ישיבה מיוחדת לציון 75 שנים לכינון הכנסת

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

מכובדי נשיא המדינה יצחק הרצוג, יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה, ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן ורעייתו הגב' ליאורה פוגלמן, שרות ושרי הממשלה, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, חברי וחברות הכנסת, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, חברי סגל א', שגרירים, מכובדיי הרבים. "בני גזע דוד שנפלו וחרבם בידם / אין אמת זולתם ואין הוד מלבדם" – במילים הנשגבות הללו מבכה המשורר אורי צבי גרינברג את נפילת לוחמינו, מגיני המולדת, שבזכותם מובטחים חיינו. היום נטמנים טובי בנינו באדמת ישראל, ואני מבקש להביע בשמי ובשם כל אזרחי ישראל הוקרה אין קץ לגבורתם והוקרה אין קץ להקרבתם. ליבנו, ליבי, עם אחיי ואחיותיי בני המשפחות מוכות היגון. אני יודע: חייכם השתנו לעד. אין לתאר את ייסורי נפשם, את החלל שנפער בנשמתם, וכל אחד מאיתנו חש את הקרבה הזאת. אתמול צלצל אליי בני אבנר, ובקול חנוק אמר לי: אבא, אחד הנופלים היה חניך שלי במשך שנה שלמה. וכולנו, בדרך זו או אחרת, מחוברים לנופלים, מכירים מישהו שמכיר מישהו, מכירים את המשפחות, וכולנו מחבקים אותם באהבה עצומה. כולנו יחד, דווקא ברגע זה, נדרשים לגייס עוד כוח עמידה. אנחנו נוסיף לחתור בנחישות להכרעת האויב האכזרי שניצב מולנו. נמשיך להבטיח את התקומה הלאומית, ובכך נגשים את רצונם של בנינו היקרים, אדירי הרוח והמעש. צוואתם, כפי שהקראת, אדוני הנשיא, לא יכולה להיות יותר ברורה. הם אומרים: יחד לניצחון. יחד לניצחון. יהי זכרם ברוך.

חברי הכנסת, לפני חודשיים השתלטו מפקדינו וחיילינו על פרלמנט – כך קוראים לזה – פרלמנט החמאס בעזה. זה כמובן לא פרלמנט אמיתי, זה פרלמנט פיקטיבי. בעזה אין בחירות חופשיות ודמוקרטיות. מעת לעת המשטר הזה מוציא להורג אנשים, מביא אותם לכיכר, יורה בהם בעורפם. ואם מישהו אפילו רוצה לצאת מאזור הלחימה, הם עוצרים אותו וגם יורים בו. בעזה אין פרלמנט אמיתי. ולכן ראינו את תמונת הניצחון של מיטוט פרלמנט הקנאות והשנאה על ידי כוחותינו. זו תמונה חזקה, סמלית מאוד, למערכה קשה וארוכה.

גם ביום העצוב הזה, בפרלמנט האמיתי שלנו בירושלים, אנחנו רואים תמונת ניצחון. יום כינונה של הכנסת מבטא את ניצחון תקומת עמנו, את ניצחון החירות, הדמוקרטיה, הריבונות המדינית. נציגי העם נמצאים פה בשם העם ולמען העם, עמנו בן אלפי השנים, שחובק את ערכי הקדמה.

כל דמוקרטיה, קטנה כגדולה, עומדת למבחן בימי מלחמה. מדינת ישראל למודת מלחמות ולמודת מבחנים. וגם במבחן הנוכחי נעמוד יחד וננצח, בעזרת השם. אנחנו מוכיחים יום-יום לאויבינו שהם טעו בגדול. הם האמינו שנתפרק מכל מה שיקר לנו; הם השלו את עצמם פעם נוספת שישראל חלשה כקורי עכביש. אבל ההפך הגמור קרה: ספגנו מכה קשה ב-7 באוקטובר, אבל נעמדנו מהר על רגלינו; החברה הישראלית התלכדה; חיילי הסדיר והמילואים התייצבו לדגל בהמוניהם; צה"ל וזרועות הביטחון השחיזו יכולות. זוהי מלחמה על הבית. היא חייבת להסתיים – והיא תסתיים – במיגור התוקפנות והרשע של הנאצים החדשים. מי שתקף, חטף, אנס ורצח הביא על עצמו במו ידיו חורבן חסר תקדים.

