קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לכבוד הוא לי לבוא כיושב-ראש ועדת העבודה והרווחה כשהיושב-ראש של הכנסת כרגע הוא מי שהיה שר הרווחה, מאיר כהן. זה מאוד מתחבר לנושאים שאנחנו עוסקים בהם. אני באמת רוצה לבשר, לפני שאני מדבר על הצעת החוק שאני רוצה שתאשרו, שהיום הוועדה אישרה להכנה לקריאה שנייה ושלישית חוק שיאפשר לחטופים, שבעזרת השם ישובו לביתם בשלום – –
– – כמו שנאמר: "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם" – אז הכנו כבר חוק כדי לאפשר להם לחיות, להתקיים, ולענייני הבריאות שלהם. כל הדברים האלה יובאו, בעזרת השם, בימים הקרובים למליאה לאישור.
אבל היום, הרגע, עכשיו, יש לי הכבוד להגיש את ההצעה של חברי הכנסת אופיר כץ ונאור שירי, שהיא הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התשפ"ד–2024. הצעת החוק מציעה להרחיב את ההגנה על עובדים שמשרתים במילואים, וכן לעגן הגנות לעובדים שהם בעצם העזר כנגדו, נשות המילואים, שמסייעות לחיילים המשרתים במילואים ומחזיקות להם את הבית, שחס וחלילה אף אחד לא יחשוב לפטר אותן או להוציא אותן לחל"ת בגלל הדבר הזה שבעליהן נמצאים בחזית.
החוק הקיים כבר אוסר לפטר עובד שמשרת במילואים בשל שירותו במילואים, וגם בשל שירותו הצפוי במילואים וכל הקשור בו. כמו כן נאסר לפטר עובד שמשרת במילואים בתקופת שירות המילואים וגם בתקופה של 30 יום שלאחריה, אלא אם כן ניתן לכך היתר מאת ועדת התעסוקה שבמשרד הביטחון. ועדת התעסוקה לא אמורה לתת היתר אלא מטעמים מיוחדים שבשלהם יש להתיר את הפיטורים, ורק אם המעסיק הוכיח לוועדה כי הפיטורים אינם בשל שירות המילואים.
בהצעת החוק מוצע להרחיב את ההגנה כך שגם פגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של העובד ששירת במילואים ב-30 הימים שלאחר תום שירות המילואים ידרשו היתר של ועדת התעסוקה. זאת אומרת שלא יפחיתו לו משעות העבודה והזכויות שלו, למעט אם הפגיעה נובעת משינוי בדין או בהסכם קיבוצי, או שהיא נוגעת לרכיב שכר הקשור לתפוקת העובד, בתנאי שהירידה הזאת לא נובעת מהמעסיק. הוראה זו תיקבע כהוראה קבועה בחקיקה, ויחולו על הפרתה אותן הוראות החלות לגבי איסור הפיטורים, ובכלל זה ניתן יהיה להטיל עיצום כספי לפי חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011.
מאחר שמשירות המילואים מושפעים גם נשות המשרתים במילואים ובני זוגם, שנוסף על עבודתם נושאים בנטל הטיפול במשפחה בכל תקופת המילואים, מוצע בחוק זה להרחיב את ההגנות גם לגבי העובדים והעובדות כאמור. מוצע לקבוע בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949, הגנה מפני פיטורים בשל שירות המילואים לבני הזוג של המשרתים במילואים או להורה של ילד שטרם מלאו לו 14 שנה או שהוא תלמיד בחינוך המיוחד. כמו כן מוצע לקבוע בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, הגנה עליהם מפני אפליה כעובדים או כדורשי עבודה בשל שירות המילואים של בני הזוג. לרשימת החיקוקים הקבועה בתוספת לחוק האמור יתווסף גם סעיף 41א2 המוצע, המקנה את ההגנות שפורטו לעיל מפני פיטורים לעובדים שבן זוגם או הורהו האחר של ילדיהם משרת במילואים.
עוד מוצע לקבוע הגנות נוספות לעובדים שיש עימם ילד ושירות המילואים של בני הזוג של העובדים או של הורהו הוא שירות מילואים בנסיבות חירום, דהיינו בצו 8. זאת אומרת, יש הגנה נוספת למי שנקרא בצו 8, או שמשכו הצפוי או משכו בפועל של שירות המילואים הוא 21 ימים רצופים לפחות.
אם הצופים, אדוני היושב-ראש, מתקשים לעקוב אחרי הפרטים הרבים – אבל זה מסמך משפטי שצריך להיות מפורט מאוד, ולכן אני קורא את הנאום על פי הייעוץ המשפטי, כדי שהכול ייאמר והכול יהיה בפרוטוקול.
