קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התנדבות, על פי הגדרת המילון, היא מעשה שנעשה מבחירה חופשית של אדם ללא תמורה חומרית או אחרת. ההגדרה המדויקת הזאת היא בדיוק הסיבה שלשמה התכנסנו פה היום. התנדבות לא צריכה לבוא עם תמורה חומרית, אבל אסור לנו, כחברי כנסת, לאפשר שהתנדבות ללא תמורה בצידה תהיה עם הפסד בצידה; מתנדב לא חייב להרוויח, אבל מתנדב לא צריך להפסיד.
כולנו מדברים על המציאות שחיינו בה לפני שמחת תורה ועל המציאות שבה אנחנו חיים אחרי. זה לא אותו עולם – איש-איש והקונספציה שבה הוא היה שבוי. עולם ההתנדבות נחשף במלוא העוצמה – ההקרבה שהייתה – ביום הטבח הנורא ובחודשים שאחריו. אם חשבנו עד אז שזה משהו שאפשר לעשות מהצד – לצאת לקריאה ולחזור לעבודה, לצאת לקריאה בעיצומה של סעודת שבת ולחזור אחר כך לסעוד עם המשפחה כאילו כלום לא קרה – התברר לנו שהיינו שבויים בקונספציה. בשעת חירום יש פה משהו הרבה יותר גדול, יש פה משהו שמצריך עבודה לאורך זמן. המתנדבים בארגוני ההצלה נאלצו לשהות במשך שבועות ארוכים ביישובים שנפגעו, להיחשף למראות קשים ביותר שבן אנוש יכול להעלות על דעתו, לדאוג לכבודם של הנרצחים, ועוד קודם לכן – לשמור על גופם של החיים, לפעמים תוך כדי סיכון החיים שלהם עצמם, והכול, הכול כמובן ללא תמורה, כי התנדבות, כפי שאמרנו, היא מעשה מבחירה חופשית של אדם ללא תמורה חומרית.
אבל ככל שחלף הזמן התברר שיש פה הפסד. התברר גם שיש עוול. נכון, המתנדבים לא משתמשים במושג עוול, כי הם לא מחזיקים טובה לעצמם. אבל אנחנו, נבחרי הציבור, חייבים לומר זאת בקול: רבותיי, יש פה עוול שמחובתנו לתקן אותו ויפה שעה אחת קודם. אני עובד בחברת הסעות, כתב לי אחד המתנדבים. מ-8 באוקטובר התנדבתי רצוף במשך חודש שלם. כיליתי את כל ימי החופשה, והשאר זה כבר הפסדים. לשמחתי – הוא כותב – בשל הוותק שלי, לא יפטרו אותי, אבל הפסדתי המון כסף. מדהים. גם הידיעה שהוא לא יפוטר, בעזרת השם, היא לא מכוח החוק אלא רק בגלל הוותק.
עוד מתנדב כותב לי: במשך 71 יום הייתי בעוטף במסגרת התנדבותי בזק"א. אני עובד בעסק של מיזוג אוויר. לא שילמו לי משכורת 71 יום. סיפור דומה וכמעט זהה, עם 51 ימי התנדבות, מספר עובד בתחום אבטחת מידע שהתנדב בדרום, והרשימה עוד ארוכה. המכנה המשותף לכולם: התנדבות ומתן והפסד בצידם.
חשוב לי להבהיר, גם למתנדבים וגם לנו: החוק שעליו אנחנו מצביעים היום לא בא להוקיר את המתנדבים בארגוני ההצלה. הצעת החוק הנוכחית רחוקה מאוד מההוקרה שהם בהחלט ראויים לה. אנחנו מצביעים על החוק הזה כדי להפסיק את היריקה בפרצוף שלהם. אנחנו בסך הכול אומרים למתנדבים: מחובתנו לדאוג שלפחות לא תפסידו מכך שבחרתם להקדיש את חייכם לנתינה ללא תמורה.
אני מברך את חבריי הרבים שהצטרפו להצעת החוק. קיבלנו כולנו ביחד תזכורת מרגשת שאין באמת קואליציה ואופוזיציה כשמדובר בנושא הזה. אני קורא לכל חברי הבית לתמוך בהצעה, ובעזרת השם נזכה לימים של שלווה וביטחון, שישובו חיילינו בריאים ושלמים משדה הקרב – –
– – ואחינו הנתונים בצרה ובשביה יצאו במהרה מאפלה לאורה, השתא בעגלא ובזמן קריב ונאמר אמן.
474 מילים של אליהו ברוכי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.