קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מאוד מאוד מתרגשת עכשיו, ואני העברתי בכנסת הרבה מאוד חוקים, חוקים חשובים. רק לאחרונה העברתי חוק יחד עם אופיר כץ, שהוא מהפכני, אבל פה עכשיו זה משהו שהוא בדמי – בדמי, ואני מאמינה שזה גם בדם – –
– – של הרבה מאוד אזרחי מדינת ישראל. זו לא פוליטיקה, אלה לא דברים קטנים בשוליים – זה מה אנחנו.
אני מתכבדת להציג בפני הכנסת חוק כדי להכריז על ארגון אונר"א כארגון טרור. אנחנו כולנו ראינו את הזוועות של 7 באוקטובר, אנחנו כולנו יודעים שעובדי הארגון השתתפו אקטיבית, פיזית, ברצח העם שלנו. בבוקר עובד סוציאלי, בלילה – מחבל; בבוקר מורה, ובאותו יום – אנס; רופא – ומחזיק חטופים. זה משהו שהדעת לא סובלת.
אני יכולה לדבר רבות על ההיסטוריה של ארגון אונר"א. כל הארגון הזה נולד בחטא ומתקיים בחטא, ומזמן אין לו מקום, כי תושבי עזה הם לא פליטים – הם נולדו שם, הם גרים שם 76 שנה. אין להם זכות שיבה – הם לא יחזרו לפה לעולם, תשכחו מזה. אז ארגון הפליטים המדומה הזה, אין לו זכות קיום, בוודאי ובוודאי אחרי שגילינו את הריקבון שקיים שם בתוך הדבר הזה שנמצא תחת החסות של האו"ם.
אבל גם אנחנו התרשלנו. אנחנו כמדינת ישראל ואתה כשר בממשלה, בממשלות רבות, חברי חבר הכנסת ישראל כץ – התרשלנו. הפעם ראשונה שגילינו אמל"ח במתקני אונר"א הייתה ב-2014. חברים – – –
חברים, חברי ממשלה, השר ישראל כץ, הפעם הראשונה שאנחנו כמדינה גילינו אמל"ח במתקני אונר"א הייתה ב-2014, ואנחנו עצמנו עיניים. ב-2019 היה דוח חסוי של האו"ם על זה שארגוני המחבלים חמאס וג'יהאד השתלטו על אונר"א' על ארגוני העובדים של אונר"א. ב-2019 – אדוני היושב-ראש, תקשיב לזה – דוח סודי של האו"ם על זה שארגוני המחבלים החמאס והג'יהאד השתלטו על ועדי העובדים של אונר"א. אז מה הפלא שב-2023 הם ביצעו את מה שהם ביצעו? הם היו שם, ולא עשינו עם זה כלום כי היה לנו מאוד מאוד נוח, אדוני השר. כמו עם הכסף הקטרי' רצינו שקט. ואני כל הזמן' כשהתחלתי להתעסק עם אונר"א, שמעתי שההנחיה של הדרג המדיני – שקט. כי נוח לנו לעבוד עם אונר"א, כי נוח לנו לעצום עיניים, כי נוח לנו שיהיה איזשהו גוף שמטפל שם בדברים.
שאלתי את שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן מה הייתה המדיניות שלו כשהוא היה שר הביטחון לגבי הכנסת חומרי בנייה לעזה, כי זה נושא אחר שאני מתעסקת בו – איך בעצם הם הצליחו לבנות את כל המנהרות האלה' מאיפה החומרים? ואז קיבלתי תשובה מאוד מאוד מדאיגה: כאשר ליברמן היה שר הביטחון, המדיניות הייתה לבדוק שק מלט ברמה של בניין – כך עבדנו. היינו בפיקוח הדוק/ גם אם הכנסנו לשם דברים, בדקנו ברמה של שק מלט, וב-2019, כשהוא סיים את תפקידו, היו הרבה מאוד אנשים שמאוד שמחו, ואתה יודע למה הם שמחו? כי התחיל – הכול היה קל, הפיקוח ירד, מה שנקרא' הגבולות נפלו, וכל אחד התחיל לעשות מה שבא לו. המדיניות נהייתה הרבה יותר סלחנית.
ואז קרה 2023 – וגילינו את מנהרות חמאס, גילינו את מנהרות חמאס שנבנו ממלט שאנחנו, מדינת ישראל, הכנסנו לשם. החיילים שלנו מצאו שם שקיות מלט טורקי שעבר דרך ישראל. הטילים יוצרו מהצינורות ששלחנו לעזה. אני כבר לא מדברת על זה שהרבה מאוד עסקים ישראליים התפרנסו יופי יופי מאונר"א. על זה פרסמתי מחקר בעיתון כלכליסט, על הכספים. זה הפך להיות עסק כלכלי – לעבוד עם אונר"א זה משתלם, זה מצוין, זה מכניס כסף, זה טוב לכלכלת ישראל, זה טוב לעסקים. אגב, זה נושא אחר שאנחנו צריכים לבדוק – מי אישר, איזה אינטרסים היו שם לאותם אנשי עסקים, מקורבים למיניהם, שקיבלו את כל הטוב הזה.
