קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש רגעים שבהם צריך לדעת לשים סטופ, לשים את היד על הלב ולהבין שמוצו כל האפשרויות. כנס הקיץ הזה נפתח היום, אבל אין חדש תחת השמש. הממשלה המכהנת לוקחת אותנו לאבדון – מלחמת התשה מצד אחד, מצד אויבינו, מול ממשלה שלא יודעת להתוות לא כיוון, לא דרך ולא אופק. יש פגיעה אנושה בהרתעה של צה"ל. שבעה חודשים לתוך מלחמה, ואנחנו נמצאים עם שש זירות פתוחות במקביל, כשהממשלה הזאת לא יודעת ואין לה שום מושג איך לסגור אותן.
בזירה הבין-לאומית יש אפס לגיטימציה מצד בעלות הברית הטובות שלנו, והיום נשבר שיא נוסף ביחס האנטי-ישראלי והאנטישמי מצד בית הדין בהאג. במקום שסוגיית החטופים תהדהד בכותרות ובתקשורת הבין-לאומית, אנחנו חווים דה-לגיטימציה בעולם.
הממשלה הזאת, ברור לכולם, הגיעה למיצוי. שום אולטימטום של בני גנץ לא יעזור, כשעושים עוד מאותו דבר ומצפים לתוצאה אחרת. זאת טעות. יש לנו קבינט מסוכסך שנגוע בשיקולים פוליטיים. קבינט כזה לא יכול להוביל לא מערכה ולא חיילים בשדה הקרב. ממשלה כזאת צריכה ללכת הביתה.
עכשיו יותר מתמיד, מדינת ישראל נדרשת לממשלה חזקה, עם תוכנית פעולה ברורה. ממשלת המחדלים, זאת שהובילה אותנו למחדל הגדול ביותר בהיסטוריה ב-7 באוקטובר, מנהלת את המערכה באופן כושל לחלוטין כבר שבעה חודשים. ואנחנו רואים מה קורה: בצפון – ממשלה שוויתרה על הגליל; רצועת הביטחון הפכה להיות בתוך שטחנו; יישובים כמו מנרה, שלומי, מטולה, הפכו להיות מטווח של חיזבאללה. ברצועת עזה ההישגים נשחקים; חיילי צה"ל נכנסים שוב ושוב לאותו אזור, פעם שנייה לג'באליה, פעם שלישית לזייתון; מקומות שהם היו בהם ממש לפני ארבעה חודשים וטיהרו ממחבלים, חוזרים והופכים להיות הומים ושורצים במחבלים.
כיצד יכול להיות שהממשלה לקחה את המלחמה הכי צודקת שיש והוציאה אותה מהקונסנזוס גם בתוך העם וגם בזירה הבין-לאומית? לא מספיק לקוות לשינוי, אנחנו צריכים ליצור אותו. אין ברירה. הפעם אנחנו חייבים תוצאה שונה. בכנס הזה לא יהיה מנוס – צריך לפזר את הכנסת וללכת לבחירות.
296 מילים של שרון ניר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.