חברי הכנסת, שמעתי את הדעה שלפיה אירועי שמחת תורה החזירו אותנו לראשית ימי הציונות, אל הפוגרומים האנטישמיים במזרח אירופה ואחר כך בארצות המזרח. אולי זה נכון בדבר אחד: הכוונה של מבקשי נפשנו להשמיד אותנו לא השתנתה במשך השנים. השנאה היא אותה שנאה. התאווה לרצוח היא אותה תאוות רצח. אלא שהיום, בניגוד לעבר, יש לנו מדינה משלנו ויש לנו צבא משלנו. החזרנו לעם ישראל את כוח המגן שאבד לו במהלך הדורות. מול אפלת הברבריות שהתרגשה ובאה עלינו, אנחנו עומדים כחומה בצורה. הגדרנו את יעדי המלחמה, והם שרירים וקיימים: להביא למיטוט שלטון החמאס, להחזיר את חטופינו – את כל חטופינו – הביתה, ולהבטיח שעזה לא תהווה עוד איום על ישראל. מי שמרים עלינו את ידו בעזה, מי שמרים את ידיו עלינו בכל מקום אחר, מרגיש מהר מאוד את נחת ידנו. אין ולא תהיה שום פשרה במה שנוגע להבטחת קיומנו ועתידנו לדורי-דורות.

ואני רוצה להוסיף: אם אכן חזרנו כביכול לראשית הציונות, הרי שהנקודה טמונה בחידוד ההבנה שעלינו לעצב את גורלנו במו ידינו: ניאחז ביתר עוז באדמת ארצנו; נשקם את יישובי העוטף, המושבים והקיבוצים; נחזיר את תושבי הדרום והצפון בבטחה לבתיהם; נקדם ביתר שאת מדיניות של התעצמות, מדיניות של התעצמות ועוד התעצמות ועוד התעצמות. אדוני היושב-ראש, זה יגיע לכנסת מהר מאוד, השינוי הברור הזה במדיניות שלנו לחשל את עצמנו, לחזק את מדינת היהודים בעוצמה שלא ידענו עד כה. נבצר את מעמדה של ישראל כמגדל השמירה של העולם התרבותי במזרח התיכון.

אמרתי למנהיגי העולם כבר בתחילת המלחמה: אם ישראל חלילה לא תנצח, אתם תהיו הבאים בתור. הסכנה תגיע אליכם בוודאות קרובה, הרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים. אמרתי להם, כולל אתמול: המלחמה שלנו היא המלחמה שלכם, והניצחון שלנו הוא ניצחון שלכם. עוד אמרתי: ישראל לעולם לא תיכנע לטרור הרצחני בהכוונת איראן. נשיב לתוקפינו מלחמה שערה, ובכך ניתן תקווה לאנושות כולה – אור ולא חושך, טוב ולא רע, חופש ולא שעבוד.

את המסר הזה, ידידיי, אני מדגיש גם כלפי פנים: רוב מכריע בעם מאמין ברוח הישראלית, בחוסן הישראלי, בצדקת דרכה של ישראל. אלה שמפקפקים בכך, נשיב להם בלשון התנ"ך: במקום קול ענות חלושה – קול ענות גבורה. הגבורה תנצח. הגבורה של לוחמינו, הגבורה של גיבורינו שנפלו. נצח ישראל ינצח.

חברי הכנסת, מחר ט"ו בשבט. עוד לפני היותו של מועד זה יום כינונה של הכנסת, זהו זמן של העמקת שורשים ונטיעות. בקיבוץ כרם שלום, על גבול ישראל–רצועת עזה, יינטעו שתילים חדשים – עצי גבורה. חברי וחברות הקיבוץ, חילונים ודתיים, נוהגים בשנים האחרונות לנטוע עץ בכל גומה שנוצרה מנפילת רקטה בשטח הקיבוץ. הם ינהגו כך גם השנה, למרות המעבר הזמני של הקיבוץ למקום אחר בנגב. מחר הם ייטעו את השתילים, את העצים, לזכר הנופלים על הגנת היישוב בשמחת תורה, ויבטאו את ניצחון החיים שלנו על תרבות המוות של אויבינו. זהו ניצחון גדול. הוא יהיה שלם. הוא יהיה מוחלט.

חג שמח למדינת ישראל. חג שמח למפקדינו ולחיילינו. חג שמח לכנסת ישראל.