כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, אני שולח מפה החלמה לכל הפצועים, חזרה של כל החטופים, ברכת ניצחון שלם על חמאס לחיילינו שנלחמים, ושיחזרו בשלום ארצה אחרי השלמת משימתם.
אנחנו במלחמה, ואני חושב שהנושא של הצעות חוק פרטיות – יש פה דילמה בבית הזה. אני חושב, היושב-ראש, אם נכון ואיך נכון ובאיזו תדירות – – –
אמרתי – במלחמה, והשאלה של הצעות חוק פרטיות – כמה, עומס, כנסת, ממשלה – אני חושב שזו שאלה שצריכה לעלות לדיון, ואני חושב שהכנסת בכלל צריכה לחשוב – – –
אני יכול להגיד משהו, חבר הכנסת עודד פורר?
לא, אני חושב שזה צריך לעלות לדיון, כמו שבכלל התנהלות הכנסת בזמן לחימה צריכה להיות כנראה שונה מהתנהלות הכנסת בזמן רגיל. אני מניח שעם העיקרון יש הסכמה.
אוקיי, זה מצוין. ברור לי שזה האירוע. לכן פתחתי באמירה שאנחנו לא בתקופה רגילה, ויש משמעויות. הכנסת צריכה לפעול בהתאם לתקופה. אני בטוח שככה אתם עושים, היושב-ראש. אני מניח שכמו בכל מקום יש דעות שונות ומגוונות, ותפקידך כיושב-ראש הבית הזה הוא באמת למצוא את הדרך הנכונה ולמצוא את המתווה בין כל האתגרים השונים. אני גם מבין שכרגע הנושא של הצעות חוק פרטיות הוא לא משהו שחזר למנהגו כפי שהיה בעבר, ויש פה איזשהו אירוע ביניים כזה או אחר. אני מבין גם את הנקודה.
אני רק רוצה לציין עוד כמה דברים, היושב-ראש.
כן, אני מתחיל. אתה גם רוצה להגיד לי מה אני אגיד?
אתה נהיית מאוד אקטיבי מאז שעליתי לדבר, חבר הכנסת פורר.
אני מודה. אני גם אשמח להגיע למליאה תמיד. אני נמצא פה בדרך כלל יותר. הלחימה ואתגרי הלחימה במשרד החינוך מונעים ממני להגיע לכנסת כמה שהייתי רוצה. אני חושב שחשוב גם לך, חבר הכנסת פורר, שאני אעסוק בענייני משרדי ובפעילות של משרד החינוך במצב הלחימה של מדינת ישראל.
הצעת החוק המוצעת לא נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה. על פי סעיף 66(ב) לתקנון עבודת הממשלה, הצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת בטרם קבעה לגביה ועדת השרים עמדה כנדרש, תהיה עמדת הממשלה להתנגד לה. אני רוצה לציין שגם מעבר לכך, יש כבר בימים אלה – אחרי שעברה קריאה טרומית, מקודמת לקריאה ראשונה בוועדת החינוך – הצעת חוק שיש לה עקרונות דומים, של חבר הכנסת עמית הלוי. חברת הכנסת שרון ניר, אני מניח שאת מכירה את ההצעה שבה מדובר.
אנחנו בתקופה מאותגרת ועמוסה, שבה מערכת החינוך נותנת מענה לאתגרים הגדולים של הלחימה. אני חייב לומר שגם לנוכח העומס וגם מכיוון שכבר יש הצעת חוק דומה, אין צורך להתקדם במקביל בהצעת חוק זו. זה עוד מעבר לכך שאנחנו, כפי שאמרתי, גם ברמה הפרוצדורלית מחויבים להתנגד להצעה הזו. אז קודם כול, ההצעה – – –
ברמה העניינית אני אומר שכבר יש הצעת חוק פרטית שעוסקת בעניינים דומים ומקודמת בוועדת החינוך. אני לא חושב שמן הראוי לייצר פה אלמנט של העתקה והצמדה וכל מיני כאלה.
מי שהגיש את ההצעה, היא תקודם.
עכשיו, אני רק רוצה לומר עוד דבר אחד, וזה לגבי ספרי הלימוד וכל מה שקשור למזרח ירושלים. אני רוצה לומר בצורה מאוד פשוטה: אנחנו לא נאפשר הסתה במזרח ירושלים; לא נאפשר ספרי לימוד עם שאלות של הרשות הפלסטינית, שמייצרת הסתה כלפי תלמידים.
לא, אבל לפחות שם זה תחת שליטתי, בניגוד לג'נין ולמקומות אחרים כאלה. אז שם אני יכול להגיד לך שאני דואג שלא יהיה. בעניין הזה אין בינינו שום חילוקי דעות, והנושא מטופל תחת אחריות משרד החינוך. לכן מהסיבות שהזכרתי לעיל, אני ממליץ לחברי הכנסת להתנגד להצעת החוק הזו, שהיא גם מיותרת, גם לא עלתה לוועדת השרים לחקיקה וגם מייצרת סתם עומס בתקופה שגם ככה הכנסת והממשלה עמוסות. תודה.
556 מילים של יואב קיש. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.