צו הבלו על דלק (הטלת בלו) (תיקון והוראת שעה), התשפ"ד–2024 (שמני סיכה תכשירי סיכה ותחליפי דלק)

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני שר החינוך, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התקציב הנוסף לשנת הכספים 2024, התשפ"ד–2024, וכן חקיקה נוספת, במסגרת התוכנית המאזנת שהביאה הממשלה עקב הימשכות הלחימה וההוצאות האזרחיות הנובעות ממנה, שבשלהן – –

– – נדרשה הממשלה לשנות את סדרי העדיפויות ביחס להוצאה הממשלתית ולהגדיל את מסגרת התקציב שנקבעה ביחס לשנת 2024, בחוק התקציב לשנת הכספים 2024–התשפ"ג, שהתקבל בכנסת במהלך חודש מאי 2023.

בהתאם לסעיף 3(ג) לחוק-יסוד: משק המדינה, במקרה הצורך רשאית הממשלה להגיש בתוך שנת הכספים הצעת חוק תקציב נוסף. בהמשך לתקציב הנוסף שהתקבל בחודש דצמבר בשנת 2023, הביאה הממשלה הצעת חוק תקציב נוסף לשנת 2024, שבו הוגדלה מסגרת ההוצאה לסכום של 724.047 מיליארד שקלים – הסכום המלא בהצעת חוק התקציב – ההוצאה מותנית בהכנסה – לסכום של 108 מיליארד שקל, ו-113 מיליון ועוד תוספות. ההרשאה להתחייב היא בסכום של 215 מיליארד, 799 מיליון ו-734,000 ש"ח.

הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 25), התשפ"ד–2024 – חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב–1992, קובע את תקרת הגירעון כאחוז מהתוצר. בהצעת החוק מוצע להגדיל את תקרת הגירעון לשנת 2024 ולקבוע כי בשנת 2024 שיעור הגירעון הכולל לא יעלה על 6.6%, במקום שיעור של 2.25% מהתוצר המקומי הגולמי. כמו כן, בהצעת החוק מוצע להגדיל את ההוצאה הממשלתית המותרת לשנת 2024 בשיעור של 11.35% לצורך מימון ההוצאות הדרושות לצרכים צבאיים, המשקף סכום של 55 מיליארד ש"ח, ובשיעור של 3.2% לצורך מימון ההוצאות הדרושות לצרכים אזרחיים הנובעים במישרין ממצב הלחימה, המשקף סכום של 15.3 מיליארד ש"ח.

אגב, אדוני היושב-ראש, אנחנו עוסקים בזה כל הזמן – עם הסקטורים השונים, עם היישובים השונים – ואנחנו נמשיך לדון בזה גם אחרי אישור התקציב, בעזרת השם. יש בעיות שצריך לטפל בהן.

תכף אדבר על העניין הזה, בגלל שהיו דרישות מהאופוזיציה – שאני מקבל אותן ואני עובד – ופתאום באים אליי בטענות על למה אני מעביר הכול, אז תכף נדבר על העניין הזה. קצת משונה. מוצע לקבוע כי הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית לא יובא בחשבון לצורך חישוב ההוצאה הממשלתית בשנים הבאות.

הצעת חוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 – הצעת חוק זו הובאה במקור על ידי הממשלה כחלק מפרק ו' להצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), שעניינו במיסוי רווחי הבנקים. בעקבות שיח שהתקיים בין הממשלה, הבנקים והוועדה, הוחלט לתקן את הצעת החוק ולהביאה בהסכמה של כל הגורמים האמורים, יחד עם צעדים נוספים שעליהם סוכם מול הבנקים ובנק ישראל, ובהם הקמת קרן ההלוואות על ידי הבנקים בסכום של כ-100 מיליון שקלים והארכת מתווה הסיוע על ידי בנק ישראל. אני רוצה לציין, אדוני היושב-ראש, שהגענו להסכמה, קואליציה ואופוזיציה, עם הבנקים ועם בנק ישראל, והעברנו את המתווה הזה של מס היתר של הבנקים.

