אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש לי שני חוקים היום, אז אני אציג את שניהם עכשיו כדי להציג את הבא יותר בקצרה.
אני הולך להודות גם לך בדברים שלי, אל תדאג.
גם לך. טוב, אני אתחיל בלהגיד תודה. אני אתחיל עם זה – להגיד תודה גם לשרה להגנת הסביבה, גם לשר המשפטים, גם לשר הבריאות וגם לכל השרים שעזרו להגיע להסכמות. זה היה תהליך לא פשוט, אבל בסוף הגענו להסכמות. ועכשיו אני אציג את שני החוקים.
רגולציה היא דבר חשוב בכלכלה מתקדמת, אבל רגולציה מיותרת היא כמו גלולת רעל ליזמות, פתח לעסקנות ופגיעה קשה בציבור הרחב. רגולציה מיותרת גורמת לפגיעה בעסקים קטנים, לעליית מחירים ולחוסר תחרות במשק.
רשות האסדרה הוקמה בינואר 2023 על מנת לצמצם את הרגולציה המיותרת ובמטרה לדייק את הרגולציה הקיימת, אבל בהצעה שקודמה על ידי הממשלה הקודמת, היו חורים בעייתיים שפגעו ביכולת של הרשות להתנהל. לדוגמה, כתוב בחוק שיש חובה לרשום רגולציה בתוך מאגר רגולציה, כמו שמקובל בעולם. זה דבר חשוב, כי הוא מאפשר שקיפות ובחינה ציבורית על נחיצות כל רגולציה. הבעיה היא שאין אף סנקציה למשרדים שלא מעלים את הרגולציה שלהם, ולכן אין סיבה לחשוב שמשרדי הממשלה השונים באמת יקפידו בזה.
הצעת החוק שלפנינו מתקנת את זה כשהיא מקפיאה רגולציה שלא עולה למאגר למרות קבלת התראה על כך. הצעת החוק גם מחייבת בחינה תקופתית של הרגולציה על מנת לאפשר לבחון ולבטל רגולציה ישנה שהפכה למיותרת. כולנו מכירים את זה – בקשות ביורוקרטיות שמזמן הפכו להיות מופרכות; דברים שפעם היה בהם היגיון אבל מזמן אין בהם שום צורך.
נכון, אולי הנאום הזה שאני נושא עכשיו הוא לא הדבר הכי מעורר השראה – המילים רגולציה, ביורוקרטיה, אסדרה לא בדיוק מעוררות השראה – אבל בפועל הצעת החוק הזאת מתייחסת לבעל העסק שמוותר על החלום הגדול שלו וסוגר את העסק בגלל שהוא לא יכול להתקיים, בגלל רגולציה חונקת; היא מתייחסת לאבא שליבו נצבט כשהוא לא מצליח לקנות לילד הבוכה שלו ממתקים בגלל עליית המחירים, שנובעת מחוסר התחרות, שבא מרגולציה, שחוסמת את הכניסה לשוק.
רוצים דוגמה? מפעל קטן לייצור שוקולד שעבד בו זוג נשוי, גבר ואישה, היה צריך להתקין שירותים נפרדים לגברים ולנשים; מקלחות נפרדות לגברים ולנשים. הם אמרו למדינה: אנחנו כולה שני אנשים, זוג – אבל למדינה קשה להכיל את זה. זה נשמע כמו פרט קטן, אבל לעסק קטן זה בדיוק סוג בזבוז הכסף והזמן שמבדיל בין חיים למוות של העסק המשפחתי. זה הפער שמפריד בין הזוג הזה להגשמת החלום להקים עסק. ההצעה נשמעת טכנית, אבל היא מהותית מאוד ומתייחסת לרווחה של כל אחד ואחד מאיתנו.
כשנכנסתי לכנסת, הבטחתי להילחם נגד רגולציה מיותרת. ידעתי שזה סיזיפי, שזה לא הדבר שיביא לי הכי הרבה כותרות ושזה לא דבר פשוט, אבל הבטחתי כי זה הדבר הנכון, מהדברים החשובים ביותר למשק הישראלי. הבטחתי, והיום אני מקיים.
ועכשיו בנוגע להצעת החוק השנייה. גם כאן אני עומד כדי להציג בפניכם לא רק הצעת חוק אלא חזון לעתידה של מדינת ישראל – חזון של שגשוג, צמיחה ויזמות; חזון של מדינה שבה הביורוקרטיה לא משתלטת על חיינו אלא משרתת אותנו, מדינה שבה יזמים ומשקיעים לא נתקלים בחסמים ובקשיים בלתי נחוצים אלא נהנים מוודאות ומבהירות.
אדוני היושב-ראש, המציאות של היום בנושא קרנות השקעה היא שונה. כל מי שרוצה להקים קרן השקעות בישראל, חייב להילחם במערכת ביורוקרטית שדורשת לא רק לקיים כמה דרישות לגיטימיות, אלא גם לקבל שיפוט מקדמי בנושא לפני כן. זה תהליך מופרך. אין לו אח ורע בעולם. תוצאת הביורוקרטיה העקשנית הזאת היא פגיעה קשה בוודאות בנושא מיסוי למשקיעים, ובמקרים רבים – נטישה מוחלטת של יזמים, שפשוט הולכים להשקיע במקום אחר. במקום שמדינת ישראל תיהנה מפירות ההשקעה, הקרנות מוקמות בארצות הברית או במדינות אחרות.
אדוני היושב-ראש, כולם מדברים על היום שאחרי המלחמה. כלכלת ישראל צריכה לצאת ממלחמת חרבות ברזל לא רק עם שימור המצב הקיים, אלא גם עם הזדמנויות לצמיחה. השקעות הן מנוע צמיחה, והחוק הזה יאפשר הקמת קרנות השקעה בצורה פשוטה, ויאפשר להוריד חסמים בהקמת אותן קרנות. מסלול ירוק המבוסס על קריטריונים ברורים יאפשר ודאות, עידוד השקעות, ולכן גם יעודד יזמות וצמיחה. זה טוב לא רק למשקיעים, אלא ליוזמות שהמשקיעים האלה משקיעים בהן. כן, זה טוב לסטרטאפ שיקום מחר, לעסק המשפחתי שמחפש משקיע או להתחדשות העירונית שנדרשת – כל זה בלי לגעת ברגולציה המהותית בנושא קרנות ההשקעה, ששומרת על הכסף של המשקיעים. אלה בדיוק הבשורות שכלכלת ישראל צריכה בימים אלו.
חבריי חברות וחברי הכנסת, אני קורא לכם לתמוך בהצעת חוק עקרונות האסדרה כרגע, ולאחר מכן גם בהצעת החוק על קרנות ההשקעה. הן מייצגות ערכים של חופש כלכלי, שוויון הזדמנויות וצמיחה לאומית.
שוב, אני רוצה להודות לשרים שעזרו לי להגיע להסכמות בתהליך ארוך, גם לשר המשפטים יריב לוין, לשרה להגנת הסביבה עידית סילמן וגם לשר הבריאות, שלא נמצא כאן. אני רוצה לתת מילה טובה גם לרשות האסדרה ולכל הפקידות בכל המשרדים השונים שהיו פתוחים להגיע להסכמות בנושאים השונים. תודה רבה.
752 מילים של דן אילוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.