קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. מכובדי היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה קודם כול, לפני שאני ניגש לחוק, למסור תנחומים לבני משפחתה של הנרצחת בפיגוע ברעננה ולאחל רפואה שלמה לכל הפצועים.
מכובדיי, כל ישראלי שמטייל באירופה מכיר את התסכול. אנחנו רואים על המדפים של הסופרמרקטים באירופה שפע של מוצרים, שלעיתים קרובות זולים בכ-50% מבארץ. כשנכנסתי לתפקיד והעמקתי בנושא, הבנתי שיש פתרון להוזלת המוצרים מאירופה. הפתרון הוא באימוץ "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" – באימוץ של רגולציות אירופיות.
יש כמה סיבות ליוקר המחיה, לסיבה שהמחירים בארץ גבוהים. קודם כול, הרגולטור הישראלי הוא אחראי פלילית. כלומר, אם יש תקלה, הוא אשם, ולכן הוא כל הזמן מעמיס עוד ועוד שכבות של הגנה, שמכבידות על היבואנים. במקום לנהל סיכונים, הם פשוט לא לוקחים סיכונים. מגלגלים את זה על היבואן ועל הצרכן. הרגולטור הישראלי יותר "חכם" מכל העולם, ורק מתרחק כל הזמן ממה שמקובל בסטנדרטים הבין-לאומיים.
אני בא מהעולם העסקי, מהשווקים הבין-לאומיים, ואני אומר לכם שמה שטוב לכחצי מיליארד אירופאים טוב גם ל-10 מיליון ישראלים. הרי אין אזהרת מסע כשאנחנו נוסעים לאירופה שלא לקנות מוצרים אירופיים בגלל שהם חלילה מסוכנים.
מכובדיי, הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" בנויה משלושה מרכיבים מרכזיים: הראשון – ביטול יבוא בלעדי; השני – שינוי שיטת היבוא; השלישי, שיבוא עלינו לטובה, זה היתר ליבוא מוצרים אירופיים שעומדים בתקן האירופי EU. את החקיקה בכנסת העברנו בחלקים, מהקל אל הכבד. ב-23 ביולי חוקקנו את החלק ראשון, שבו ביטלנו את המושג "יבואן בלעדי". העברנו חוק שמטיל על יבואנים בלעדיים, שמפריעים ליבוא מקביל, קנסות של עד 100 מיליון שקלים – והתופעה פסקה. היבוא המקביל, באופן טבעי, מעודד תחרות ותורם להורדת המחירים, וזו הפעם הראשונה בתולדות ישראל שקנסות משמעותיים מאיימים על מי שחוסם יבוא מקביל.
החוק שאנחנו מצביעים עליו היום, שהציג יושב-ראש הוועדה חבר כנסת ביטן בהרחבה, הוא החלק השני במהלך. החוק הזה עוסק בשינוי שיטת היבוא. מהיום היבואן לא מחויב לעבור בדיקה של מכון התקנים בכניסה לישראל. הפיקוח עובר מבדיקות בנמל לבדיקות בשווקים, מבדיקת כל מוצר לבדיקה מבוססת מידע מוקדם ובינה מלאכותית. והאחריות עוברת מהרגולטור ליבואן והיצרן. בשורה התחתונה, המשמעות של החלק השני ברפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" היא הקלה משמעותית ליבואנים מקבילים וחיסכון של 8%–12% בעלויות ליבואנים. כמו כן, אנחנו נראה גידול ביבואנים ולכן הגברת תחרות, וחלקם – ואני מניח שלאורך זמן כולם – יורידו מחירים של המוצרים המיובאים בזכות החיסכון בעלויות ובתהליך.
השלב הבא – ובקרוב נציג את החלק האחרון בחקיקה של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" – זהו שלב מורכב יותר. היינו אמורים להציג אותו ב־15 באוקטובר, לאחר שאושר כבר בוועדת השרים למאבק ביוקר המחיה בראשות ראש הממשלה. באופן טבעי, בעקבות המלחמה החוק התעכב, וחוזר כעת לסדר-היום במיוחד לאחר העברת התקציב. כשיסתיים החלק השלישי לא תהיה חובה לעמידה בתקן הישראלי; תהיה במקביל אפשרות לייבא מוצרים בתקן אירופי. היבואנים יידרשו להראות שהמוצר משווק באירופה, ואנחנו הצרכנים ניהנה ממוצרים כמו באירופה ובמחירי אירופה.
מכובדיי, העברת החוק היום לא הייתה מתאפשרת בלי שותפים. ואני רוצה להודות לך, ידידי דוד ביטן, יושב-ראש ועדת הכלכלה, ולכל חברי הוועדה על ההירתמות והבאת החוק להשלמה. בימים מורכבים אלו אני שמח גם לבשר שחקיקה בעלת משמעות כה גדולה לכלכלה וליוקר המחיה מובאת בהסכמה רחבה מקיר לקיר, וזו רק הוכחה שאפשר לפעול ביחד. אני גם מבקש להודות לאמנון מרחב, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, ולצוות המשרד. ותודה מיוחדת לאיגור, שכרגולטור הפגין יצירתיות ופתיחות – דוגמה ומופת לכל הרגולטורים, ממש לא מובן מאליו. בזכות ההירתמות של כולם החוק שמונח לפנינו היום הוא צעד חשוב מאוד בלהביא את "מה שטוב באירופה טוב לישראל". תודה רבה, ואני כמובן מבקש מכולם לתמוך בחקיקה. תודה.
556 מילים של ניר ברקת. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.