הצעת חוק לתיקון פקודת היבוא והיצוא (מס' 6), התשפ"ד–2024

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק לתיקון פקודת היבוא והיצוא (מס' 6), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק ממשלתית, נועדה להסיר חסמים ביבוא טובין שחל עליהם תקן רשמי, והיא המשך לתיקוני חקיקה שנחקקו בשנים האחרונות במטרה להקל על יבואנים, הן אלו שיש להם קשר ישיר עם היצרן והן יבואנים מקבילים שקונים את הסחורה המיובאת ממקורות אחרים.

כיום פקודת היבוא והיצוא קובעת כי יבואן המייבא טובין שחל עליהם תקן רשמי, מחויב לפנות למעבדת בדיקה לצורך קבלת אישור הממונה על התקינה כדי להשתחרר מפיקוח המכס. כמו כן, בצו שנקבע לפי הפקודה לעניין קבוצות יבוא מפורטות ארבע קבוצות שונות של טובין שחל עליהם תקן רשמי. הקבוצות מחולקות לפי רמת המסוכנות של הטובין, ועל פי חלוקה זו נקבעת רמת הרגולציה החלה על יבוא הטובין, כך שככל שהטובין משתייכים לקבוצה המדורגת גבוה יותר ברמת המסוכנות, תחול לגביהם רגולציה מחמירה יותר.

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי ביחס למוצרים שאינם משתייכים לקבוצה שברמת המסוכנות הגבוהה ביותר, כלומר ביחס למרבית הטובין המיובאים לישראל, לא יידרש היבואן להגיש הצהרה לממונה על התקינה לצורך שחרור הטובין מפיקוח המכס, וכפועל יוצא, היבואן יהיה פטור מפנייה למעבדת בדיקה לצורך יבוא טובין אלו. במקום חובת הגשת הצהרה לממונה על התקינה תחול על היבואן חובה להחזיק בידיו הצהרה שבה יצוין כי על הטובין המיובאים חל תקן רשמי וכי הם עומדים בדרישות התקן, ובכלל זה כי בוצעו לגבי דגם הטובין בדיקות המעבדה הנדרשות לגביהם. ההצהרה תישמר בתיק לצד המסמכים הנוספים המעידים על כך שהטובין עומדים בדרישות התקינה, שנקרא בפקודה "תיק מוצר". תיק המוצר יוצג על פי דרישה בעת ביצוע פיקוח, בין שהפיקוח נעשה כחלק מדגימת משלוח בנמל ובין שהפיקוח נעשה בשווקים. בעקבות התיקון מוצע לערוך גם שינוי ביחס למערך הפיקוח והבקרה של הממונה על התקינה, כך שנוסף על מערכת ההתראות הממוחשבת של המכס ישב גם נציג של הממונה על התקינה במשרדי המכס כדי לסייע בקביעת רמת הסיכון של הטובין המיובאים, שממנה נגזרת ההחלטה אם לדגום משלוח בנמל. לצורך כך מוצע גם להוסיף לפקודה הוראות לעניין העברת מידע בין הממונה על התקינה ובין רשות המכס.

במהלך דיוני הוועדה שמענו את נציגי הגורמים הנוגעים בדבר, ובהם נציגי מעבדות ונציגי היבואנים, והוספנו בעקבות זאת להצעת החוק תיקונים רבים שלא היו כלולים בהצעת החוק הממשלתית, בין היתר כהפקת לקחים מהרפורמות הקודמות בנושא. כעת אסקור את עיקרי השינויים שערכנו בנוסח המקורי של הצעת החוק:

ראשית, הוספו הוראות שנועדו להקל על היבוא המקביל. הוועדה הייתה מעוניינת ליצור הקלה נוספת ומשמעותית על היבואנים המקבילים, מעבר להקלות שכבר נכללו בהצעת החוק, וזאת מתוך הבנה כי פעמים רבות מדובר במחוללי התחרות במשק. לפיכך הוחלט להסמיך את הממונה על התקינה לקבוע בהנחיותיו הוראות לעניין חובתן של מעבדות הבדיקה לפרסם דגמי טובין שהן נתנו לגביהם אישורי דגם. הדבר מהווה בשורה עבור היבואנים המקבילים, שכן עצם הידיעה כי לדגם טובין מסוים ניתן אישור תאפשר להם שלא לערוך את בדיקת הדגם היקרה לצורך היבוא, אלא לערוך בדיקת השוואה לדגם שאושר, שהיא בדיקה זולה משמעותית מבדיקת הדגם.

