מצבת כוח האדם באגף לתכנון תחבורתי במשרד התחבורה אינה מספיקה למתן מענה למשימותיו הרבות

תודה רבה לך על השאילתה. השאילתה היא באמת בזמנה. הנושא של הגודש הוא נושא מרכזי, אבל יש איזו סתירה בשאילתה, בגלל שאם הטענה היא שיש מחסור בכוח אדם ולכן יש גודש, אז יועץ חיצוני בעצם משלים את המחסור בכוח האדם. אבל נשארת השאלה המרכזית שלך: מה קורה עם כוח האדם, מדוע השכר של היועץ גדל ומתי משרד התחבורה יעסיק עובדים משלו.

באופן כללי, אתה יודע שיש היום מגמה כזאת לתת פחות תקנים ויותר יועצים חיצוניים, אבל לא במקרה הזה. במקרה הזה משרד התחבורה מעוניין להעסיק אנשים שלו, ואני תכף אתייחס לזה, בהמשך השאילתה. דבר ראשון אני אקרא את התשובה הקצרה של המשרד ואחר כך ארחיב. אז לעניין הסעיף הראשון, התקציב של אגף התכנון התחבורתי עולה ביחס ישיר לקצב הפיתוח של התשתיות התחבורתיות וגם לעלייה בתוכניות הפיתוח למגורים של רמ"י ושל משרד השיכון, שהתרחבו מאוד. ככל שמתכננים וככל שמוציאים מכרזים על מקומות, על דירות ועל שכונות חדשות והרבה יותר על הסכמי גג, כך צריך לתכנן את התחבורה. כל זה – ההשקעה חסרת התקדים בתשתיות ובתחבורה ומספר יחידות הדיור המתוכננות – דורש מענה מקצועי מקיף, ותקציב הייעוץ מסייע במתן מענה. ממילא אנחנו רואים גידול ב-28%. בעצם הגידול בהעסקה שלו הוא מבורך מאוד, כי זה אומר שהתשתיות גדלו והתוכניות לבינוי גדלו, וממילא יש לך גם צורך להעסיק יועצים בהיקפים יותר גדולים.

לגבי הסעיף השני, מתי המשרד עצמו ימלא את החוסר, דהיינו שיקלוט מכרזים – אז כפי שידוע, קודם כול, בתקופת המלחמה מכרזים נעצרו כדי לתת את האפשרות לכולם, גם למי שמשרת במילואים ולא יכול להתמודד, לכן נעצרו הרבה. היום אנחנו לא יכולים לפרסם מכרזים פומביים. אנחנו פרסמנו מכרזים פנימיים וקולות קוראים לאיוש משרות זמניות ולתפקידי מילוי מקום, אולם לא הייתה היענות. אף אחד לא הגיע, כשיש חוסר, למלא את מקומם. מדובר על משרות זמניות, אז מטבע הדברים אין אנשים שרוצים להתמודד בזמן שיש כאלה שכן – אבל היום יש מחסור בהרבה ענפים, ואנשים לא באים למשרות זמניות. ברגע – וזה מה שצריך להניח את דעתך – ברגע שיתאפשר לפרסם מכרזים פומביים, יתפרסמו המכרזים, ולכן אני חושב שהחלק השני של השאלה שלך יקבל מענה בתקופה הקרובה.

אם יש לך שאלה נוספת אני אתן את המענה בהמשך לשאלה שלך.

אני יכול לענות. הירידה הזו שאתה מדבר עליה, ולכן העסיקו יועץ חיצוני – אנחנו מתכוננים, כפי שאמרתי בדברי תשובתי, להוציא מכרזים. הוציאו מכרזים זמניים ואף אחד לא התמודד. ברגע שתהיה אפשרות, ברגע שהנציבות תאפשר להוציא מכרזים פומביים, כשהמשק יחזור ואנשים יוכלו להתמודד בשוויון, משרד התחבורה יוציא את המכרזים הללו, וממילא לא יחסרו תקנים.

מעבר לזה אני רוצה לדבר על נושא הגודש. אין ספק שמה שמעסיק היום את משרד התחבורה זה הגודש. הגודש הוא שמביא לנו את הניסיון לפתרונות. הפתרונות האלה הם פתרונות רבים שצריכים להיות משולבים אחד עם השני – מערכות הסעות המוניות, שעל זה אחראי האגף לתכנון תחבורתי. אנחנו מדברים על כך שהמשרד יעסיק עכשיו משרה חדשה של מהנדס בכיר, בכלל, מחלקה של מהנדס. עד היום היו יותר כלכלנים במחלקה והסתמכנו על מהנדסים חיצוניים; אנחנו הולכים גם לאייש משרה חדשה של מהנדסים. כמובן שהכול – טכנולוגיות, חדשנות, רכב אוטונומי – מגוון דברים שצריכים כדי להתמודד עם הגודש.

