תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק של חבר הכנסת סולומון היא המשך ובאותה רוח של הצעת החוק של חברתי, חברת הכנסת צגה מלקו, שעברה כאן, ונמצאת בדיונים בוועדת החוקה בהכנה לקריאה ראשונה, וגם תצורף אליה, כדי שאפשר יהיה לעשות תיקון של העוול הגדול והמקומם הזה שנעשה לרבים רבים מבין יוצאי אתיופיה.
אדוני היושב-ראש, אני חושב שכל הצעות החוק האלה חוסות תחת כותרת מאוד ברורה: הצעת חוק לתיקון של העוול הנורא של אכיפה בררנית – לפחות בדיעבד. זו מציאות שאי-אפשר להשלים עימה, מציאות קשה מאוד. היא מכה בנו כמעט כל יום. רק היום שמענו דברים מזעזעים, מקוממים, שעוד ייבדקו, ואני חושב שהם מחייבים התייחסות של גורמי אכיפת החוק. המציאות שכולנו מכירים – – –
על אמירות על כך שיש כאלה שלא מתאימים להיות במעצר ודברים מהסוג הזה. ככל שהדברים האלה נאמרו באמת, אני חושב שהם בוודאי דברים מקוממים. אבל אני חושב שמה שחשוב הוא פחות הדברים – – –
אבל אני חייב לומר שמה שחשוב הוא פחות מה שנאמר; מה שחשוב הוא בעיקר מה שקורה. ומה שקורה הוא נתונים מדהימים, בלתי נסבלים, של עוול עצום. אתם יודעים, הדבר הכי מדהים הוא שההפגנות של יוצאי אתיופיה היו ברובן באותו מקום בקפלן, שם, מתחת לעזריאלי.
אותה זירה, אותו דבר. כאן – מספרים עצומים – –
– – של כתבי אישום, ושם – כלום. ואני לא מדבר על מה שהיה בהתנתקות, זה דברים שקרו עכשיו. על זה אי-אפשר אפילו להסביר שזאת מדיניות אכיפה שונה, והשנים עברו, וכל מיני תירוצים עלובים שאי-אפשר לקבל אותם. ולכן, אני חושב שהמהלך הזה לתקן את העוול הזה – ואני חייב לומר, הוא לא העוול היחיד. בעיניי צריך לטפל – אני אמרתי את זה כאן כאשר העברנו את החוק של חברת הכנסת מלקו. אמרתי: צריך להרחיב וצריך לטפל בכל המקרים שבהם התברר שהייתה אכיפה בררנית. זה נכון לגבי הציבור החרדי, זה נכון במקרים לא מעטים גם ביחס לציבור הערבי. אני חושב שזה נכון לגבי כולם. אני בעד אכיפה חזקה, משמעותית – בטח בעולמות האלה של חסימת כבישים – כלפי כולם. אבל אם אין אכיפה כלפי כולם, לא יכול להיות שתהיה אכיפה כלפי חלק, מכיוון שזה הרס מוחלט של כל יסודות החברה ודבר שאי-אפשר לקבל אותו.
נכון.
נכון. כל העוול הזה, המצב, זה הרבה יותר עמוק בעיניי, במובן הזה שהבסיס לכול הוא העובדה שכולם שווים בפני החוק. אם לא כולם שווים בפני החוק, אז אנה אנו באים ובאיזה מקום אנחנו נמצאים? ואני אומר לכנסת ישראל: אנחנו מחוקקים חוקים, אבל אם בסוף אנחנו מחוקקים חוקים שאמורים להיות שווים לכולם, ומי שאמון על אכיפתם נוהג בדרך של אכיפה בררנית. זה מצב שאי-אפשר להשלים איתו, ואני חושב שהחוק הזה הוא מאוד חשוב.
אני רוצה לפנות מכאן לחבריי בוועדת החוקה, חוק ומשפט, ולבקש מכם: תקדמו את החוק הזה, תסיימו אותו. אני העברתי אותו בממשלה בקשיים אדירים, אתם מתארים לעצמכם שלא כולם אהבו את הצעת החוק הזו. אני חושב שצריך לסיים את החקיקה של החוק הזה ומייד, מייד. אני גם אפשרתי – – –
אני גם אפשרתי להעביר הצעות, את ההצעה של חבר הכנסת סולומון ואת ההצעה, בשעתה, של חברת הכנסת תמנו, כדי שלא יהיו פה שאלות לא של קואליציה ואופוזיציה, לא של מאבק על – מאבקים אחרים.
לא, לא, אין בכלל ספק.
אבל אני אומר, אני אפשרתי את זה כדי שכל השאלות האלה יזוזו הצידה ואפשר יהיה לגמור את החקיקה הכל-כך חשובה הזאת, שאכן, כפי שציינת, אדוני היושב-ראש, הייתה יוזמה והובלה מהרגע הראשון על ידי חברת הכנסת צגה מלקו, בצורה הטובה ביותר והצודקת ביותר.
ואני מבקש ומפציר בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת: סיימו את החוק, תכינו אותו לקריאה ראשונה, תעבירו אותו, ולאחר מכן – גם לקריאה השנייה והשלישית. אנחנו מוכרחים לתקן את העוול הנורא הזה. וכמובן שאני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, כאשר התמיכה היא כמובן בכפוף לכך שהיא תמוזג עם הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין המחאה כנגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2023, ההצעה של חברת הכנסת מלקו, והצעה נוספת, כפי שהזכרתי קודם, של חברת הכנסת תמנו, ובכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמות עם משרד המשפטים והמשרד לביטחון לאומי. גם השר בן גביר וגם אני רתומים למאמץ הזה, כדי לסיים את העניין הזה. אנא מכם, זה בידיים שלכם. תעשו את המאמץ הזה, ועדת החוקה כאן, ותסיימו.
התייחסתי, חבר הכנסת רביבו.
גם אני התייחסתי. אומנם אמרתי שוב – – –
לא, לא ברמז. אני אמרתי שמאחר שלא הספקתי לבדוק ולא ראיתי במו עיניי את הפרוטוקול, אז אני לא רוצה להתחייב על מה שעוד לא ראיתי בעיניי.
אבל אמרתי שגם בלי ההחלטה הזאת – –
– – גם בלי החלטה הזאת – – –
אבל אני אומר שזה לא עניין נקודתי של איזו פסיקה בתיק מסוים. הבעיה פה היא בעיה עמוקה, עמוקה, עמוקה, רוחבית, של חוסר שוויון, של אכיפה בררנית זועקת לשמיים, מקוממת. ולכן, רבותיי, בואו נעשה את מה שאנחנו יכולים לעשות, ולפחות בדיעבד נתקן את העניין הזה במקרה של יוצאי אתיופיה, ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה.
781 מילים של יריב לוין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.