הזכאות להגנה תותנה בכך שהעובד מסר הודעה למעסיק לגבי שירות המילואים בתוך שלושה ימים מההודעה על כוונה לפטרו או להוציאו לחל"ת.
לפי המוצע, לשם פיטורים של עובד כאמור או הוצאתו לחופשה ללא תשלום יידרש המעסיק לקבל מראש היתר מוועדת התעסוקה. הוראות אלו יחולו על חופשה ללא תשלום לתקופה בלתי מוגבלת, לתקופה של 30 יום רצופים לפחות או לחופשה ללא תשלום שמשכה יחד עם חופשה ללא תשלום קודמת במהלך החודשיים שקדמו לה הוא 30 ימים לפחות. יצוין כי דרישה זו לקבלת היתר לא תחול אם העובד נקרא לעבודתו בצו לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום.
מוצע לקבוע כי ועדת התעסוקה לא תיתן היתר כאמור אלא אם כן נתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו. לעניין פיטורים יידרש המעסיק להוכיח כי הפיטורים אינם בקשר לשירותם במילואים של בני הזוג של העובדים או להיעדרות העובדים או לאי-ביצוע העבודה עקב כך. לעניין חופשה ללא תשלום, מה שנקרא ברחוב חל"ת, יידרש המעסיק להוכיח שההוצאה לחופשה ללא תשלום אינה קשורה לשירות המילואים כאמור, וועדת התעסוקה תוודא שקיימת הסכמה של העובדים שממילא דרושה הוצאה לחופשה ללא תשלום; כידוע, אי-אפשר להוציא אדם לחופשה ללא תשלום בלי הסכמתו. מקרה נוסף הוא אם הוועדה מצאה כי העובדים הם המעוניינים לצאת לחופשה ללא תשלום – הרי קורה שאישה שבעלה במילואים רוצה בעצמה לצאת לחופשה ללא תשלום – אף אם היא בקשר לשירות המילואים, ואין זו הסכמה שבדיעבד שנכפתה עליהם. במקרה כזה, היא תוודא כי קיימת הסכמה של שני הצדדים להוצאה לחל"ת. שני הצדדים זה המעסיק והעובדת.
כמו כן מוצע לגבי עובדים שיש עימם ילד עד גיל 14, לרבות ילד באומנה, שהוצאו לחופשה ללא תשלום לפני יום התחילה של תיקון החוק, לתקופה בלתי מוגבלת או לתקופה שסיומה 30 ימים לפחות לאחר יום התחילה, והם מסרו למעסיקם הודעה בכתב כי בני זוגם או הורהו האחר של הילד משרתים בשירות מילואים – יהיה על המעסיק לפנות לוועדת התעסוקה בתוך שבעה ימי עבודה ממועד ההודעה לשם קבלת היתר להמשך החופשה ללא תשלום. אם המעסיק לא יעשה כן, יראו אותו כאילו הוציא את העובד לחופשה ללא תשלום בניגוד להוראת השעה המוצעת.
לעניין אכיפת ההגנות האמורות – אכיפת ההגנות, שמישהו לא יחשוב שיש פה עניין של עקיפה, בקו"ף – לעניין אכיפת ההגנות האמורות מוצע לקבוע כי ועדת התעסוקה תהיה מוסמכת להטיל פיצויים בהתאם להוראות סעיף 21 לחוק על מעסיקים שפיטרו את עובדיהם בשל שירות במילואים של בני זוגם או שפיטרו עובדים כאמור או שהוציאו אותם לחופשה ללא תשלום בעת שירות המילואים בלא היתר, וכי מעסיק המפטר עובד או מוציא עובד לחופשה ללא תשלום בלי היתר, יישא באחריות פלילית לפי חוק החיילים המשוחררים, וניתן יהיה להטיל עליו עיצום כספי.
כתיקון משלים להגנה זו מוצע לקבוע כי אם ניתנה לעובדים שבני זוגם או הורהו של ילדם משרתים בשירות מילואים כאמור הודעה מוקדמת לפיטורים, תקופת שירות המילואים האמורה לא תבוא בחשבון במניין ימי ההודעה המוקדמת.
לפי המוצע, מידע לגבי זכויות הנובעות מהתיקון המוצע ייכלל במסגרת המידע שנמסר לחיילים בשירות מילואים בדבר זכויותיהם לפי סעיף 11(ב) לחוק שירות המילואים, וכן במידע המפורסם באתר של צבא ההגנה לישראל לפי סעיף 30 לחוק האמור.