המטרה היא לעבור מרכב פרטי לרכב ציבורי, ולכן עושים מאמצים והשקעות בלתי רגילות, וכמובן סלילת כבישים אלטרנטיביים. אתה איש הצפון, אז אתה יודע שמטרונית קריית אתא זה אחד הפתרונות לעומס לעיר שלך ולכל הסביבה שם, זה כבר יצא בפעילות אינטנסיבית וזה אמור לתת מענה לא קטן.

אנחנו גם עושים, אם אנחנו מדברים על הצפון, ואתה איש הצפון – רכ"ל נופית, שזה רכ"ל של נצרת ונוף הגליל, שזה הרכבת הקלה. לעשות שם, במקומות האלה, זה לא דבר שמובן מאליו. היינו רגילים רק בגוש דן, באזורים יותר מרכזיים. אנחנו גם הולכים עד המקומות האלה ומעבר לזה, כמו שאתה גם יודע – כביש 6 צפונה, שזה בסכום של 3 מיליארד שקל, זה לא סכום קטן, כדי להצפין את הכביש. זו דוגמה.

לקחתי רק דוגמאות מהצפון, שמוכר לך וקרוב אליך. אנחנו מדברים על תוכנית חומש של 30 מיליארד שקל; 30 מיליארד, שאמורים לתת את המענים של הגודש, ככה שהמענה הרחב של מערכות ההסעות ההמוניות וכל שיתוף הפעולה של קישוריות וחיבוריות, איך שקוראים לזה – שיהיה כל אחד תלוי בשני ויהיה קשור אחד בשני וייתן מענה למערכת ההסעות ההמוניות – זה בתקווה שאנשים ייסעו בתחבורה ציבורית ולא ברכב פרטי. אני גם רוצה לציין שהייתה רפורמה במחירים, ונמצא כאן חבר הכנסת ביטון, שזה מאוד חשוב לו; אנחנו נלחמים על זה ורוצים תקציבים. על אף הקיצוץ יהיה מנוי חופשי חודשי בהוזלה מאוד גדולה. בסכום לא גדול, של 100 ומשהו שקלים. אדם יוכל לנסוע בכל הארץ בתחבורה ציבורית. גם זה צריך להביא תמרוץ לא לנסוע ברכב הפרטי.

תודה לך, תודה על השאילתה.

תודה רבה לך על השאילתה. האמת, כשזה קשור לחיי אדם ההיבט צריך להיות – – –

תודה, אני אשתדל לענות על ראשון ראשון, ועל אחרון אחרון. בקשר לתאונת הדרכים של הרכבת, אז ראשית, הוקמה ועדה מיוחדת, ואני ניסיתי עוד תוך כדי כך לקבל קצת תשובות. תשובה רחבה אני אתן לך כמובן בזמן יותר מאוחר, אבל תשובת ביניים: יש צוות מקצועי שהוקם לכל הנושא של גדרות בתחנות של רכבת ישראל, אבל הם מודיעים מראש: לא יהיה גידור לכל אורך המסילות, כמו שאין גידור לאורך כל הכבישים. אין, לא יהיה גידור. זה דבר קשה מאוד וגם דבר שהוא לא סביר, וזה לא קיים. אבל כמובן שהגידור נעשה בתחנות הרכבת או באזור של התחנות עצמן, ולכן באופן כללי כל כניסה לאזור מתחם שהרכבת נוסעת בו היא אסורה לפי חוק. אני לא רוצה להגיד באופן ברור, אבל ממידע שאני קיבלתי, האנשים שהגיעו לרכבת הגיעו במטרה לאבד את החיים שלהם, אם זה נכון. שני המקרים שהיו זה אנשים שעברו במקרה – או, ממה שאני קיבלתי, זה אנשים שבחרו לאבד את חייהם, לצערי הגדול, דרך הרכבת.

אני לא יודע. זה מה שקיבלתי. אם זה לא נכון – – –

כמה קילומטר?

אם מדובר על מקטע מסוים שיש בו רגישות – – –

אני לא יודע אם זה ככה. אני מניח שאם היה תכנון, היו עושים את זה – – –

אבל היום, אם הבנייה התקרבה, אם הבנייה התקרבה – – –

צריך לבדוק את זה שוב. אם אנשים היום גרים והתקרבו למקום מסילת הרכבת, אנחנו – – –

אז תשמע את התשובה.

