קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה והשלישית שני פרקים. הפרק הראשון הוא הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 244 והוראת שעה), התשפ"ד–2024. הצעת חוק זו הוגשה כפרק ג' מתוך הצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד–2024. הפרקים האלה פוצלו מן התקציב לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת. במסגרת הצעת החוק מוצע להקפיא את עדכון השכר הממוצע לעניין שיעורי גביית דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח בריאות בשנת 2025. החוק הזה נוגע רק לשנת 2025, לא לשנה הזאת.
חוק הביטוח הלאומי קובע בפרק ט"ו הוראות לעניין גביית דמי ביטוח לאומי ושיעור דמי הביטוח משולם כאחוז מההכנסה לפי לוח י' לחוק. לוח י' קובע שתי מדרגות שונות לאחוזי גבייה: מדרגה ראשונה לגבי שיעור הביטוח שייגבה מהשכר שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע במשק; המדרגה השנייה קובעת את שיעור דמי הביטוח לחלק השכר שעולה מעל 60% מהשכר הממוצע במשק. על פי הוראות החוק, השכר הממוצע מתעדכן אחת לשנה בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
כעת מוצע להקפיא את השכר הממוצע, ולקבוע כי השכר הממוצע לעניין שיעור דמי הביטוח ולעניין שאר הוראות פרק ט"ו יהיה בשנת 2025 השכר הממוצע שנכון ליום 31 בדצמבר 2024, זאת אומרת בסוף השנה הזאת. באופן הזה יגדלו דמי הביטוח שייגבו בשנת 2025, כיוון שמבוטחים שמשתכרים יותר מ-60% מהשכר הממוצע ישלמו את השיעור הגבוה של דמי הביטוח לחלק הכנסה גדול יותר. הקפאה זו משליכה באופן ישיר על דמי ביטוח בריאות, שכן הגדרה של הכנסה לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, היא ההכנסה שממנה חייב מעסיק בתשלום דמי ביטוח לאומי, לכן ההוראות לגבי גובה השכר הממוצע יחולו גם על גביית דמי הביטוח. במקביל מוצע לתקן את סעיף 32 לחוק הביטוח הלאומי, שקובע את שיעור הקצבות האוצר למוסד לביטוח לאומי בכל שנה.
אדוני היושב-ראש יודע שהאוצר משפה את הביטוח הלאומי כל שנה על התשלומים שהוא מעביר לאזרחים. סכום הקצבת האוצר נקבע כאחוז מהתקבולים שגבה המוסד באותה שנה. כעת מוצע לתקן את שיעור ההקצבות שיביא האוצר למוסד לביטוח לאומי בשנת 2025 ולהקטין אותו, כדי לשקף את הגידול בתקבולי המוסד לביטוח לאומי בשל הקפאת השכר הממוצע בשנת 2025.
במהלך דיוני הוועדה הציגו נציגי הממשלה נתונים שלפיהם בעקבות הקפאת השכר הממוצע בשנת 2025 צפויה גבייה עודפת בסך 400 מיליון שקלים. נציגי הממשלה הסבירו כי הסכום האמור ישמש למימון חלק מהתוכנית הלאומית לבריאות הנפש. אדוני היושב-ראש, עמדנו על כך בוועדה שכל הכסף הזה – 400 מיליון – יוקדש לבריאות הנפש. אנחנו יודעים שכבר הרבה שנים בריאות הנפש זקוקה לעידוד גדול מאוד, אבל עכשיו – – –
בדיוק. אחרי מה שקרה ב-7 באוקטובר אנחנו צפויים לתביעות, דרישות וצרכים מאוד מאוד מקיפים של צרכני בריאות הנפש. אנשים שמעולם לא היו צריכים להגיע ולגעת בנושא הזה, עכשיו הם יהיו ממש תלויים בהרבה הרבה עזרה. היום המערכת לא בנויה, אין לה את האנשים המקצועיים, אין לה את היכולת לתת את התשובות. על ידי 400 מיליון השקלים האלה אנחנו מקווים שבעזרת השם, נוכל לתת תשובה לכל אחד שיזדקק, ויהי רצון שאף אחד לא יזדקק לשירותי בריאות הנפש.
