קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, אין ספק שמדינה פלסטינית היא קודם כול זכות לפלסטינים שנמצאים תחת כיבוש מאז שנת 1967, ומגיע לעם הפלסטיני להקים את המדינה שלו לצד מדינת ישראל. וזה – – –
והקמת מדינה פלסטינית היא אומנם זכות של הפלסטינים, אבל גם אינטרס ישראלי. יש כאלה שחושבים שאם הם מביעים עמדה בעד הקמת מדינה פלסטינית, אז הם עושים טובה לעם הפלסטיני. אז אני רוצה להפתיע אתכם: אתם לא עושים טובה לעם הפלסטיני. זה אינטרס ישראלי עליון להקים מדינה פלסטינית עצמאית לצד מדינת ישראל, לחיות בשלום.
זה לא טובה שמישהו עושה לעם הפלסטיני, כי החלופה למדינה פלסטינית היא אחד משני דברים: או מדינה דו-לאומית שכולנו נסכים על הדגל שלה, על ההמנון שלה – –
– – על הצבא שלה, על המשטרה שלה, או אפרטהייד, שהיה פעם בדרום אפריקה, והלך לפח הזבל של ההיסטוריה.
– – זה לא חסד של אף אחד מכם; זאת זכות של הפלסטינים, אבל גם אינטרס עליון של מדינת ישראל. מי שרוצה מדינת ישראל לא גזענית, לא אפרטהיידית, מי שרוצה מדינה יהודית, כפי שכל הזמן עולים וצועקים, איננו יכול לטעון על כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני.
אז בואו נלך למדינה דו-לאומית, נסכים על הצבא, משטרה, המנון – על הכול נסכים.
אבל אם לא, אז מדינה פלסטינית היא טובה, והיא תעשה לכם – זה האינטרס שלכם.
219 מילים של ווליד טאהא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.