הצעת חוק איסור ביזוי אנשי כוחות הביטחון ופגיעה בכבודם, התשפ"ד–2023

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, שרים, ללא ספק אנחנו נמצאים היום בתקופה הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל מיום היווסדה. אנשים מוסרים את נפשם כדי שאנחנו נוכל לשבת פה עכשיו ולדבר, ללכת לקניונים ולמסעדות ולהופעות, לחיות את החיים – –

– – לחיות את החיים שלנו כשגרה. אלה אנשי כוחות הביטחון. לא פעם פה בכנסת, במליאה, בוועדות, חברי הכנסת, שרים וראשי מפלגות דיברו על כמה חשוב לתמוך, לעזור, להגן על אנשי כוחות הביטחון. כולנו מסכימים על זה חד-משמעית. גם מאוד חשוב להגן על כבודם של אנשי כוחות הביטחון.

החוק שלפנינו, הכותרת שלו היא "הצעת חוק איסור ביזוי אנשי כוחות הביטחון ופגיעה בכבודם". זו הכותרת – "איסור ביזוי אנשי כוחות הביטחון ופגיעה בכבודם". אז לתשומת ליבם של חברי הממשלה וכל אנשי הקואליציה שמתכוונים להצביע נגד – אם אני מבינה נכון את ההתארגנות שם, אתם תצביעו נגד הצעת חוק שמבקשת לעגן בחקיקה ראשית – –

– – הצעת חוק שמבקשת לעגן בחקיקה ראשית הגנה על כבודם ואיסור ביזוים של אנשי כוחות הביטחון. אז אני מבינה שאצלכם כבר מזמן מה שאתם מדברים זה לא מה שאתם מתכוונים אליו, מה שאתם מתכוונים אליו זה כנראה בשפה אחרת, משהו אחר. אנחנו רגילים לזה, אבל עדיין חשבתי שיש דברים שהם מוסכמות, שבהם אין שתי שפות, אין דברים נסתרים, אלא מאוד מאוד ברור. כי בסוף, מי אלה אנשי כוחות הביטחון? אלה הבעלים שלנו, הנשים, הילדים; זה אנחנו, זה העם שלנו, זה חלק מאיתנו. כשמבזים חייל במילוי תפקידו במחסום ויורקים לו לפרצוף, זה קורה עם הילדים שלנו, של כולנו, כי היום זה שליף ומחר זה שלך. כשמבזים חיילות במדים ברכבת, אלו בנות שלנו.

לאחרונה היה מקרה מאוד מצער: חייל מילואים יוצא לאפטר ונתקע בהפגנה פרו-פלסטינית ומבזים אותו שם, יורקים עליו ומקללים אותו בגלל שהוא חייל מילואים שהגן עלינו. זה אח, זה ילד, זה בעל, זה בן זוג, זה אנחנו. הצעת החוק הזאת מבקשת לייצר אווירה ייחודית שמגינה על כבודם של אנשי כוחות הביטחון – חיילים, עובדי שירות הביטחון הכללי, שוטרים, משרתי מילואים או כל גוף ביטחוני אחר לפי הגדרת שר הביטחון וממשלת ישראל.

אפשר לדבר גבוהה-גבוהה, אפשר לדבר בסיסמאות, אבל צריך לעשות, פשוט לעשות, ולהבין דבר פשוט: חייל, שוטר, אנשי ביטחון כללי – הם המגן שלנו. בלעדיהם אין לנו קיום פה, ואנחנו כולנו ראינו איך האנשים האלה באמת עצרו בגופם את התופת שהייתה פה ב-7 באוקטובר, לא חשבו פעמיים. אנחנו רואים איך הילדים הצעירים האלה – מה הם עושים שם בעזה, בח'אן יונס, איזה פעולות הירואיות הם עושים, איך הם באמת לא חושבים פעמיים. הקלישאה הזאת "לקפוץ על הרימון" – הם קופצים, הם עושים את זה בשבילנו, כדי שאנחנו נמשיך לריב פה אחד עם השני.

