קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, מתי שתרצה אני אתן לך חיבוק.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי אופיר כץ, אני חושב שתמיד אני מדבר אחריך בכמה נגלות של החוק הזה וגם בוועדות, אז אני אף פעם לא מתחיל עם התודות, כי אתה מסיים בתודות, אתה אומר את כל התודות. אבל אני רוצה לומר לך תודה אישית, לא רק על החוק הזה. בשנה וחצי האחרונות, ברוך השם, יש פה מחלוקות די רציניות, ובתפקידך כיו"ר הקואליציה יכולת לייצר שני וקטורים של פעילות: או לזרום עם הדריסה, מהצד שלי – דרסו, לא משנה, לא נתווכח על זה – או לייצר שיתופי פעולה, גם עם חוסר הסכמה מאוד רציני בנושאים מסוימים וגם מהותיים, בעיניי. אתה בחרת בדרך הזו, והיא דרך שבאה לידי ביטוי בחוק, איתי עכשיו, אבל אתה עושה את זה לא רק בחקיקה, אלא גם בצורה ובדרך שבה מתנהלת המליאה במקומות שאפשר לייצר שיתופי פעולה. בסוגריים, אני יודע שאולי אני עושה לך קצת נזק כשאני מחמיא לך, אבל אני חושב שזו הדרך להתנהל. אני חושב שזה חלק מהריפוי שצריך להיות בבית הזה ובחברה הישראלית, אז אני רוצה להודות לך על זה.
על החוק אני מודה לך מראש, אבל אמרת את כל התודות. גם החוק הזה, אתה אתמול נתת אותו כדוגמה. אתה אמרת: שמעתי שהממשלה לא עושה שום דבר חיובי – או שישב דודי אמסלם, אז אמרת: הינה, מחר אנחנו מעבירים את החוק הזה. נכון, החוק הזה הוא דוגמה לדבר טוב שאנחנו מייצרים. בעיניי הוא דבר טריוויאלי, וגם בעיניך, זה חלק משינוי תפיסה שלצערנו אנחנו במהלך המלחמה הבנו שצריך לעשות – להסתכל על חייל או על חיילת מילואים לא כפרט בודד שמתגייס, מתגייסת, שמה מדים והולכת לאן שהולכת כדי לתרום, אלא כמכלול שיש לו בית, שיש ילדים, שיש גבר או אישה, שיש משפחה שלמה ושצריך להסתכל גם עליה, שהיא חלק משירות המילואים, בטח ובטח כשאנחנו הולכים לשינוי בכלל בעומס על המילואימניקים.
חייל מילואים ממוצע עושה או עשה עד 30 ימי מילואים, תעסוקה, במשך שנה קלנדרית. היום אנחנו מדברים כבר על חודשים. לפי התחזית של מה שהולך להיות, גם אם עכשיו, מחר בבוקר, תסתיים הלחימה הזו, אנחנו מדברים על 50 עד 80 ימי מילואים בשנה. זה עומס מטורף על משק הבית. החוק הזה הוא בעיניי תחילתו של תהליך שצריך לשנות לגמרי את התפיסה של חיילי המילואים. אני מודה לך על זה. אני מודה כמובן לנטע, ראש המטה שלך. בדרך כלל אני מסתכל על הצד שלי, כאילו, יש גם נטע, אבל יש עוד שפשוט אנחנו סומכים עליהם, אז על נטע אני סומך. אני לא יודע אם זה בגלל שאת מהוד השרון או שפשוט את עושה עבודה מעולה או שגם וגם. זה מראה את מי שאת, את המחויבות שלך ושלכם לחוק.
אני מודה גם לפורום נשות המילואים, שמעבר ללהשיא משואה, אני חושב שזה מראה על המקום שלכן בחברה הישראלית. אחת הסיבות הגדולות שאני הצטרפתי לפוליטיקה זה השוויון בנטל, שבעיניי הוא גם חלק מהשינוי שצריך לעשות בחברה שלנו, אין מה לעשות. כל אחד ייקח את זה לאן שהוא רוצה, אני לא רוצה לייצר – בועז, שומעים אותך על מלא.
לא משנה, הכול טוב. שומעים אותך ממש, אז אם רצית – – –
אוקיי. השוויון בנטל – זה חלק ממה שאני הצטרפתי אליו, וזה חלק נוסף שצריך להשתנות בחברה הישראלית, ניקח את זה לאן שניקח את זה, וגם – לייצר את זה בהסכמות. לכן, כששאלתי אותך לאן זה יגיע – הייתי שמח אם אתה היית מנהל את זה, אבל כנראה זה לא יגיע.
אני רוצה גם להודות ליו"ר הוועדה – וציין את זה אופיר וציינו רבים אחרים – על החוקים שיוצאים מוועדת העבודה והרווחה של כנסת ישראל. זו בשורה ועשיית טוב בזמנים האלה, וזה חשוב. כמובן למנהלת הוועדה, כמובן ליועצת המשפטית, ואני מודה שנחשפתי פעם ראשונה לעבודה. לפעמים אני רואה את האינטראקציה עם כל ה"לא", נכון? בכל מה שאנחנו מביאים, תמיד יש את ה"לא" – למה לא, למה זה, אין כסף, אין זה, מה עם המעסיקים. היכולת שלך הייתה לנטרל את ה"לא", יחד עם הצוות של אופיר. זה היה בעיניי גם מרגש אבל מלמד איך הכנסת צריכה להתנהל ואיך מחוקקים צריכים להתנהל, וזה היה שינוי. כמובן לצוות שלי, לעמית, עדן ויובל, ולנשות המילואים, שפנו אליי לפני למעלה מחצי שנה – לא הפורום, נשות מילואימניקים שהם חברים שלי, שפנו אליי לפני חצי שנה, ואז דיברתי גם עם אופיר. אני מקווה שזה יוריד קצת מהעומס הרגשי או העומס התעסוקתי ויקל על השירות שלכם. תודה רבה. אם אתה רוצה חיבוק, אז סבבה. תודה.
698 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.