קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה. אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, חברי אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, אני חייב להגיד גם לך, חבר הכנסת קלנר, תן רק הקשבה של דקה לחבר הכנסת אופיר כץ, שיבין למה אני באמת, על החוק הזה – אני קודם כול חייב לפרגן ולהגיד, מאז שנכנסת, לקחת על עצמך כדגל את כל הנושא של ילדים מגיל לידה עד גיל שלוש.
גילוי נאות: אשתי מנהלת מעון. היא גם מדריכה חינוכית. אני יודע ומכיר את הנושא הזה, אני יודע עד כמה זה חשוב לך, וגם לי. אבל כשאתה מביא חוק כזה – וזה טוב שהוא הגיע וולונטרי; בהתחלה זה היה אמור להגיע בצורה אחרת, זה שונה, ודיברנו על זה רבות בעניין. אבל מה מכעיס אותי? כל פעם מגיע חוק לכנסת, ואז מביאים לך 300 התניות ובודקים איזה משרד צריך עוד לבנות כדי להעביר את החוק הזה גם במשרד הזה: חינוך, בריאות, עבודה, רווחה. השר לשירותי דת, גם אצלך צריכים לעבור מעונות היום? הוא לא איתנו. אבל אתה יודע, זה כאילו הילד הקטן הזה עוד לא נולד, ואתה כבר מעביר אותו את כל המשרדים.
עכשיו, מה קורה? הוא מגיע, הוא נבחר לכנסת – אומרים לו: אתה רוצה להיות שר? הוא אומר: כבר עברתי בכל המשרדים האלה. זה מה שקורה בסופו של דבר. אני אומר דבר כזה: קודם כול, צריך לתת להם גם תמריץ, כמו שאמרת, וצריך לעמוד על זה. אבל הבעיה הגדולה, אולי זה המקום גם להגיד את זה – ונגעת בזה – כשאנחנו מדברים על המטפלות, מתי שומעים עליהן? שומעים על המטפלות רק כשקרה איזה מקרה – שמענו על מעודה וכל מיני שמות של מטפלות שבאו והתעללו – אז פתאום אנחנו שומעים על אותן מטפלות. אבל אני רוצה להגיד לכן, למטפלות, אתן עושות עבודה מדהימה למען הילדים שלנו, עבודה מסורה. אתן מטפלות מדהימות שבאמת מוסרות את הנפש. אתה יודע מה, אופיר? במה אנחנו צריכים לטפל? בשכר שלהן. השכר שלהן, אף אחד לא שומע. כמה שאנחנו צועקים, לא שומעים. הן בשכר הכי נמוך, אף אחד לא מתייחס אליהן. אז אנחנו מתייחסים לילדים – וזה נכון, וככה צריך להיות, וצריך לעשות הכול על מנת שהילדים האלה יחיו בבטחה, כמו שאתה עושה כל הזמן – אבל גם על המטפלות, גם להן צריך לתת את הדעת.
לכן אני אומר, אם אתה אומר שתהיה אפשרות, גם בוועדה, לבדוק את העניין של התקצוב, אז אני מוכן להצביע בעד. אם אתה חושב שזה דבר שהוא נכון וראוי לעשות את זה, אז בבקשה, אני מוכן ונרתם. ויש עוד דבר אחד – – –
נאור, אתה צודק, עלו כבר שלושה חוקים ולא הזכירו את השם שלך, אז הינה, נאור שירי, אני מזכיר את השם שלך, שיהיה כתוב בפרוטוקול. נאור שירי, כל הכבוד, הזכרת לי, ואני עובד על מה שסיכמנו בשבוע שעבר, על החוק לרשות לגיל הרך, שהוא נמצא בהסכמים הקואליציוניים שלנו. אז אותם משרדים שאמורים להיות כאילו בפנים, כל המשרדים, שישבו לפני שהחוק מגיע אליהם, שכבר יסכימו לחוק הזה.
אני רוצה להגיד לך, אופיר, לרון כץ כמובן וליוסף עטאונה, יישר כוח על החוק הזה. אני אמרתי, אופיר אמר לי, אני עליתי כדי להגיד שאני לא בעד החוק הזה. אופיר אומר שאפשר לשנות את זה. ביחד אני מוכן להיכנס ולעשות את השינוי הזה גם בנושא של התמריצים, אז אדרבה, אם זה יהיה בצורה הזאת, עד שאני אגיע למקום, יכול להיות שאני אשנה את דעתי. תודה רבה.
524 מילים של ינון אזולאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.