קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לפנינו אחת מהצעות החוק העצובות ביותר שיצא לי להגיש מאז שהושבעתי להיות חברת כנסת, ואני מודה שמעולם לא חשבתי שיהיה בה בכלל צורך. מי האמין שאנחנו נגיע למצב של מסע טבח ורצח, אונס והרס המוני שכזה; מי האמין שעשרות יישובים ומאות אלפי ישראלים יפונו בהחלטת ממשלה מבתיהם ומקהילותיהם, שעשרות אלפי רכבים יינטשו כי בעליהם פשוט במילואים. ועצוב מכול, מי האמין שדווקא אלה שחיים בתוכנו יפנו למעשה הבזוי ביותר: ביזה מהבתים, מהנכסים ומהרכבים של המפונים, של הנרצחים, של משרתי המילואים. אין כאו עניין פוליטי, לא ימין ולא שמאל, לא ויכוח על אחריות או על ממלכתיות. החוק הזה עוסק, פשוט מאוד, באנושיות.
וחבל מאוד שהשר שאמור להשיב לי – מאחר שהממשלה שלו היא שדחתה את החוק – אפילו לא מקשיב לנימוק. השר אקוניס, יש כאן ציבור שמחכה שגם אתה תשמע את הנימוק לחוק החשוב הזה.
בבקשה. אז אין כאן עניין פוליטי, לא ימין ולא שמאל, לא ויכוח אחריות או ממלכתיות. החוק הזה עוסק פשוט מאוד באנושיות, בלהיות בן אדם ולהעניש קשות את אלה שבחרו לא להיות בני אדם ולפגוע בחלשים ובמוחלשים ובנפגעים מכול. אנחנו כאן היום כדי להיות הפה של הנפגעים האלה.
המקרים האלה מגיעים אלי ללשכה, ואני פשוט לא מאמינה. אני קוראת על מאות רבות נוספות של מקרים. אני מודה שפשוט קשה לי להאמין: שכונות שלמות נבזזות; מאות אלפי מכוניות; זיכרונות של חיים שלמים נגנבים על ידי בני עוולה: אלה שהתחזו לחיילים ובזזו את הבתים של תושבי עוטף עזה, כאילו שאותם התושבים לא סבלו מספיק; אלה שעברו רכב-רכב של מילואימניקים, מפונים ונרצחים וגנבו כסף וגנבו רכוש; אלה שרוקנו דירות בשדרות ובסביבות שלה.
סיימנו לשחק משחקים. כחומרת הפשע כך צריכה להיות חומרת הענישה. החוק שאותו אני מגישה ומביאה בפניכם היום קובע כי העונש הקבוע בחוק בהתאם לכל סעיף וסעיף רלוונטי של ביזה יוכפל. כפל עונש. הלוואי שהיינו יכולים להכפיל פי מאה את העונש של האנשים הבזויים האלה. אין לי ספק שאין כאן איזשהו חבר הכנסת בבית הזה שלא רוצה להצביע בעד החוק הזה. אין לי ספק שאם אתם, חברי הכנסת מהקואליציה, תצביעו בעד החוק הזה – עם כל הוויכוח הקשה שיש גם לי מול הממשלה – אין ספק בכלל שאתם צריכים לתמוך בחוק כזה.
חברים, אם אין מי שישמור על הדירות ועל הרכוש של המפונים לפני הביצוע ולאחר פינוי האוכלוסין הגדול ביותר מקום המדינה, מן הראוי שתתגייס המדינה – בסוגריים: סוף כל סוף – ותעשה הכול לאחר מעשה ותעניש קשות את אלה הבוזזים את הרכוש של האזרחים. תודה רבה.
תודה, אדוני השר. אהבתי את הזמן שלקחת כדי להקריא כל אחד ואחד מהסעיפים של החוק רק כדי שהקואליציה תספיק באמת לעשות גיוס כדי להפיל את חוק הביזה. חשוב שזה ייאמר כאן.
הממשלה ביקשה כבר בפעם הקודמת לדחות בחודש, נעניתי לממשלה לדחות את החוק הזה בחודש על מנת שבאמת יעשה בדק בית עם המשרדים הרלוונטיים – המשרד לביטחון לאומי – על מנת באמת לתת את התשובה הנכונה ביותר בו. מדובר בסוף על חוק ביזה של אנשים שנרצחו; של מילואימניקים שהשאירו את הרכבים שלהם; של חצי מדינה שמפונה והבתים בהם מופקרים.
על איזה חוק אנחנו מדברים? אתם פשוט רוצים שוב לדחות ולדחות ולדחות. אין שום דבר בקנה, לא למשרד לביטחון לאומי ולא לשום קשקושים כאלה ואחרים. אתם חושבים שלאנשים שקרה להם את האסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל – שקרה רק במשמרת שלכם – יש להם זמן? אין להם זמן. גנבו להם את החיים, בוזזים להם את הבתים, בוזזים להם את הרכבים, בוזזים להם את החיים, ואתם – בשלכם. רק בגלל פוליטיקה קטנה וקטנונית אתם לא מסכימים להעביר את החוק הזה, וחבל. אז שהציבור במדינת ישראל ידע שהממשלה כנראה בעד ביזה של הבתים של המפונים – שזה פינוי האוכלוסין הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל.
אני תוהה, איפה כל חברי הכנסת? אתם בעד ביזה? איפה הימין על מלא שלכם? איפה השר לביטחון לאומי? הוא אפילו לא טורח להגיע לפה. אז אל תמרחו אותנו בתשובות לא רלוונטיות. זאת הצעת חוק – אגב, חבר הכנסת פוגל בכלל הגיש. מה קרה? למה הוא לא מצמיד? למה? זה חוק שלך, חוק הביזה. איפה הוא? איפה אתם? פתאום ביזה זה בסדר?
ביזה זה בסדר. זה בסדר לבזוז בתים של מפונים כי אתם יצרתם את רצועת הביטחון מהצד הלא-נכון של הגבול. בדרך כלל עושים רצועת ביטחון מהצד של האויב. אתם פיניתם אוכלוסייה, יצרתם את רצועת הביטחון של ישראל, קצת התבלבלתם, אבל בזמן הזה בוזזים את הבתים, גונבים להם את הדברים – גונבים לנרצחים, גונבים למילואימניקים. אתם בסדר עם זה.
אז שתדע לך, עם ישראל יקר, ממשלת ישראל מפילה את החוק הזה על פוליטיקה קטנה וקטנונית, כי זה הדבר היחיד שהם רואים לנגד עיניהם מ-6 באוקטובר, ולצערנו הרב, עד היום. תודה רבה.
736 מילים של מיכל שיר סגמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.