נציגי הממשלה הסבירו כי הסכום האמור ישמש למימון חלק מהתוכנית הלאומית לבריאות הנפש. על מנת לוודא את השימוש בכספים האלה ביקשה ועדת העבודה והרווחה להוסיף להצעת החוק סעיף דיווח. זאת אומרת אנחנו רוצים לדעת ולראות לאן הלך סכום הגבייה הנוסף בשנת 2025 בעקבות הקפאת השכר הממוצע, וכן פירוט על התוספת התקציבית לתוכנית הלאומית לבריאות הנפש ולמבחני התמיכה למערכת לבריאות הנפש באותה שנה. זאת אומרת, אנחנו נרצה לראות היום איך זה מגיע לקצה, לאותו נזקק; את כל המערכת – הרי הם בונים מערכת – איך זה יגיע, כמה אנשים יהיו, כמה פסיכיאטרים חדשים, כמה מטפלים, כמה פסיכולוגים. אולי גם יצטרכו להרחיב את המושג "עזרה נפשית" לא רק לפסיכולוגים ופסיכיאטרים. יש כל מיני אנשים שיש להם גישה לאנשים, להקשבה, לעזור ולסייע, יש להם כל מיני רעיונות איך לעשות את זה, ואנחנו נעקוב אחרי זה ונבקר את זה כדי לדעת שהדברים אכן נעשים. אנחנו נרצה פירוט על התוספות התקציביות לתוכנית הלאומית לבריאות הנפש ומבחני התמיכה למערכת בריאות הנפש באותה שנה.
להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק הזאת בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. את התודות אני אתן אחרי הפרק השני, אדוני היושב-ראש.
זה פרק ג', אבל יש עוד פרק אחד, פרק ה'. פרק ה' – הצעת חוק ההקפאה וההפחתה של דמי הבראה לשם תקציב הטבות לחיילי מילואים. פה מדובר בהסכם שנחתם בין המעסיקים וההסתדרות לבין הממשלה לגבי ימי ההבראה של העובדים. יש עובדים שיש להם עשרה ימי הבראה בשנה, ויש עובדים שיש להם חמישה ימי הבראה בשנה. אדוני היושב-ראש, אנחנו עמדנו על כך שאלה שמרוויחים מתחת ל-6,000 שקל – למרות שהחוק אומר שכולם נותנים יום הבראה – מי שמרוויח עד 6,000 שקל ויש לו רק חמישה ימי הבראה, ההיגיון אומר שהוא ייתן רק חצי יום. אם יום הבראה זה בערך 450 שקל, אז חצי יום, כפי שביקשנו שזה יהיה, זה 210 שקל, כי אדם שמרוויח 6,000 שקל, 210 שקלים הם סכום מספיק מכובד בשביל לתרום לשנה.
אדוני היושב-ראש, אני אפרט עכשיו את הצעת החוק הזאת לקריאה שנייה ושלישית. זה חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לשם תקצוב ההטבות לחיילי המילואים. גם פה הדגשנו שאנחנו רוצים שהכסף יהיה – אני לא יודע אם לקרוא לזה צבוע, אבל שיהיה מוגדר להטבות שניתנות עכשיו לחיילי המילואים. זה הוגש כפרק ה' להצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2024), התשפ"ד, ופוצל ממנה לפי סעיף 84 לתקנון הכנסת.
הצעת החוק הובאה על בסיס הסכם קיבוצי שערכה הסתדרות העובדים עם מעסיקים שונים במשק בחודש ינואר 2024. היא מעגנת את עיקרי הסדר הפחתת דמי הבראה והקפאתם, שנקבע בהסכם הקיבוצי, כאמור, לשם מימון הטבות לחיילי מילואים עקב מלחמת חרבות ברזל. אקדים ואסביר כי חובת תשלום דמי הבראה לעובד מקורה בהסכמים קיבוציים בצווי הרחבה החלים במשק, ולפיהם ככלל, אחרי השלמת שנת עבודה אחת, קמה לעובד זכאות לדמי הבראה.
תעריף יום הבראה נקבע גם הוא בהסכם קיבוצי בצו הרחבה, אך יש מקומות עבודה שבהם חלה על המעסיק חובה לעדכן את הסכום משנה לשנה, וכך מחושב בהם הסכום בכל שנה. הזכאות לדמי הבראה מחושבת לפי מספר ימים הולך וגדל בהתאם לוותק של העובד וגם בהתאם לחלקיות המשרה של העובד במשרה חלקית. לגבי מי שעובד במועד הזכאות לדמי הבראה, אך עבד רק בחלק מהשנה שבעדה מחושבים דמי הבראה – בהתחשב בחלקיות ההעסקה וחלק מהשנה. עד כאן תיארתי את ההסדר הכללי של דמי הבראה.