אתם בממשלה דיברתם רבות, ואני הכנתי ציטוטים של ראש הממשלה, של שר הביטחון, חברי הכנסת, ראשי הקואליציה, על אונר"א. אונר"א זה ארגון טרור, לא משהו אחר. כן, אני יודעת שיש לו מנדט מהאו"ם. בדקתי, זו אישיות משפטית נפרדת, ואנחנו כמדינה ריבונית יכולים להכריז שהארגון הזה לא רצוי פה. אונר"א מקבל תרומות – תבינו את זה – אונר"א מקבל תרומות מארגוני טרור שמדינת ישראל הגדירה אותם כארגוני טרור. המטה ללוחמה בטרור כלכלי פרסם. יש רשימת ארגונים שאנחנו הגדרנו אותם כארגוני טרור שאונר"א מקבל מהם כסף. זה המצב. ואתה, במשרד החוץ, מספק להם אשרות, ליווי וכל מה שמשרד החוץ נותן לארגונים בין-לאומיים גם עכשיו.
דמויות בכירות מאונר"א לא הצליחו לעבור בידוק ביטחוני בגלל הקשר לחמאס, ואנחנו מסתירים את זה. אונר"א מכניסה כסף מזומן לעזה ועושה הלבנת כספים לטובת חמאס. אני לא מגלה סודות מדינה, כי משום מה כל מה שקשור לאונר"א הופך להיות לסודי ולחסוי ובחדרי-חדרים. אני לא מוכנה יותר לזה שהדיונים בוועדת החוץ והביטחון בכל מה שקשור לאונר"א הם חסויים, בלי תשובות, ובורחים מהאמת. לעם ישראל מגיע לדעת את האמת, ועליכם, על הממשלה, להחליט אם אנחנו רוצים באמת לנצח, אם אנחנו ציונים, אנחנו פטריוטים, או שאנחנו נמשיך בדרך הזאת עם זנב בין הרגליים ולרצות את אויבינו; גם לרצות את אויבינו ובסוף גם לתת כלים לארגונים ואנשים שרוצים להרוג אותנו, לחטוף אותנו, לאנוס אותנו. מדינה חפצת חיים לא מתנהגת ככה.
אני מצפה שהחוק הזה יעבור כפי שהוא, as is, בנוסח הזה, לא בגבולות הריבוניים של מדינת ישראל, לא באכיפה של משטרת ישראל, אלא as is, כלשונו, בפסיק ונקודה, כי כל משהו אחר זה עבודה בעיניים. אני סומכת עליך, אדוני שר החוץ. תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, אני מבקשת ממך לעשות סדר במליאה, כי אנחנו מדברים על נושא לאומי, זה לא שטויות במיץ עגבניות.
ישראל, אני באמת רוצה שתקשיב לי ותיתן לי תשובות – לא לי, לכולנו.
מה שקורה עכשיו, אתה יודע מה, זה מזוכיזם. אנחנו ממשיכים הטבות מס לאונר"א. אתם, הממשלה, לא מסוגלים לשלול מהם הטבות מס. משרד האוצר ושר האוצר הכריזו ברעש גדול שהם שוללים מהם הטבות, וזה תקוע בממשלה. מל"ל מתנגד והצבא מתנגד, וזה לא קורה. הטבות מס לאונר"א – הילדה שני לוק, שגופתה חולצה מעזה ממבנה של אונר"א ששופץ מכסף גרמני, הייתה אזרחית גרמניה. זה אונר"א, וזה מה שקורה לנו. אימא של הילד יונתן סמרנו אמרה שהבן שלה נחטף ברכב עם לוחית זיהוי – תהיו איתי, זה חשוב, אלה החיים שלנו, אלה האזרחים שלנו – הילד נחטף ברכב עם לוחית זיהוי של אונר"א על ידי מחבל שהוא עובד סוציאלי של אונר"א. זה מה שקורה. עזבו פוליטיקה.
למה הפכנו? פחדנים של כל העולם. כולם תוקפים אותנו, כל העולם, ואת זה אנחנו לא מסוגלים. ואתה בא אליי עם התניות? אתה יודע מה זה ההתניות האלה? קבורת חמור. אני שבע שנים בכנסת, אני כבר מכירה את כל התרגילים האלה.
הארגון הזה, חייבים להכריז עליו כארגון טרור, להעיף אותם גם מיו"ש וגם מעזה, כי ביו"ש זה סניף של הפת"ח, ובעזה זה סניף של החמאס. זה מה שקורה. זה קרה בעזה, וזה יקרה ביו"ש. חברת כוח אדם שלהם, אחלה, מקבלים כסף פה, מקבלים כסף שם.
תקשיבו לאזרחים, תשימו את הפחד הזה בצד, תשתחררו. אני לא מוכנה לקבל את ההתניות האלה, כי החוק של בועז ביסמוט מדבר על אונר"א, הפסקת פעילות של אונר"א רק בירושלים – שזה כלום ושום דבר, ואתה תמשיך לתת להם שירותים דיפלומטיים. האכיפה של החוק של בועז ביסמוט זה על ידי משטרת ישראל. משטרת ישראל תיכנס לשועפאט ותסגור שם כמה כיתות לימוד של אונר"א – באמת, כמה אפשר לשקר? החוק הזה צריך לעבור כפי שהוא, בלי התניות. זו החובה המוסרית שלך, שלכם, אם אתם פטריוטים, אם אתם ציונים, כלפי אזרחי ישראל, כלפי החטופים, כלפי הנרצחים, כלפי המשפחות – אתם יודעים מה? עזבו הכול, לא אכפת לכם, בסדר – כלפי הילדים שלנו. מה יקרה פה אם עכשיו אנחנו לא מסוגלים לעשות משהו ממשי? אז התשובה שלי, אדוני השר, היא שאני לא מקבלת את ההתניות. החוק הזה עובר as is, מגיע לוועדה ושם אנחנו דנים, עם כל ההשלכות של הדבר, ולא ממשלתי ולא נעליים. די, אני מכירה את השיטות האלה. תודה.
1,217 מילים של יוליה מלינובסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.