אין ספק, אין ספק, אני אומר לכם מה המגמה הכללית. המגמה הכללית היא שעל יד תחנות רכבת, איפה שיש מעברים מסודרים ורשמיים, ודאי שיש גדרות ויש פיקוח, ויש מצלמות נסתרות על הכול. יש היום פעילות גדולה מאוד. במקום שהוא לא מעבר שהוא רשמי וממוסד וחוקי, הגם שלא צריך – אבל אני חושב שבמקומות ואזורים שגרים בהם, גם אם יתקרבו לפסי רכבת צריך לראות איך פותרים את זה.

צריך לקחת בחשבון, אבל אתה יודע שעל פי רוב מתכננים דברים שהם כבר באישורי תב"עות ישנות. אני לא רוצה להגיד כאן; אתה רוצה שאני אגיד לך הפוך: שבמידה שפסי הרכבת היו מתוכננים מראש ואנשים באו לגור אני לא אעשה שום דבר? אתה לא רוצה גם את זה. אני גם רוצה לחיות עם המציאות ביחד, גם עם הבנייה החוקית והלא-חוקית, ואם יש מצב שאנשים גרים קרוב למסילת הרכבת, צריך לראות איך פותרים – – –

תן לי לענות לך, תן לי לענות. אם אתה רוצה שהאינדיקציה תהיה אם הרכבת הגיעה לפני האנשים, או שהאנשים הגיעו לפני הרכבת, וזה מה שיביא אותנו לעשות גדרות או לא, אני לא בטוח שזה כדאי, בגלל שימצאו שיש מקומות שבהם הרכבת הייתה סטטוטורית הרבה לפני שאנשים הגיעו וגרים שם, וגרים קרוב לכך. ואז הרכבת תגיד: אנחנו לא נעשה – למי שהגיע קרוב לרכבת. אני חושב שאנחנו צריכים להפריד בין המצב הסטטוטורי של מי הגיע קודם, האנשים שגרים או הרכבת – ולראות במציאות: אם במציאות כרגע גרים אנשים שקרובים לרכבת ויכול להיות בעקבות כך אנשים שרוצים לעבור ממקום למקום או בעיות שנוצרות בעקבות כך שאנשים גרים צמוד לרכבת, אני לא חושב שאנחנו צריכים – גם המדיניות שלי, אני גם יושב במשרד – לא צריכים להתעלם מהעניין הזה, וצריך לראות איך פותרים את הבעיה – עם גשר, גדרות, למצוא פתרונות. אבל באופן כללי אין ספק, וכולם רואים את זה גם בחוש, שבמקומות שיש בהם ממשק בין הולכי רגל לבין רכבים לבין מסילות רכבת לבין מחסומים של רכבת, היום יותר מתמיד יש פעילות רבה מאוד. פועלים בכל האמצעים, כולל אכיפה, כולל מצלמות, כולל פקחים שנמצאים במקום 24 שעות. יש מאמץ מאוד מאוד גדול כדי למנוע את הפגיעה ואת הממשק בין הרכבות לבין אזרחים ובין מכוניות. במקרים שאתה הבאת לי עכשיו, ואני לא מכיר את המקום, אנחנו נבדוק ונראה את זה, ואנחנו ניתן את התשובה המדויקת ביותר. אני מודה לך על שהעלית את הנושא.

לגבי השאלה של חבר הכנסת דוידסון.

ראשית, אתה צודק מאוד. נושא עובדים זרים במקום העובדים היום, שהפסיקו להעסיק כמדיניות או במציאות, מביא אותנו לנושא רחב מאוד. אתה מכיר את הבעייתיות בהבאת עובדים זרים, ואתה צודק שהתשתיות, לא הביאו אותן בתוך אותם סקטורים שרצו לעזור להם, הבנייה והחקלאות. התשתיות, דילגו עליהן. אני יכול לבשר לך שכפי שידוע לי, בישיבת הממשלה האחרונה, שהייתה ביום ראשון, היו אנשים ממשרד התחבורה, והיועצת המשפטית והמשנה למנכ"ל ישבו לאורך כל הישיבה עד שדנו בעניין הזה, חיכו כדי להכניס גם את נושא התשתיות. זה לא היה על סדר-היום, אבל התיקון שנעשה על זה בממשלה ביום ראשון, לפני שלושה ימים, גם תוקן. בהובלת שר האוצר הכניסו ושינו, וגם עובדי תשתיות – גם עובדים זרים ותשתיות יכניסו. אני חושב שאני איש בשורה בעניין הזה, אבל ודאי שאנחנו נבדוק את זה, את ההיקפים ומתי זה ייושם. אני כן יכול להגיד לך שחוץ מנושא הבנייה והחקלאות הכניסו גם את הנושא של תשתיות. תודה.