבח ב-7 באוקטובר, המפקדות של אונר"א ששימשו ומשמשות כמטות של החמאס וכל הדברים האלה.
כך, כתוצאה מהדוח הזה החליטו חלק להסיר את ההקפאה של המימון, אבל הדבר החשוב הוא שבארצות הברית, בקונגרס, עיגנו בחקיקה את הפסקת המימון לאונר"א של אותם 400 מיליון דולר. זה חלק נכבד בתקציב. יותר מזה, באופן מעשי – ואני מציע למגישי החוק ולכל חברות וחברי הכנסת להקשיב – אני פעיל מול מתאם הפעולות בשטחים, שאחראי באופן ישיר לנושא הסיוע ההומניטרי גם לעזה, על מנת לוודא, אם אנחנו מפעילים פעולות שכנוע, שארגונים בין-לאומיים אחרים וכוחות אחרים הם שיעבירו את הסיוע ולא אונר"א. באופן מעשי ישראל פועלת בכל העוצמה כדי שהסיוע בעזה לא יעבור דרך אונר"א היום ושאונר"א לא תהיה חלק מהפתרון של היום שאחרי.
יש את עצירת הכספים הפורמלית ויש את המדיניות המעשית, כמו ארגון המזון העולמי וארגונים אחרים, שאנחנו דוחפים שזה יעבור דרכם ולא דרך אונר"א. הבעיה עם אונר"א היא המעורבות בטרור בעזה. אלפי עובדי אונר"א הם חברים בחמאס, הם טרוריסטים, הם מגבים את החמאס, תומכים באידיאולוגיה של זכות השיבה ופועלים נגד מדינת ישראל. אבל הבעיה היא במנדט של אונר"א, מנדט מטעם האו"ם, שבא להנציח את הפליטות הפלסטינית באופן מבודל מכל מה שקרוי פליטות בעולם ולקדם את הרעיון הפסול של זכות השיבה.
לכן, כל החקיקה – אני לחצתי שהממשלה כן תתמוך, כדי להתחיל במגמה הזאת באופן מעשי, ונצטרך גם להגיע יום אחד לדיון על המנדט של אונר"א באו"ם כדי לבטל אותו, כי אותו מנדט הוא מנדט שמנציח ומקדם את אותו רעיון מסוכן, רעיון עוועים, של זכות השיבה לתוך מדינת ישראל. אז אני מברך על היוזמה, ואני בטוח שתוך כדי הדיונים אפשר יהיה לשלב את הדברים.
חברת הכנסת מלינובסקי, שאלת מדוע לא עשו בעבר וכו'. יש הרבה דברים שניתן היה לעשות אותם רק אחרי הטבח הנורא, והייתה חובה לעשות אותם לנוכח כל מה שקרה והמציאות בעזה, חייבים לשנות אות הדברים. אבל גם בדוח, גם בדוח, דוח קולונה, היא עדיין השאירה מרווח שהם חייבים בנושא הניטרליות והחינוך לעשות שינויים. גם בסדק הזה אנחנו נכנסים ופועלים, כך שגם מבחינה עקרונית וגם מבחינה מעשית, בשטח מול עזה אנחנו פועלים בשיתוף עם צה"ל וכולם כדי שהסיוע שצריך להינתן לא יינתן דרך אונר"א.
לא הייתי רוצה, ברשותך, להגיב מעל הבמה הזאת על הנושא הזה, שיש לו היבטים שונים. אגב, ישראל נעדרה מההצבעה; היא לא תמכה בהצעה, שהובלה על ידי יותר מ-100 מדינות בעולם. ברשותך, הייתי רוצה לא להתייחס כאן כרגע לסוגיה. אכן, סרביה סייעה לישראל בהחלט.
אוקיי, אנחנו תומכים בהצעת החוק, בתיאום כפי שנדרש להמשיך ולקדם אותה.
969 מילים של ישראל כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.