שנית, החלטנו לקבוע הוראת שעה שלפיה יינתן לכלל היבואנים המייבאים מוצרים שאינם משתייכים לקבוצה הכוללת את הטובין שברמת המסוכנות הגבוהה ביותר פטור מחובת החזקה של מסמכים מסוימים בתיק המוצר. מדובר במסמכים שלעיתים קרובות יבואנים מקבילים מתקשים בהשגתם. מאחר שמדובר בשינוי משמעותי שיש לבחון את השלכותיו, החלטנו כי הוראת שעה זו תחול למשך שנה, וניתן יהיה להאריכה בתקופות נוספות, שלא יעלו במצטבר על שנה נוספת, בצו שיקבע שר הכלכלה והתעשייה באישור הוועדה. זה בעצם מעין פיילוט שיימשך שנה על מנת לבדוק איך זה מתבצע בפועל.

בנוסף, לגבי חובת היבואן להצהיר כי הטובין עומדים בדרישות התקינה, החלטנו לאפשר ליבואן בנסיבות מסוימות להצהיר כי המוצר עומד רק בחלק מדרישות התקינה וכי העמידה בשאר הדרישות תושלם לאחר היבוא ובטרם שיווק הטובין.

את זה? לא, הוא רק מצהיר. תמיד יהיו בדיקות מדגמיות. בדרך כלל או במכס יחליטו לדגום משהו, או נגיד בסופר. אתה בא ובודק את זה.

אם אתה רואה שיש בעיה, אז – – –

לא, אבל כשיש בעיה זאת הבעיה. אם זה חלק, אז אין שום בעיה. אם יתגלה פתאום שיש בעיה, אז קוראים ליבואן, יש לו תיק המוצר שהוא הצהיר עליו במועד השחרור שהוא מחזיק אותו, ואז בודקים את כל העניין. ברגע שרואים – זאת אומרת, או שמחליטים שהמוצר, יהיה recall עליו ויוציאו אותו מהמדפים, או יחליטו לתת קנסות, ובמקרים חריגים מאוד מאוד אפילו כתב אישום פלילי. אז יש מצד אחד הרתעה, אבל מצד שני מאפשרים ליבואן לשחרר את המוצר מהר, בלי בדיקות.

לא, לא יהיה. זה חוק ראשון.

צריך להבין שזו רק התחלה. יהיה עוד חוק ששר הכלכלה – הוא נמצא פה, ואני מודה לו מאוד על מה שהוא עושה כרגע במשרד הכלכלה בנושאים האלה – יהיה חוק שבעצם יגיד שאין צורך בתקן ישראלי אלא מה שמתאים לאירופה יתאים לישראל. זה שלב ראשון של שחרור מהמכס, שהמוצר יגיע מהר מאוד, איך שזה מגיע לישראל, למדפים הישראליים, מה שנקרא. אבל אחר כך יצטרכו בעצם לחוקק עוד חוק, שהוא החוק הגדול יותר, שיגיד שמה שמתאים לתקן אירופי, או שמשווק באירופה – יכול להיות מוצר שמגיע מסין, עם תקן לא אירופי, אבל הוא משווק באירופה, אז אנחנו מניחים שאם הוא משווק באירופה אז הוא בסדר גמור מבחינת תקן.

אבל יש קבוצות, כמו למשל צעצועי ילדים, שבקבוצה הזאת יצטרכו לדגום מוצר-מוצר. זאת אומרת, על זה לא מוותרים, כי יש לזה השלכות הרבה מעבר. אבל רוב המוצרים במדינת ישראל הם מוצרים שהם לא באף קבוצה בעייתית, מסוכנת, ולכן יעברו יותר מהר. אני מקווה שהחיסכון שיהיה ליבואן כתוצאה מהמהלך הזה גם יביא להנחה במוצר, על מנת שאנשים יקנו יותר זול. לצערי הרב במדינת ישראל זה לא תמיד עובר לצרכן, וזה דבר שנצטרך לטפל בו אחר כך. אבל את המהלך הזה חייבים לעשות.

הוא שאל אותי שאלות, עניתי. מה אתה רוצה? אני לא מבין.