הכלל שקובעת הצעת החוק שבפניכם הוא כי בשנת 2024 מעסיק יפחית מכל עובד הזכאי לדמי הבראה מחיר של יום הבראה אחד – בכל מקרה לא יעלה על יום הבראה אחד. אם חלה עליו חובת עדכון של סכום יום ההבראה בשנת 2024, המעסיק לא יעדכן את הסכום האמור, וישלם את דמי ההבראה בעד שאר ימי ההבראה לפי התעריף שהיה נכון בשנת 2023. מוצע כי ההוראות יחולו גם לגבי חייל בשירות קבע וגם לגבי נושאי משרה, ובכללם חברי כנסת ושופטים, ולגבי נושא משרה שאינו זכאי לדמי הבראה, יופחת ממשכורתו סכום של 471.40, השווה לסכום יום הבראה בשירות המדינה.
הצעת החוק קובעת כי המעסיק יעביר לפקיד השומה כניכוי מס במקור, במועד שבו היה עליו לשלם לעובד את דמי ההבראה בשנת 2024, את מחיר יום ההבראה שהפחית, כאמור, בתוספת תשלומי החובה החלים עליו לביטוח לאומי, למע"מ, לקרן ההשתלמות. אם חלה על המעסיק חובת עדכון של תעריף דמי ההבראה בשנת 2024, יעביר לפקיד השומה גם את הסכום שחסך בשל אי-עדכון תעריף יום הבראה בשנת 2024 לגבי שאר ימי ההבראה ותשלומי החובה החלים לגביו.
אדוני היושב-ראש, דעתה של ועדת העבודה והרווחה בראשותי לא הייתה נוחה מכך שהפחתת יום ההבראה נעשית ככלל בסכום קבוע של תעריף יום הבראה בלי הבחנה בין עובד שהכנסתו גבוהה לעובד שהכנסתו נמוכה, כי בכל זאת מדובר בחיוב רגרסיבי. אנחנו רצינו שזה יהיה יותר פרוגרסיבי, לפי גובה ההכנסה. לכן, הוועדה עמדה על כך שלעובד שהכנסתו החודשית הממוצעת בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2024 אינה עולה על 6,000 שקל, שזכאי רק לחמישה ימי הבראה בשנת 2024 – יופחת רק חצי ממחיר יום ההבראה שהיה מופחת לגביו לולא הוראת הצעת חוק זו. אם העובד לא עבד כלל בחודש מהחודשים האמורים, למשל משום שהיה בחל"ת – ויש הרבה כאלה – במקום שלושת החודשים האמורים יובאו בחשבון לחישוב ההכנסה דווקא שלושת החודשים האחרונים, לפני עליית שכר המינימום באפריל 2024, שבהם היה זכאי למשכורת.
הצעת החוק כוללת הוראות לעניין דרך חישוב הסכומים בכל אחת מהצורות האפשריות לתשלום דמי הבראה, כתשלום חצי שנתי, כחלק מהתשלום החודשי או התקופתי או בדרך שהפסיקה הכירה בה, כגון מימון חופשה או הטבה בעין – כל מיני אפשרויות אחרות במקום ימי הבראה. החוק מפרט את דרכי החישוב לגבי עובד במשרה חלקית, עובד העובד חלק משנה, עובד שעתי. הצעת החוק גם מסמיכה לקבוע תקנות לגבי אופן חישוב ההפחתה מדמי ההבראה, ככל שאינם משולמים כרכיב נפרד. זאת אומרת, קבוצה או חברה שנותנת חופשות ודברים כאלה במקום דמי הבראה – יעשו את התחשיב, כמה השווי של יום ההבראה של אלה, ומזה יורידו שווי יום אחד.
הצעת החוק גם מבהירה שלמרות ההפחתה הדמי ההבראה – ולגבי חלק מנושאי המשרה הפחתה ממשכורת חודש יולי 2024 – הרי שלעניין החישובים ארוכי הטווח, כגון תשלומים פנסיוניים וקצבאות פנסיוניות וכן הטבות למקבלי גמלאות מסוימות שפורטו בחוק, ההפחתה לא תבוא בחשבון, כך שלא תפגע לאורך שנים בזכויות רק בשביל ההפחתה החד-פעמית הזו. בהצעת החוק כפי שהובאה לוועדה הוצע לאפשר קביעת הסכמים קיבוציים שיאפשרו הפחתה מעובד בדרך אחרת, אבל בלי לגרוע מחובת העברת התשלומים שהופחתו לפקיד השומה. חששנו כי אפשרות זו תפתח פתח להטבה רק עם העובדים במקומות העבודה המאורגנים. דנו הרבה זמן בעניין הזה, אם יש איזו קבוצה שמעוגנת באיזושהי הסתדרות, שיכולה לעשות הטבות שונות, לעומת העובד הפשוט, שאין לו את ההתארגנויות האלה. לא רצינו שתיווצר אפליה. לכן, בהתחשב באופי האחיד של הסדר ההפחתה שהוצע, הוחלט למחוק אפשרות זו, זאת אומרת, לא תהיה אפשרות לעשות קומבינות שבהן אחרים, אלה שמאורגנים וחזקים, לא ישלמו, והעובד הפשוט כן ישלם. כל העובדים במשק ישלמו אותו הדבר, חוץ ממי שיש לו חמישה ימי הבראה והוא משתכר לא יותר מ-6,000 שקל, שישלם שווי של חצי יום.
