קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אנחנו חייבים לדבר על מדיניות הממשלה לגבי חזרת תושבי עזה לצפון הרצועה. אני שומע הערכות וסיבות שונות והצדקות מדוע זה חייב לקרות, ואני אומר לכם שאסור לנו לדון בזה עד לטיהור המלא של צפון הרצועה מכל תשתיות הטרור. זה כולל תשתיות טרור תת-קרקעיות, זה כולל אמל"ח וזה כולל מחבלים. אין לדון בסוגיית החזרה עד אז. נקודה. כל מהלך של חזרת תושבי הרצועה לצפון הרצועה יסכן את ההישג המבצעי – הישג מבצעי שלא הסתיים, הישג מבצעי אדיר שעלה לנו בחיי אדם רבים, חיי אדם של גיבורים שלנו. אסור לנו לסכן את זה. אסור לנו לסכן את עתידם של תושבי העוטף, שצריכים לחזור ולגור שם.
מבחינתי, הסיפור הזה שאנחנו דנים בו נראה לי כמעט דמיוני. לפי הפרסומים ודעות שונות, אני מבין שיש קושי משפטי על פי המשפט הבין-הלאומי. לא מדובר פה באי-חזרה לנצח; מדובר פה – בשלב זה אומרים, זה non starter, אין חזרה של תושבי עזה לצפון הרצועה עד לתום הלחימה באזור, קרי, עד לטיהור המלא של צפון הרצועה מטרור. נקודה. זה משהו שכל מדינה הייתה מצפה וכל מדינה הייתה דורשת. ככל שיש קושי, אפשר לפתור אותו. אפשר וצריך לפתור כל קושי על פי המשפט הבין-לאומי. אזור שנמצא תחת לחימה הוא אזור שחלים עליו דינים אחרים. ככל שיש קשיים וצורך בסיוע הומניטרי, מדינת ישראל צריכה ויכולה להוביל את זה. מדינת ישראל יכולה להכניס בעצמה משאיות של מי שתייה ומזון – משאיות עטופות דגל ישראל, כיאה למדינה שהיא מדינה שוחרת שלום, כיאה למדינה שהיא מדינה מוסרית בעלת צבא מוסרי – ולסייע כדי לאפשר לכוחות שלנו להמשיך ולהשלים את משימתם. אם אנחנו נהיה אלה שמכניסים מים ונכניס מזון, נוכל להמשיך ולערער את אחיזת חמאס בתושבי הרצועה. נוכל למנוע מהסיוע ההומניטרי להיבזז על ידי חמאס ולחזק אותם בעודם נלחמים בנו, בצה"ל.
ולכן אני אומר כאן, ואני חושב שזאת צריכה להיות קריאה שיוצאת מכל חלקי הבית לרבות הקואליציה: הממשלה הזאת צריכה לומר את הדבר הפשוט והמתבקש והנכון והצודק: לא נדון כלל וכלל באפשרות של חזרת תושבי עזה לצפון הרצועה עד לטיהור המלא של הרצועה מתשתיות טרור. תודה רבה.
330 מילים של עידן רול. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.