קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 25), התשפ"ד–2024. מדובר בחוק שוויון – אני אגיד את זה במשפט קודם, לפני שאני אקריא את הנאום המקצועי. מדובר פשוט בייצוג הולם לאנשים בעלי מוגבלויות גם בחברות ממשלתיות. היום יש חוק שבמשרדי הממשלה צריך להגיע ל-5% עובדים בעלי מוגבלויות, אבל החברות הממשלתיות פטורות מהדבר הזה; הן חייבות לעשות את זה, אבל עדיין אין חוק ספציפי לגביהן. זאת הצעת החוק שאני מעלה בפניכם.
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998, מעגן את זכותו של אדם עם מוגבלות להשתתף באופן שוויוני ושווה בחברה בכל תחומי החיים, תוך מתן מענה הולם לצרכיו הייחודים של אותו אדם. אחת ההוראות החשובות בחוק היא חיובם של מעסיקים לפעול לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בקרב עובדיהם. סעיף 9 לחוק קובע הוראה כללית של ייצוג הולם, ולפיה מעסיק שמעסיק מעל 25 עובדים שראה כי בקרב עובדיו אין ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות, יפעל לקיום הייצוג ההולם, לרבות ביצוע התאמות.
בשנת 2016 תוקן החוק ונקבעה חובת ייצוג הולם משמעותית, לא כמו הנוסח הקודם, שהוא צריך לדאוג לכך, אלא הוא מחייב גופים ציבוריים גדולים שמעסיקים יותר מ-100 עובדים להעסיק אנשים בעלי מוגבלות. על פי החוק, יראו גוף ציבורי גדול ככזה שעומד בחובת הייצוג ההולם אם לפחות 5% מקרב עובדיו הם עובדים עם מוגבלות משמעותית. על מנת לבדוק את עמידת המעסיקים הגדולים ביעד הייצוג קובע החוק מנגנון של העברת נתונים לביטוח הלאומי, והוא אחראי לעבד את המידע שהוא קיבל ולבדוק אם הגוף הציבורי עומד ביעד הייצוג ההולם. בצד חובה זו נקבעה סמכות לנציב או לעובד הנציבות להוציא למעסיק צו מסירת נתונים, וכן צו לנקיטת פעולות לשם קידום העסקת אנשים עם מוגבלות. בנוסף, בשנת 2022 תוקן החוק ועוגנה בו הסמכות לבצע אכיפה מינהלית גם על הוראות חובת הייצוג ההולם.
כעת, במסגרת הצעת החוק שבפניכם, מוצע לקבוע כי ההסדר האמור, שקובע חובת ייצוג הולם בגופים ציבוריים גדולים ומנגנון בדיקה של עמידה ביעד הייצוג, יחולו גם על חברות ממשלתיות וחברות בת-ממשלתיות שמעסיקות 100 עובדים לפחות. כלומר, חברות ממשלתיות גדולות יצטרכו לעמוד ביעד ייצוג שלפיו 5% לפחות מעובדי החברה הם עובדים עם מוגבלות משמעותית. מוצע כי ההסדר האמור לגבי חברות ממשלתיות וחברות-בת ממשלתיות ייכנס לתוקפו שנה מיום פרסום החוק, כדי שיוכלו להיערך ולהתארגן ולבצע.
ההצעה אושרה בוועדה פה אחד ואין לה הסתייגויות. לפיכך אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה.
אני מבקש להודות לצוות הוועדה שעבד על הצעת החוק בראשותה של המנהלת ענת כהן שמואל, ליועצת המשפטית ענת מימון, לצוות ועדת העבודה והרווחה ולצוות הלשכה שלי, ובראשם ליצחק פיליפ. תודה רבה, אדוני.
417 מילים של ישראל אייכלר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.