החרם הטורקי והשלכותיו על כלכלת ישראל ויוקר המחיה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, הטירן הנודע ארדואן, תומך הטרור, האסלאמיסט הקנאי, שונא ישראל והציונות, החליט להחרים את ישראל, והוא לא מוכן לייצא אליה סחורה. הוא עשה את זה באופן מדורג אבל עקבי, כששנאה נוטפת לו מן העיניים. בו בזמן, אחת מחברות הביצוע הקבלניות הגדולות בישראל בענף הבניין, אשר מעסיקה מאות עובדים זרים טורקים ועובדת בפרויקטים רבים גם בבניין וגם בתשתיות, היא חברה טורקית, שאיך לא, חרף ניסיונות נציגיה כאן בארץ, שנפגשו איתי כמה פעמים להציג ניתוק שלהם מגישתו של הרודן, מזיקה אליו, בטח מקרבה אליו – מסתבר שאחד מבעלי השליטה שלה, אדוני היושב-ראש, הוא לא אחר מאשר אח של אותו רודן.

אז מצד אחד, מדינת ישראל שוב מורידה את ראשה בפני טורקיה, שלא לומר מגישה אליה שוב את הלחי השנייה, אחרי שספגה ממנה אין-ספור חבטות בלחי האחת. מצד שני, טרם ראיתי תוכנית כלשהי להגברת הייבוא ממדינות אחרות. מצד שלישי, אדוני השר, טרם ראיתי מכרז להבאת חברות ביצוע ממדינות נוספות כדי לצמצם את התלות בטורקיה. מצד רביעי וחשוב ביותר, המשבר הזה הוא הזדמנות לחתימה על הסכמי סחר נוספים וליצירת קשרים בין-לאומיים חדשים, שיכול להיות שבתוכם נוכל לאפשר לנו גם לפרגן למדינות ידידותיות שעומדות לצידנו, בוודאי בימים האלה.

הצורך של מדינת ישראל ביתירות משקית, אדוני היושב-ראש, הוא קריטי גם לטווח הקצר ועוד יותר לטווח הארוך. כמו שאסור לנו להסתמך על מדינה אחת בנושא עובדים זרים – כי יום אחד תאילנד סוגרת את שעריה ואין לנו מי שיקטוף פירות, ויום אחד יש סגר והפלסטינים לא נכנסים לעבוד בבניין וענף הבניין קורס – כך אנחנו מבינים שאנחנו לא יכולים להסתמך על טורקיה. זה קריטי למשק האנרגיה. אני לא ארחיב על כך יותר, בטח לא על הבמה הזאת.

אני מצפה ומבקש שהנושא החשוב הזה יגיע לדיון בוועדת החוץ והביטחון או בוועדת הכלכלה, על מנת שהממשלה תיזום תוכנית אסטרטגית להגברת היתירות המשקית בנושא היבוא על כלל הענפים השונים.

בהזדמנות הזאת, אני מבקש להודות לחבריי מהאופוזיציה ולדימיר בליאק ומהקואליציה ינון אזולאי ויצחק קרויזר, על כך שמצאנו עוד נושא משותף להרים את הגאווה הלאומית, להסביר ציונות מהי ורוח לאומית, כך שאף אחד, בטח לא אותו רודן, לא יהיה חלק בבניין עם ישראל ומדינת ישראל. תודה רבה.