אז הצעת החוק הזאת מבקשת להסדיר ולייצר אווירה ייחודית – אגב, העונש הוא קנס כבד על ביזוי חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון, גם במילוי תפקידם וגם כאשר הם נמצאים במדים במקום ציבורי. אני לא מוכנה להשלים עם המצב שאצלנו, בתוך מדינת ישראל, אנשי כוחות הביטחון שלנו יספגו קללות, יריקות, ביזוי ויחס משפיל כשהם במדים או במילוי תפקידם, ואני מאמינה שזה מוסכם על כל חלקי הבית הזה, אני רוצה לקוות, במיוחד עכשיו, כשאנחנו נמצאים במצב ביטחוני כל כך לא פשוט, וכל מה שיש לנו הוא אנשי כוחות הביטחון. אין לנו משהו אחר. יש לי הרגשה שהכוחות המיוחדים מארצות הברית לא ינחתו פה ולא יילחמו בשבילנו ולא יביאו לנו פה שלום. זה רק אנחנו, בידינו, עם החיילים שלנו.

ברשותך, אני רוצה לצטט איך שרי ממשלה דיברו על התופעה הזאת בעבר, וכנראה שעכשיו הם ילכו להצביע נגד. השר גוטליב – השר גולדקנופ – –

איתך סיימתי להיום. – – שר השיכון שלנו, אמר כך אחרי מקרה שבו ביזו חיילות ברכבת: "כל המלבין פני חברו ברבים, אין לו חלק בעולם הבא – כל יהודי באשר הוא. גם חיילי צה"ל כלולים בכלל זה. אני מגנה את ההתנהגות הזו, שאיננה מייצגת את כלל ציבור שומרי התורה". אם אתם זוכרים, היה שם מקרה מצער של חיילות צה"ל שספגו קללות ויריקות. איתמר בן גביר, שר הטיקטוק והפיתות שלנו, שכל הזמן מדבר על כמה שחשוב לשמור על כבודם של השוטרים – הינה, יש לך הזדמנות, שר, יש לך הזדמנות לעשות את זה. ראיתי לא מעט סרטונים שבהם רואים כיצד מקצת המפגינים, שרובם אנשים נורמטיביים, מקללים, יורקים, זורקים על השוטרים גדרות ומנסים לתקוף אותם. "במשמרת שלי יהיה לכם גיבוי" – הוא מדבר על גיבוי לשוטרים. זאת אומרת, כשצריך לעשות סרטונים, טיקטוקים והצגות פה בכנסת, איתמר בן גביר הוא הראשון להתייצב, אבל כרגע, אם אני מבינה נכון, הממשלה מתנגדת לחוק הזה.

בהמשך לאיתמר בן גביר, בהמשך להפגנה בקיסריה הוא אמר כך: אני קורא למצות את הדין מול הבריונים שתקפו את השוטרים, וקורא לאפס סבלנות מול התופעה של התנפלות על שוטרים ואנרכיה. אז החוק הזה, שחשבתי בתמימות שכנראה תהיה בו הסכמה מקיר לקיר – אולי חוץ מכמה חברי כנסת מסיעות מסוימות, להפתעתי, הקואליציה החליטה לדחות את החוק הזה לעוד חודשיים, כאילו לא בוער שום דבר. במיוחד עכשיו, כשאנחנו מדברים על חשיבות השירות, מדברים על חוק גיוס או אי-גיוס, כשאנחנו צריכים את אנשי הביטחון שלנו – כי כפי שאמרתי, אין לנו משהו אחר.

אני מבקשת מהכנסת לשים בצד את השיקולים הפוליטיים הצרים, ולקדם הצעת חוק שמבקשת לאסור ביזוי אנשי כוחות ביטחון ופגיעה בכבודם. הדעת לא סובלת שהילדים שלנו, הבעלים שלנו, האחים שלנו, הנשים שלנו – שהם המגן שלנו – סופגים קללות, יריקות, ביזוי, גם כשהם בתוקף תפקידם וגם כשהם פשוט במדים.

במדינת ישראל, מדינה ציונית, אסור שבן אדם יפחד להסתובב במדים ברחבי מדינת ישראל. זה ביזיון אחד גדול. החוק הזה מבקש לשים לזה סוף וליצור אווירה ייחודית כדי להגן על כבודם של אנשי כוחות הביטחון. אני כולי תקווה שהקואליציה תתעשת על עצמה ותתמוך בחוק הזה. תודה רבה.