בהתאם להצעת החוק, ונוכח העלייה החריגה שרשמו הבנקים בשיעורי הרווחיות, שנבעה מגידול בהכנסות מריבית של הבנקים בעקבות העלאות שיעורי ריבית בנק ישראל, מוצע לקבוע תשלום שנתי של בנקים לאוצר המדינה, על התקופה שמיום 1 באפריל 2024 ועד תום שנת 2025, בסכום השווה ל-6% מהרווח שהפיק בנק על פעילותו בישראל. הוראה זו לא תחול ביחס לבנק ששווי נכסיו, בצירוף שווי נכסים של בנק ששולט בו, נמוך מ-5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל.

מוצע כי סכום התשלום השנתי של כלל הבנקים לא יעלה על 1.2 מיליארד שקלים לגבי שנת 2024, ועל 1.3 מיליארד שקלים לגבי שנת 2025. כמו כן, מוצע להסמיך את שר האוצר, באישור ועדת הכספים, לקצר את התקופה, בצו שיתקין עד יום 31 באוקטובר 2024, כך שלא תחול בשנת 2025, אם נוכח כי חל שינוי מהותי בתנאים הכלכליים המשקיים הצפויים לשנת 2025 לעומת התנאים הכלכליים המשקיים שהיו צפויים לאותה שנה ערב תחילת החוק, ובכלל זה בשיעור ריבית בנק ישראל, בשיעור האינפלציה או בשיעור הבלתי-מועסקים מכוח העבודה, באופן שיש בו כדי לפגוע משמעותית ביכולת הבנקים להפיק רווחים בשנת 2025. המפקח על הבנקים ידווח לוועדת הכספים במהלך השנים 2024 ו-2025.

לאחר מכן, צו תעריף המכס והפטורים, מס קנייה על טובין וצו הבלו על הדלק (הטלת בלו) (תיקון – הוראת שעה), התשפ"ד–2024 – במהלך שנת 2021 הוחלט להטיל מס קנייה בגובה המס המוטל על סולר על חומרים ממיסים ועל חומרים נוספים המתאימים לשמש להנעת רכב או כחומר בעירה – בעצמם או בתערובת – וכן על שמני סיכה, ובמקביל לקבוע פטור מותנה ממס על תעשיות המשתמשות בחומרים ממיסים לייצור מוצרים. הרבה זמן זה מונח אצלנו בוועדה. יש בזה גם הטבות כלפי אלה שיש להם פטור – מכיוון שזה נעשה על מנת להפעיל את התעשייה ולא לשלם מס מיותר – ולעומת זאת, להטיל מס על הממיסים. בסופו של דבר, עקב המצב שאנחנו מצויים בו, אנחנו במסגרת צווים אלה, שנכללו גם הם כחלק מהתוכנית המאזנת שהביאה הממשלה – הוחלט להטיל מס קנייה בגובה המס החל על תחליפי דלק ולתת פטורים לכל האחרים הנעשים לצורך התעשייה.

אותו הדבר בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 5) על מוצרי עישון. אנחנו הטלנו מס על סיגריות, ובסופו של דבר המציאות היא שהממשלה לא הביאה מס על סיגריות אלקטרוניות, ואנחנו הוספנו את זה. עשינו בזה גם פשרה שזה יהיה בתאריך מסוים. בכל הדברים האלה, בימים רגילים אולי את המס על הסיגריות כן היינו מביאים, אבל הדברים האחרים הם בעייתיים מאוד. הבאנו את זה בגלל המצב שאנחנו מצויים בו. אבל עדיין לא הבאנו את המס על הפחמן, התעשייה, התעשיינים. כולם נגד כל העניין הזה, והם טוענים שיכול להיות מזה נזק, ולא רק נזק – זה יעלה את מחירי החשמל ויעלה את מחירי המים. לא הבאנו – על הדלקים, על הדלקנים האלה. לא סיימנו את הדיון בעניין הזה, ואנחנו עדיין דנים בו. אני אומר שנצטרך להגיע לאיזושהי מסקנה.