יחד עם זאת, מאחר שכאמור, ההסתדרות כבר חתמה על ההסכם הקיבוצי – שהיה המניע לחקיקה כולה וייכנס לתוקפו במועד תחילתה של החקיקה – וכדי למנוע חיוב כפול מהעובדים שאותו הסכם חל עליהם, מוצע לקבוע כי ההסכם הקיבוצי שחתמה ההסתדרות יחול במקום הוראות ההפחתה על העובדים שעליהם הוא חל. ואולם, על העובדים שלפי החוק המוצע זכאים להפחתה חלקית, יחול ההסדר המיטיב של הפחתה חלקית לפי החוק. כמובן, ההוראות המחייבות הקפאת סכום דמי ההבראה והעברת התשלומים לפקיד השומה, חלות גם על העובדים לפי ההסכם הקיבוצי האמור.
נוסף על כל אלה כוללת הצעת החוק הוראות המונעות עקיפה של חיוב התשלום הקבוע בה, ובכלל זה הפעלת סמכויות בחוק יסודות התקציב על מעסיק ציבורי שפועל שלא בהתאם להוראות החוק.
כאמור, וכעולה משם הצעת החוק, הפחתת דמי הבראה מהעובדים נועדה לשם מימון ההטבות לחיילי המילואים. בדיוני הוועדה הוסבר כי היקף ההטבות לחיילי המילואים גדול יותר מהסכום של 2 מיליארד שקלים שההפחתה המוצעת מהעובדים אמורה להכניס לאוצר המדינה. אולם כדי להבטיח שהנטל שהוטל על העובדים אינו לשווא, הוועדה עמדה על כך שהחל מחודש יולי 2024 ועד תום 2026, שר האוצר ידווח לוועדת העבודה והרווחה אחת לשלושה חודשים על ביצוע התקציב למתן הטבות לחיילי המילואים ועל ההטבות והמענקים שניתנו לחיילי המילואים והתנאים להם, בפירוט לפי הרכיבים השונים של תוכנית מתן ההטבות לחיילי המילואים, וכן ידווח לוועדה על הסכומים שגבה פקיד השומה בפועל עקב הוראות החוק המוצע.
להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה.
אדוני היושב-ראש, לפני התודות אני חייב להצטרף לדברי חברי יושב-ראש ועדת הכספים הרב משה גפני. יש לנו הרבה מה לומר על התקציב הזה, ולא אעשה את זה עכשיו. אבל העובדה שיש קמפיין תקשורתי – הייתי אומר אגרסיבי, כי אני לא רוצה להשתמש במילים יותר קשות – שדווקא מורים ומורות בחינוך החרדי, שעושים את אותה העבודה ואת אותה המשימה כמו כל מורה אחר, לא יקבלו אופק חדש אך ורק בגלל שהם חרדים – אם הייתי חושב ששר האוצר רוצה את זה, הייתי תוקף את המדיניות; אם הייתי חושב ששר החינוך רוצה את זה, גם הייתי תוקף את המדיניות.
הצרה היא שהממשלה כן רוצה לעשות את ההעשרה הזאת, ופקידים מסוימים לקחו לעצמם את הבעלות על החינוך מחדש של העם היהודי. הם חושבים שעל ידי הכסף הם יוכלו לכפות על הציבור החרדי את האג'נדה שהם למדו בקרנות ששם הקוד שלהן הוא קרנות וקסנר, אבל זה לא רק וקסנר. הם פשוט – יש פה עניין של גזל, עושק, עוול ואוון. אנחנו מוחים על כך, ואנחנו לא נאפשר את זה. בעזרת השם, אנחנו נביא את זה לתיקונו. בסופו של דבר העם בחר בכנסת, בחר בממשלה, והיא צריכה להחליט ולא להפלות ילדים בחינוך החרדי משאר ילדי ישראל.
לפני שאסיים אני מבקש להודות ליועצת המשפטית לוועדה עו"ד נעה בן שבת, לצוות הוועדה בהנהלתה של המנהלת הגב' ענת כהן שמואל ולצוות לשכתי בהובלת יצחק פיליפ. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
2,036 מילים של ישראל אייכלר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.