הוראת שעה זו תחול לתקופה שעד 31 בדצמבר 2025 – נקווה, אדוני היושב-ראש, שנהיה אז מזמן מזמן אחרי המלחמה – וניתן יהיה להאריכה לתקופה של עד שלוש שנים נוספות. בתקופה שעד 31 בדצמבר 2024 מוצע שההגנה תחול גם ב-14 הימים שלאחר תום שירות המילואים, ותקופה זו ניתן יהיה להאריך לתקופות של עד שנתיים נוספות.
הוראת שעה זו תחליף לעניין משרתי המילואים את הוראת השעה שקבועה בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, אך היא תוסיף לעמוד בעינה לגבי בני הזוג של החיילים בשירות סדיר, ובכלל זה בשירות קבע.
כדי לסייע לעובדים שבני הזוג שלהם בשירות מילואים והם הוצאו לחל"ת בתקופת שירות המילואים, מוצע לקבוע בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, מענק חד-פעמי לעובדים שיש עימם ילד עד גיל 14, לרבות ילד באומנה, ובני זוגם משרתים בשירות מילואים בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, או שמשכו הצפוי של שירות המילואים הוא 21 ימים רצופים לפחות. תנאי נוסף הוא שההוצאה לחופשה ללא תשלום היא לתקופה של 21 ימים לפחות, בתקופה שמ-7 באוקטובר 2023 ועד 31 בדצמבר 2024, אף אם העובדים יצאו לחופשה ללא תשלום ביוזמתם. הזכאות למענק הזה כאמור תהיה בעד הימים שבהם שהו העובדים בחופשה ללא תשלום בעת שירות המילואים כאמור, ולא יותר מ-30 יום. המענק יהיה בסכום של 70% מההכנסה הממוצעת ליום שהייתה לעובד בשישה החודשים שבהם עבד לפני יציאתו לחל"ת, אך לא יותר מהסכום המרבי, שעומד על כ-49,000 שקל לחודש.
תחילתו של ההסדר האמור תהיה ב-16 ביוני, אך הזכאות למענק תחול לגבי מי שיצא לחל"ת לפני תחילתו של החוק המוצע, החל מ-7 באוקטובר. בכל מקרה, תנאי לזכאות הוא שהעובד היה עובד בשישה מתוך 18 החודשים שקדמו ליציאה לחל"ת, ושהוא לא זכאי לדמי אבטלה או לדמי לידה בעד אותה תקופה. כמו כן, לא ישולם מענק לפי ההסדר המוצע בעד פרק הזמן של 21 הימים שאחרי תום התקופה המזכה בתשלום דמי לידה למי שקיבלה מענק מקרן הסיוע למשרתי המילואים בעד אותה תקופה. מה שמתכוונים לומר – שלא יהיה כפל מענקים.
תיקון נוסף שנכלל בהצעת החוק מאריך את התחולה של ההוראה הקבועה בסעיף 406(ה) לחוק הביטוח הלאומי, שלפיה מענקים לפי הסכמים מכוח סעיף 9 לאותו חוק לא ייחשבו כהכנסה, כך שתחול על הסכמים לפי סעיף 9 שייחתמו עד 31 באוקטובר 2024.
הערכת העלות התקציבית שמסר משרד האוצר בקריאה הראשונה, הקשורה בתשלום המענק לבני הזוג שהוצאו לחל"ת, הצטמצמה, ועומדת עתה על כ-70 מיליון שקלים חדשים, ומשרד האוצר מסר בדיון בוועדה כי נמצא מקור תקציבי לעלות הצעת חוק זו. הצעת חוק זו היא הצעת חוק תקציבית כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק-יסוד: משק המדינה, ולפיכך נדרש לאישורה רוב מיוחד של 50 חברי כנסת לפחות.
ההצעה אושרה בוועדה פה אחד. להצעת החוק הוגשו – – –
לא, כי גם אני שואל את השאלה. אם אתה צריך 50, איך יש לך פה 50?
זהו, אני מבקש מהיועצת המשפטית – – –
אדוני היושב-ראש, אני כבר מדגיש שלפי התקנות, אם הממשלה מסכימה, לא צריך 50, ואם הממשלה אומרת שנמצא מקור תקציבי להעלות את הצעת החוק הזאת, אז לא צריך 50. זו התשובה.
ההצעה אושרה בוועדה פה אחד. להצעת החוק הוגשו בקשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה, אבל לא לפני, אדוני היושב-ראש, שאני אמסור תודה לעובדים המסורים ולעובדות של ועדת העבודה והרווחה, ובראשם המנהלת ענת כהן שמואל, ותודה ליועצת המשפטית אילת וולברג, שהשקיעה המון המון שעות בחוק הזה, ותודה לעובדי לשכתי בראשות יצחק פיליפ. תודה רבה.
1,550 מילים של ישראל אייכלר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.