אנחנו נקיים את הדיון הזה. דרך אגב, נמצא פה ולדימיר. אני הבטחתי שמייד אחרי אישור התקציב אנחנו נביא סדרה של דיונים בנושא הזה – שאנשים לא מקבלים את התשלומים שהתחייבנו להם, גם הממשלה וגם ועדת הכספים; שאין עדיין פתרון לכספים והסחורות, החובות האבודים שנמצאים בעזה; שאנשים מאבדים את זה, כל אותם אלה שבשנת 2024 אין להם פתרון. אין להם פתרון מכיוון שנמשך הנזק של המפיקים, של התיירות, כל אלה. אנחנו נצטרך לקיים את הדיון הזה. אני מקווה שמחר נכין סדר-יום, ובשבוע הבא אנחנו נקיים את הדיון הזה.

אני מבקש, אדוני היושב-ראש, לומר משהו קצת רגיש, אבל אני חושב שחובתי להגיד אותו.

לא חשוב, אבל אני חושב שצריך להגיד אותו – –

– – מכיוון שיש לי מחויבות. יש לי מחויבות כלפי המורה בשדרות שהיא אישה חרדית ומורה בבית ספר חרדי באחת הרשתות, המורה באופקים, המורה בנתיבות, והיא רואה שהחברה שלה שעובדת בחינוך ממלכתי מקבלת אופק חדש, והמשכורת שלה הרבה יותר גבוהה, והיא שואלת אותי: למה אני לא מקבלת? למה? אני לא מלמדת את התלמידות את כל מה שצריך? התלמידות שלי לא היו עכשיו במבחני המיצ"ב הטובות ביותר במערכת החינוך? קיבלו את הציונים הגבוהים ביותר באנגלית? אפילו במדעים, התלמידות שלה היו כמעט – הגבוהים ביותר. למה היא לא מקבלת? למה פתאום נהיו כתבות בעיתונות החילונית – לא מפסיק, כל יום – נגד החינוך החרדי? שיש חובות, ולא משלמים כמו שצריך, ולא מגיע לאן שצריך. למה? מה ההתאחדות הזאת, שכל הזמן גורמים לכך? אם זאת הייתה מורה בבית ספר אחר או עובד במקום אחר, היו שותקים על זה שלא משלמים את הכסף? מישהו היה מעז להגיד מילה? לא רוצים חינוך חרדי – תגידו. אבל יש חינוך חרדי בחוק. חוק יסודות התקציב קובע שצריך לשלם להם כמו כלל ילדי ישראל – חוק יסודות התקציב, סעיף 3א. משרד החינוך ומשרד המשפטים ומשרד האוצר עוברים על החוק. למה לא משלמים? למה? שואלת אותי המורה. מה אני עונה לה?

אני יושב-ראש ועדת הכספים, אני מביא את תקציב המדינה לאישור, ואני מבקש מהחברים שלי שמתמרמרים על זה: תצביעו בעד התקציב, מכיוון שזה תקציב של מלחמה, ואנחנו לא עומדים מהצד. אבל שידעו כולם שנעשה פה עוול שלא ייסלח, ואני אמשיך בעזרת השם להיאבק על זה שיקבלו משכורת שווה על עבודה שווה. לא יכול להיות אחרת.

אם מישהו הולך להגיד לעיתונאי שבגלל אופק חדש אני לא מביא את התקציב ואני לא מביא דברים, אז הריני מודיע, אדוני יושב-ראש הכנסת: אני מביא תקציב – ולא בגלל שמישהו אמר, אלא בגלל שאני חושב כך, תקציב כזה שצריך להעביר אותו. אני מביא את כל הצווים שהיו; הקראתי את חלקם עכשיו. אני לא מביא שניים שעליה יש ויכוח – התעשיינים נגד, הגופים השונים במהלך הדיונים בוועדה היו נגד – ואני אמשיך את הדיונים האלה כראות עיניי. אבל למה צריך להיות כאלה רשעים למורים ולמורות האלה שנמצאים בעוטף, שנמצאים בשדרות, בנתיבות, באופקים, בבאר שבע, בכל המקומות? אז מה אם הם מורים בחינוך העצמאי או במעיין החינוך התורני, לכן לא מגיעה להם משכורת רגילה? תודה רבה, אדוני היושב-ראש.