החרם הטורקי והשלכותיו על כלכלת ישראל ויוקר המחיה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברות וחברי הכנסת, את ההודעה של טורקיה על החרם הטורקי קיבלתי בעת מפגש של שרי כלכלה של מדינות ה-OECD בפריז. הצעד הטורקי הוא חסר תקדים בהיסטוריה של עולם הסחר הגלובלי, שבו מדינה שהיא חברה ב-OECD וב-WTO מחליטה לקטוע את שרשראות הסחר והאספקה. חשוב להבין שזו לא רק סוגיה שבין טורקיה לישראל. טורקיה הפרה בגסות לא רק את המחויבות שלה מול ישראל, וכמובן שזה גם מפר את הסכם הסחר החופשי עם ישראל.

מייד עם קבלת ההודעה העליתי את הנושא בפורום של שרי הכלכלה של ה-OECD, שבמקרה היה בדיוק באותו יום, נפגשתי עם מזכ"ל הארגון מר מתיאס קורמן והגשתי תלונה רשמית ומסודרת נגד טורקיה ונגד החלטתה. הדגשתי בפני המזכ"ל שאנחנו מצפים מה-OECD לפעול נגד המהלך של טורקיה.

בנוסף, ישבתי עם שרי כלכלה של מדינות שונות, ובהן יוון ואיטליה, והם רואים – כפי שאמרו כאן חברי כנסת – הזדמנות להרחבת הסחר עם ישראל. טורקיה עשתה כאן טעות גסה – היא הציגה את עצמה כשותף כלכלי לא אמין, כמי ששובר את שרשראות האספקה הבין-לאומיים. הרבה מאוד חברות אירופיות, גלובליות, שמייצרות בטורקיה, נפגעות, והכעס עליהם לא בא רק מהסוחרים הטורקים אלא מכל היצרנים האירופים, ששואלים את עצמם: למה כדאי לנו לבוא ולפתח ולייצר בטורקיה?

מדינות ה-WTO, ה-World Trade Organization, וה-OECD מבינות שאי-אפשר לסמוך על טורקיה, ויש להן, כפי שאמרתי, כעס רב. אומנם בטווח המיידי אנחנו מוצאים את עצמנו עם אתגרים, אתגרים לא פשוטים, אבל הצעד הזה לטווח בינוני-ארוך יגבה מטורקיה מחיר משמעותי הרבה יותר מזה שאנחנו נידרש לו. אומנם יש כמה ענפים שבהם שיעור היבוא מטורקיה גדול, אך רוב היבוא מטורקיה הוא של מוצרים בסיסיים שבעבודה צמודה עם היבואנים ניתן להחליף ולמצוא גם במקומות אחרים בעולם. אנחנו צריכים לדאוג לגיוון מקורות היבוא ולא להסתמך יותר על טורקיה. למשק הישראלי יש אלטרנטיבות טובות גם ליבוא וגם ליצוא.

בשבועות האחרונים משרדי הכלכלה, החוץ, התחבורה, האנרגיה, החקלאות, המטה לביטחון לאומי והאוצר מקיימים שיח משותף להגעה לפעילות ממשלתית משותפת ומוסכמת. יחד עם הנהלת משרדי הובלנו מפגשים עם היצואנים ועם היבואנים על מנת לוודא מינימום נזק למשק ולכלכלה ולמצוא חלופות. הרעיון הוא לקבל החלטות בצורה אחראית ומידתית ובמסגרת הכללים הבין-לאומיים, לאחר התייעצות עם הרבה שותפים שלנו ברחבי העולם. משרד הכלכלה והתעשייה העמיד סכום ראשוני של 5 מיליון שקלים לסיוע ליצואנים לאתר שווקים חדשים חלף לשוק הטורקי ולסייע להם ביציאה לשווקים הללו.

אני רוצה לשתף אתכם שבמסגרת הצעדים שאנחנו שוקלים, אנחנו בוחנים מעבר למדיניות של רישיונות יבוא מטורקיה. מעבר שכזה יאפשר למשרד הכלכלה והתעשייה, בחוכמה, לדאוג לאינטרס הישראלי בפינצטה, לא במה שנקרא "בירי אוטומט", ולנהל באופן הדוק יותר את היחסים בין המדינות. לא נכון יהיה להיגרר לצעדים פופוליסטיים שפוגעים בראש ובראשונה ביוקר המחיה בישראל. הטלת 100% מכסים על מוצרים שמגיעים מטורקיה תגרור בהכרח גל התייקרויות ותשפיע לרעה על יוקר המחיה בישראל, וגם עלולה לייצר לישראל נזקים והשלכות שליליות מול שותפי סחר בכל רחבי אירופה, ואני מעדיף לא להרחיב על העניין. לכן אני אתנגד לכך.

משרד הכלכלה פועל כדי לסייע למשק להפחית את התלות בטורקיה. אנחנו מפעילים את כל הערוצים שעומדים לרשותנו כדי לסייע לסקטור הפרטי למצוא פתרונות וחלופות, בין היתר להשתמש בכל מערך הנספחים המסחריים של משרד הכלכלה בעולם. לא כולם יודעים, אבל מסחר בין-לאומי הוא באחריות משרדי, ויש לנו נציגות ב-55 מקומות ברחבי העולם שדואגות גם להסכמי סחר, גם לסנכרון ותיאום מדיניות נכונה וגם לסייע ליצואנים, להייטק הישראלי ולאחרים, להגיע לשווקים הבין-לאומיים. מניסיוני, כשאני נוסע בעולם במסגרת תפקידי, אני רואה את הפוטנציאל הענק ואת החשיבות הגדולה ואת שביעות הרצון הגדולה שיש ליצואנים הישראלים בעבודה גם עם מכון היצוא, בוודאי ובוודאי עם הנציגים של משרד הכלכלה ברחבי העולם. הם היום עומדים לרשות היבואנים, ואנחנו עובדים אחד-אחד, יבואן-יבואן, למצוא להם פתרונות וחלופות ככל שהדבר מתאפשר.

מכובדיי, אנחנו עומדים בקשר רציף עם המגזר העסקי, שהתחיל לחשב מסלול מחדש. האירוע הזה מספק לנו הזדמנות פז לפעול לשינוי ארוך טווח, שיסיט את הסחר לשותפים אמינים יותר, ולחזק את מערכת הסחר שלנו עם מדינות ידידותיות ויציבות, כמו כמה מהדוגמאות שאני נתתי. לכן, הפחתת התלות שלנו בטורקיה והמשך שגשוג המשק, לצד שמירה על כללי המשחק הבין-לאומיים, הם התשובות הציוניות ההולמות לצעד של נשיא טורקיה, הצעד הלא-אחראי. תודה רבה.