קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. אני חושב שזו הפעם הראשונה שאני מדבר וכבודו מנהל את הישיבה. אומנם באיחור, אבל אני מאחל בהצלחה.
הצעת חוק זו נועדה להסדיר בחקיקה ראשית את אופן הפעלת בתי הדין הרבניים בזמני מצבי חירום מיוחדים, כגון מצב מלחמה או מבצע צבאי שבו קיים חשש לנפילת טילים באזורים מסוימים, או בכל הארץ, וכן במקרים של רעידת אדמה ומגפה, כמו בקורונה. הצעת החוק מסדירה, בין היתר, את פתיחת וסגירת בתי הדין בשעת חירום, ואת אופן הטיפול של בתי הדין בעניינים דחופים שאינם סובלים דיחוי. כולנו תקווה שחוק זה יישאר על הנייר ולא יצטרכו לעשות בו שימוש.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את הבמה לדבר על שני דברים. הדבר הראשון – מה שנקרא מעניין לעניין באותו עניין. אני חושב שבמשך השנים האחרונות הייתה לא מעט ביקורת, אם זה גם פה בבית וגם מאנשי תקשורת, מול הנהלת בתי הדין, מול התנהלות בתי הדין, מול התנהלות הדיינים. אני במעקב באמת גדול מאוד, ובקשר רציף מאוד עם כל בתי הדין בארץ, בוודאי עם הנהלת בתי הדין, ואנחנו עסוקים עכשיו בחוק ששייך להנהלת בתי הדין. אני חושב שהגיע הזמן לומר פעם אחת את האמת, שההתנהלות הכל-כך נכונה, כל כך בעלת רגש לכל תיק, התנהלות כל כך מקצועית של בתי הדין – אני אומר, הלוואי הלוואי שגם בבתי המשפט המחוזיים, לא משנה, היו מתנהלים בצורה כזאת של סגירת תיקים, של התנהלות בכל תיק. דיין רואה את זה כאילו זה הבן או הבת שלו, כמה צריך להתייחס לתיק הזה בכובד ראש. וכשאני ככה יותר ויותר נמצא ושקוע בנושא של הנהלת בתי הדין, אני אומר שהמלחמה האחרונה לימדה אותנו על המסירות הגדולה מאוד של הדיינים, שעשו מאמצים גדולים – בזמן שאחרים כן ניסו למצוא התחמקות מהעבודה, אף אחד מהם לא ניסה להגיד ולנצל מצבים כאלו או אחרים. ומגיעות הרבה הרבה תודות להנהלת בתי הדין, לראב"דים ולדיינים. זה נושא אחד.
נושא שני, ברשותך, אדוני היושב-ראש – בעזרת השם, במוצאי שבת תחול השנה ה-40 להילולה של הבבא סאלי, זכר צדיק וקדוש לברכה. הבבא סאלי הוא דמות מאחדת, וציונו הוא אחד מהמתוירים ביותר בארץ, ללא מחיצות, דתיים ושאינם דתיים. כולם מגיעים ורואים בקבר של הבבא סאלי מקום להשתפך ולהתפלל. השנה זאת השנה ה-40 לפטירתו, ואנחנו במשרד הדתות השקענו סכום גדול מאוד על מנת שהמקום יהיה ראוי לקלוט את ההמונים המבקרים, על מנת שהמקום יהיה ראוי, יפה ומזמין לכל המתפללים.
אני כן רוצה גם לנצל את הבמה ולומר הרבה תודות למשטרת ישראל, לממ"ז דרום אמיר, ולסגנו שמואלי, שישבו איתנו ישיבות מאוד מאוד ארוכות. ואני רוצה להגיד לך, שעות רבות של דיונים, ואתה רואה מקצוענות אמיתית של המשטרה, באמת ביד רחבה, בהבנה אמיתית. לא כל מה שרצינו קיבלנו. הבנו שבעצם הם גורמי המקצוע, ושאכפת להם באמת לנהל הילולה בצורה הטובה, שכולם יחזרו הביתה. יחד עם פיקוד העורף – שגיא, שאחראי לאזור הדרום. באמת, אנשים מקצוענים שעשו את הכול על מנת שנביא לגמר טוב. ואנחנו קיבלנו את כל הדרישות שלהם על מנת שתהיה ההילולה הטובה ביותר.
אני קורא לעם ישראל לבוא ולהתפלל. כמובן, המקום לא יכול להכיל את כל ההמונים. זה ודאי לנו. אבל כל אחד וביתו – להדליק נר, להתפלל על הבבא סאלי, שעמו בתפילה בזמנים האלה. על חיילי צה"ל, על החטופים, על החיילים הפצועים. שכולם יחזרו הביתה בשלום ובניצחון גדול. תודה רבה.
510 מילים של מיכאל מלכיאלי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.