תיקון נוסף שהחלטנו לכלול בהצעת החוק נועד לתמרץ יבואנים לערוך פעולות מקדימות שאינן מתחייבות לפי הוראות הפקודה, למניעת הפרות של הוראותיה. לפי המוצע, יבואן שיפנה לגורם מוסמך כמפורט בהצעת החוק כדי שיבדוק עבורו את תיק המוצר יהיה זכאי להפחתה משמעותית של 40% בסכום העיצום הכספי שהממונה על התקינה רשאי להטיל עליו, אם יתברר כי למרות הבדיקה המקדימה יש ליקוי בתיק המוצר. הוראה זו שולבה במסגרת נסיבות להפחתת עיצום כספי הקבועות היום בתקנות וכעת יעוגנו בתוספת לפקודה. משרד הכלכלה והתעשייה התחייב כי בקרוב יביא לאישור הוועדה תיקון מקביל גם בתקנות ההפחתה שהותקנו לפי חוק התקנים, לעניין מוצרים שנקבע כי אינם עומדים בדרישות התקינה. לבסוף, ולמען הגברת השקיפות, החלטנו לחייב את הממונה על התקינה לפרסם לציבור מדי שנה דוח לגבי פעולות הפיקוח והאכיפה שביצע בשנה הקודמת לשם אכיפת הוראות הפקודה וחוק התקנים.

זאת אומרת, מי שבעצם עושה בדיקה מקדימה ויש לו בדיקת מעבדה שהמוצר תקין, אם אחרי שנה עושים לו את הבדיקות האלה בשווקים ורואים שבעצם יש בעיה עם המוצר, עדיין תהיה לו הקלה בעונש במקרה כזה. הוא עשה פעולה מקדימה, אז הוא לא צריך להיות אשם באמת אם הייתה איזו בעיה בבדיקת המעבדה, ופה הוא יזכה להנחה של 40% בקנסות. יש לו עוד אפשרויות, לקבל הנחה עד 90%, אבל 40% יש לו בזכות הבדיקה המקדימה.

זה גם לא יפגע במעבדות. למכון התקנים היו המון טענות, אבל בסופו של דבר החוק הזה יביא לו יותר עבודה, כיוון שבסופו של דבר אנשים, על מנת להגן על עצמם מבחינת הבדיקות האלה – ילכו לבדיקות מקדימות, והמעבדות יעבדו הרבה יותר טוב משעבדו קודם. אנחנו לא צופים פה לא פיטורים ולא שום דבר.

הגענו גם להסכם עם משרד האוצר – כי הרי משרד הכלכלה יצטרך לעשות בדיקות בשווקים, הוא יצטרך יותר פקחים מנוסים – שבמקרה כזה, אם משרד הכלכלה ירצה למשוך עובדים שמיועדים לפיטורים בעקבות החוק הזה, הם יוכלו לעבור למשרד הכלכלה עם אותם תנאים שיש להם במכון התקנים. זאת אומרת, בגדול, בעצם זה לא יפגע בעבודה התקינה של מכון התקנים, גם אם יהיו בעיות כאלה ואחרות. אבל אנחנו חושבים שלא יהיו בעיות.

עוד אציין כי משרד הכלכלה החליט לשלב בהצעת החוק הקלה נוספת על היבואנים, שעניינה ביטול מרשם היבואנים שניהל הממונה על התקינה מאז 2017. הקלה זו התאפשרה בעקבות הרחבת שיתוף הפעולה בין הממונה על התקינה ובין המכס.

חברי הכנסת, ההסדר המוצע ייכנס לתוקף ב-1 ביולי 2024, אך חלק מהסעיפים הכוללים הקלות על היבואנים שניתן ליישמן כבר כעת ייכנסו לתוקף עם הפרסום ברשומות. כך, תורחב באופן מיידי רשימת המסמכים שניתן להוכיח באמצעותם התאמה של הטובין לדרישות תקן בין-לאומי ואסדרה זרה, וכן תיפתח בפני היבואן, בתנאים מסוימים, האפשרות לייבא טובין שאינם מתאימים לדרישות התקינה, אם יצהיר כי יערוך את ההתאמות הנדרשות לאחר השלמת הליך היבוא וטרם שיווק הטובין.

אני מקווה כי הצעת החוק, על השינויים הרבים שהוכנסו בה בדיוני ועדת הכלכלה, אכן תקל על היבואנים, ובפרט על היבואנים המקבילים, וכי גם הציבור הרחב ייהנה מפירותיהן של הקלות אלה.

חברי הכנסת, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מכם לאשר אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה.